תקרת זכוכית: כוכבי יובה שלא זכו באלופות

סקודטו? לא חסר. גביע מקומי? גם זה יש בשפע. שחקנים מצליחים, כסף ותהילה, ליובנטוס יש כמעט הכל בשנים האחרונות, אבל יש משהו אחד שהיא נכשלת בו ללא הפסקה – זכייה נוספת בליגת האלופות.

הכדורגל האיטלקי נמצא בירידה בשנים האחרונות גם ברמת הנבחרת וגם ברמת הקבוצות. יובנטוס, לעומת זאת, ממשיכה להוביל גם באירופה ולהגיע לשלבים המאוחרים בליגת האלופות, אבל הביאנקורי מצליחים להגיע רק כמעט. החתמתו של כריסטיאנו רונאלדו היא הצהרת כוונות ברורה של אלופת איטליה – אנחנו רוצים לזכות בצ'מפיונס. אז עד שנדע האם הגעת הפורטוגלי באמת תוביל לזכייה המיוחלת, זמן טוב להיזכר בשחקנים הכי גדולים (לפי עמדות), ששיחקו ביובנטוס והגיעו רק כמעט, כאלו שגדלו על הזכייה האחרונה ב-1996, ולא הצליחו לשחזר את הישג השיא שלה.

שוער
ג'יאנלואיג'י בופון: השחקן, כנראה הכי מזוהה עם הגברת הזקנה ואחד מהשוערים הגדולים בהיסטוריה של המשחק, הודיע בסוף העונה על עזיבה לאחר 17 שנים בשערה של האלופה. השוער שהחזיק בשיא העברות של יובה עד להגעתו של היגוואין ב-2016, הגיע לגמר הראשון שלו בעונת 2002/03, לדרבי איטלקי מול מילאן.

למרות שתי עצירות שלו בדו קרב הפנדלים בתום 120 דקות מאוזנות, מילאן ניצחה וזכתה בליגת האלופות על חשבון יריבתה האיטלקית. לאורך השנים יובנטוס נעצרה בעיקר בשלבי רבע הגמר, כשכמובן היו כמה שנים של היעדרות (כולל השנה שבילתה בליגה השנייה, זכר לפרשת הקלצ'ופולי), והחזרה לבמה הכי גדולה באירופה לקחה 12 שנה, אז בעונת 2014/15, היא פגשה את ברצלונה. למרות יכולת שיא של השוער, הספרדים ניצחו 1:3 והשאירו את בופון שוב עם המחמאות בלבד.

הכישלון האחרון של בופון לזכות בתואר היה לפני שנתיים, בקרדיף מול ריאל מדריד, שם הפסידו האיטלקים 4:1 לספרדים, שחגגו זכייה שנייה ברצף. בעונה האחרונה האיטלקים הודחו ברבע על ידי אותה ריאל (שזכתה פעם שלישית ברצף) וסיום המשחק ייזכר בעיקר בהרחקתו של בופון אחרי השריקה לפנדל בדקה האחרונה, שהובילה להדחה.

שחקני הגנה
פאביו קנאברו: שחקן ההגנה האחרון שזכה בתואר כדורגלן השנה באירופה ובעולם, הקפטן האחרון של איטליה שהניף את גביע העולם, אחד מהבלמים האיטלקים הטובים שידעה איטליה, אבל ליגת אלופות? תואר שברח ממנו.

נכון, ביובנטוס קנאברו שיחק במשך שנתיים בלבד. הוא ברח ממנה לאחר התפוצצות פרשת הקלצ'ופולי וחזר לעונה נוספת ב-2009/10, אבל הישג השיא של הבלם עם אלופת איטליה היה רבע הגמר (פעמיים), בעונות 2004/5 שם הודחו על ידי ליברפול וגם שנה לאחריה 2005/6 עם הפסד כפול לארסנל. גם בעונת 2009/10, אז יובה אפליו הגיעה לביקור בישראל למשחק מול מכבי חיפה, הביאנקונרי סיימו במקום השלישי בלבד בשלב הבתים, מתחת לבאיירן מינכן ובורדו.

ג'ורג'יו קייליני: משחק ביובנטוס מעונת 2004, ירד איתה ליגה, זכה איתה באליפויות, החל בכלל כמגן שמאלי, אבל עכשיו נחשב למעוז ההגנה. קייליני העפיל לשני גמרים עם יובנטוס, האחרון כזכור לפני שנתיים בהפסד לריאל מדריד. אך את הגמר הראשון שלו, בשנת 2015, עונה בה היה שותף בכיר לעלייה לגמר מול ברצלונה, ראה מהיציע בכלל. כמה ימים לפני המשחק, נפצע הבלם הגבוה, פציעה שמנעה ממנו לשחק, ומי יודע? אולי עם קייליני במקומו של ברצאלי באותו גמר מול ברצלונה, היום היינו כותבים מילים אחרות על הקבוצה.

פאביו גרוסו: האיש שהביא לאיטליה את אליפות העולם. ביובנטוס שיחק בין 2009 ל-2012, במדי גם פרש. היא שחקן הרכב ביובנטוס מרגע חתימתו ודווקא בשנים שלו חוותה את העונות הכי גרועות שלה באירופה, פעמיים הדחה בשלב הבתים ועונה אחת אפילו לא העפילו לליגת האלופות. ייזכר בעיקר כמגן השמאלי שהביא את המונדיאל לאיטליה.

שחקני קישור
פאבל נדבד: נתחיל עם האיש שפספס את הגמר בצורה הכי טראגית שיש. גדול שחקני צ'כיה, השחקן שגם להרבה ילדים להתאהב בליגה האיטלקית, הצטרף ליובנטוס בשנת 2001 תמורת סכום של 41 מיליון יורו. היה בורג משמעותי ביותר בהעפלה לגמר ב-2003, אך כאמור בדרך טראגית נאלץ לראות את חבריו מפסידים, כשהוא ביציע בלבד. בחצי הגמר מול ריאל מדריד, ספג הצ'כי צהוב שני שגרם לו להיות מושעה מהגמר, זכורה בעיקר התמונה שלו במגרש לאחר שהבין את גודל הטעות שעשה. באותה עונה הוא זכה בתואר כדורגלן השנה באירופה, תואר אישי שלא ימחק את החיסרון מהגמר וכמובן את ההפסד של יובנטוס למילאן באותו משחק.

פטריק ויירה: מעוז הקישור של ארסן ונגר בארסנל הגדולה, שיחק עם יובנטוס עונה אחת בלבד, ב-2005/06. הוא כיכב לצדם של אמרסון ונדבד, זכה באליפות איטליה וכמו בסיפור דרמה טוב, באותה עונה חזר להייבורי למפגש כפול מול ארסנל, קבוצתו הקודמת. יובנטוס הודחה ברבע גמר אחרי הפסד כפול לאנגלים, כשמהמשחק ויירה זכור בעיקר על כך שתוקל בחריפות על ידי חברו לנבחרת רובר פירס, שהמשיך להתקפה שהסתיימה בשער. לאחר המשחק פירס אמר בהומור שזו הייתה הפעם הראשונה שהוא הצליח לנצח את ויירה במאבק פיזי.

פול פוגבה: הצרפתי הוא השחקן הצעיר ביותר ברשימה. 4 שנים בילה פוגבה ביובנטוס לפני שחזר ליונייטד. בעונה הראשונה הגיע לרבע הגמר עם יובנטוס, שם היא הודחה על ידי באיירן מינכן עם הפסד כפול. עונה לאחר מכן יובה לא עברה אפילו את שלב הבתים, אך המשיכו עד לחצי גמר הליגה האירופית. הישג השיא היה כמובן ההגעה לגמר ב-2015 מול ברצלונה, שם יובה הפסידה 3:1.

שחקני התקפה
דיוויד טרזגה: "טרזגול", אחד מהחלוצים הפוריים שהיו לנבחרת צרפת והחלוץ הזר שכבש הכי הרבה שערים במדי יובנטוס. הצרפתי הגיע לאיטליה אחרי היורו ב-2000, שבו זכה כמובן עם נבחרת צרפת (והשלים דאבל אחרי המונדיאל ב1998).10 שנים הוא שיחק במדי יובנטוס, והצליח להגיע איתה לגמר אחד, שבו הפסידו למילאן בפנדלים. טרזגה היה אחד מהשחקנים שלא נטשו את יובנטוס עם הירידה לליגה השנייה וכמובן עזר לה לחזור לליגה הבכירה, 137 שערים הוא כבש ב-242 הופעות, אף אחד מהשערים האלו לא הביא את הגביע עם האוזניים חזרה לטורינו.

זלאטן איברהימוביץ': האיש שגדול יותר מאלוהים (כפי שהוא טוען לפחות) ידוע כקבלן אליפויות (למרות שהשתיים שזכה עם יובה נשללו), כבש אינספור שערים, חורר רשתות, הטריד הגנות ללא הפסקה, אבל את ליגת האלופות הוא לא הצליח להשיג. שנתיים בילה בטורינו, זכה באליפויות, אך לא הצליח להוביל את יובנטוס מעבר לרבע הגמר בשנתיים אלו. השוודי כמובן נטש את הספינה הטובעת ברגע שירדה ליגה, אך גם בנדודיו לאחר מכן למילאן וברצלונה לא הצליח לגעת בגביע הנחשב.