הקרב האמיתי של ברצלונה

במוצאי שבת יגלו הקטלאונים מי יהיה הנשיא הבא. עסקת ניימאר והעברת ארדה עשויות להשפיע, אך מה באמת מציעים ברתומאו, לאפורטה, בנדיטו ופריישה? אתר ערוץ הספורט עם הסיפורים החמים מאחורי הקלעים של המאבק על המשרה הנחשקת ביותר במועדון

יזהר קישון
יזהר קישון  18.07.15 - 09:00
תחילת כתבה

19 במרץ 2002, אצטדיון עלי סמי ין. ברצלונה מתארחת אצל גלאטסראיי במסגרת מחזור הסיום המכריע של שלב הבתים השני בליגת האלופות ועולה לרבע הגמר עם ניצחון 0:1. את השער היקר כובש לא אחר ממאמן הקטאלונים כיום, לואיס אנריקה.

בצדי המגרש עמדו אז מספר מביאי כדורים. אחד מהם, בן 15, היה ארדה טוראן. את השניות שאחרי שריקת הסיום באותו ערב, הוא העביר בניסיונות להשיג מזכרת מבארסה, אבל הסתפק בכפפות שקיבל מהבלם הצרפתי, פיליפ קריסטנבאל. הן עדיין נמצאות בבית משפחת טוראן באיסטנבול.

13 שנים לאחר מכן, טוראן נמצא בצד השני. הוא כבר לא הקשר הצעיר ממחלקת הנוער של גלטאסראיי, ובטח שהוא לא צריך לרדוף אחרי שחקני בארסה, אלא פשוט לרוץ לידם. באימון. ומבחינתו זו הגשמת חלום. זה מה שהוא אמר מספר חודשים לפני שנחת בספרד ב-2011 כשחתם באתלטיקו מדריד.

אחרי שהפך לשחקן מוביל בוויסנטה קלדרון וגם לקח אליפות עם הקולצ'ונרוס בקאמפ-נואו, טוראן הפך בשבוע שעבר לרכש הבולט ביותר של אלופת אירופה בקיץ 2015 תמורת 34 מיליון יורו (העסקה יכולה להגיע ל-41 מיליון). וגם לאחת מנקודות המחלוקת העיקריות במה שמסעיר את ברצלונה בחודש האחרון: הבחירות לנשיאות המועדון שיתקיימו ביום שבת.

פוליטיקה, גירסת ברצלונה
בארסה, צריך לזכור, היא קבוצה שמנוהלת על-ידי סוסיוס (חברי מועדון) והם בוחרים את הנשיא המכהן. מאז שהאחרון בתפקיד - ז'וזפ מריה ברתומאו - פינה את כסאו בחודש שעבר לקראת הבחירות, בהן הוא יתמודד, לבארסה יש הנהלה זמנית. היא אחראית על הניהול השוטף הבסיסי בתקופת המעבר הזו והיא ממש לא אמורה לנהל מו"מ עם מועדונים אחרים על שחקנים.

ובכל זאת, בפרק הזמן הזה, ג'רארד דאולופאו נמכר לאברטון, מרטין מונטויה הושאל לאינטר והשיא היה עם הרכישה של טוראן. בכל המהלכים האלה, ברתומאו חטף חיצי ביקורת בטענה שהוא עומד מאחורי זה ו"מושך בחוטים" לטובתו הפוליטית. "הכסף שייכנס לקופת המועדון ממכירת שחקנים ייחשב במאזנים של הנשיא היוצא", אמר ז'ואן לאפורטה, היריב העיקרי של ברתומאו בבחירות ההולכות וקרבות.

היריבות בין השניים לא מקרית. מאז ומתמיד היו בבארסה מאבקים פוליטיים ומשחקי כוח. וברתומאו ולאפורטה מייצגים שני מחנות שנאבקים אחד בשני במשך עשור: מצד אחד לאפורטה עצמו ויוהאן קרויף, שמשמש כיועץ שלו כבר שנים רבות, ומנגד ברתומאו ובעיקר קודמו בתפקיד, סנדרו רוסל.

בתחילת הדרך הם דווקא היו באותו צד. זה היה ב-2003 ואז לאפורטה נבחר לנשיא בארסה, רוסל היה סגנו והם הובילו מהפכה ניהולית, כלכלית ומקצועית שכללה צמצום חובות והנחלת היסודות להצלחה הספורטיבית של השנים האחרונות. העניין הוא ששיתוף הפעולה בין השניים לא החזיק מעמד יותר מדי זמן. רוסל ניסה לקדם רעיונות אחרים מאלה של קרויף ולאפורטה, לא אהב את נוכחות ההולנדי ובעיקר רצה לקבל יותר כח. כשלא קיבל את מבוקשו, הוא התפטר בקיץ 2005.

בינתיים, לאפורטה המשיך להוביל את בארסה והוא נחשב לנשיא הטוב ביותר בתולדותיה. ב-2008 הוא עוד נאלץ להתמודד עם הצבעת אי אמון – מאחוריה, לפי החשד, עמד רוסל – הימר על פפ גווארדיולה חסר הניסיון כמאמן ולקח את כל הקופה. ב-2010 הוא נפרד מכיסא הנשיא מכיוון שהחזיק בתפקיד בשתי קדנציות רצופות, לא יכול היה להמשיך לאחת נוספת וניסה את מזלו בפוליטיקה הקטאלונית.

זו הייתה ההזדמנות הגדולה של רוסל לחזור לקדמת הבמה והוא לא פספס אותה. הוא נבחר לנשיא בארסה, אבל לא שכח את העבר והחל לנקוט בכל האמצעים כדי לסגור חשבון עם קודמו בתפקיד. הוא נישל את קרויף מתואר נשיא הכבוד שקיבל בימי לאפורטה, בתקופתו כנשיא עזבו את בארסה הרבה אנשים שהיו מזוהים עם ההולנדי (ביניהם אוסקר גארסיה) ולאפורטה, והשיא היה התביעה שהוביל נגד הנשיא הקודם בטענה שקרית שהשאיר את המועדון בחובות. ללאפורטה לקח 4 שנים עד שזוכה, ובפרק הזמן הזה "קרן קטאר" החליפה את יוניצ"ף כספונסרית בקדמת החולצה של בארסה.

מהלך שנוי במחלוקת נוסף – האופן שבו נרכש ניימאר מסאנטוס ב-2013 – הוביל בסופו של דבר לסוף דרכו של רוסל בבארסה ואילץ אותו להתפטר בינואר 2014. למרות זאת, לא התקיימו בחירות ומי שהחליף אותו כנשיא הוא מי שהיה סגנו מאז 2010: ברתומאו. ובבארסה, שבה הנשיא אמור להיבחר על-ידי חברי המועדון, המהלך הזה זכה לביקורות רבות בפני עצמו.

ברתומאו – חבר הנהלה ואחראי מחלקת הכדורסל בימי לאפורטה כנשיא – היה אמור להמשיך את הכהונה של רוסל עד 2016, אבל הבחירות הוקדמו בשנה. זה קרה בעקבות לחץ אטומי שהופעל עליו לאור גל של פרשיות שדבקו בבארסה בשנים האחרונות. במהלך תקופתם של רוסל וברתומאו כנשיאים, המועדון נענש באיסור העברות, נחשד לראשונה ב-115 שנותיו בעבירות מיסים ומעורב, בסך הכל, ב-7 תביעות משפטיות שונות.

מי יהיה הנשיא?
לאור החסות עם קטאר שהביקורות נגדה הולכות וגוברות, התביעות והתסריט האפשרי שברתומאו ייכלא (התביעה דורשת יותר משנתיים מאסר על חלקו בפרשת ניימאר), הוא לא היה אמור להגיע לבחירות הקרובות כמועמד המוביל לנצח, אבל זה המצב. "הנשיא האחרון הוא תמיד הפייבוריט", אמר לאפורטה על יריבו.

הקלף של ברתומאו הוא בעיקר הטרבל. הוא דאג להצטלם ליד גביע המלך, האליפות והצ'מפיונס, והוא דואג להזכיר את זה לא פעם ולא פעמיים במהלך הקמפיין שלו. זה אפילו הצליח לו מכיוון שרוב חברי המועדון של בארסה הם מבוגרים וכאלה שמעניין אותם רק מה קורה על הדשא. ומבחינתם, אם צ'אבי הניף 3 גביעים בעונה החולפת, אז הכל בסדר ולא צריך שינוי.

כמובן שבמציאות העסק קצת יותר מורכב ועבור הרבה אוהדים, שהם סוסיוס, ניהול המועדון ב-5 השנים האחרונות הוא לא בדיוק משהו להתגאות בו. מפריעה להם, בין היתר, גם הקריסה בלה מאסיה שהגיעה לשיא עם הירידה של בארסה ב' לליגה השלישית בספרד. "שחקנים מקבוצת המילואים לא צריכים להתאמן עם הקבוצה הראשונה", אמר ברתומאו לאחרונה וסתר את כל הקונספט שעליו הייתה מבוססת ההצלחה בימי פפ גווארדיולה. זה לא בדיוק הוסיף לו נקודות זכות במערכת הבחירות הזו והוא ניסה לתקן את זה כשטען שהוא מבסס את הקמפיין שלו על לה מאסיה, לואיס אנריקה וההצלחה על הדשא.

ויש גם את עניין היחס לעובדי ושחקני המועדון בשנים האחרונות. המקרה המוכר ביותר הוא זה של אריק אבידל, ששיחק בקבוצה, התגבר על סרטן וחזר לדשא לאחר מכן. בזמן שנאבק במחלה, הובטח לו שברגע שהוא יחלים ממנה וישוב לשחק, חוזהו יחודש באופן מיידי. זה לא קרה והצרפתי נאלץ להיפרד מבארסה ב-2013. על אותה הבטחה היה חתום לא אחר מאשר ברתומאו.

מי שמנסה להחזיר את אבידל לבארסה הוא לאפורטה, שמייעד אותו לתפקיד המנהל הספורטיבי, אם ייבחר כמובן. מעבר לסיפור של הקאמבק למועדון, הבחירה הזו כמובן יכולה לתרום לנשיא לשעבר מבחינה פוליטית, והצרפתי כבר הספיק לעקוץ: "עזבתי את בארסה בדמעות כי מישהו לא עמד במילה שלו".

מעבר לאבידל, הקמפיין של לאפורטה מבוסס בעיקר על ההצלחה המסחררת מהתקופה הקודמת שלו כנשיא. הוא אמר שאיתו כנשיא, "מסי יהיה שמח יותר", קרויף ישוב למועדון, יוניצ"ף תחזור לקדמת החולצה של בארסה על חשבון "קטאר ארווייז" ולה מאסיה תשוקם. לאפורטה כבר הודיע שמי שיעמוד בראש מחלקת הנוער ובארסה ב', אם ייבחר, יהיה חוסה רמון אלצ'נקו, שהחזיק בתפקיד בעבר ועשה את זה בהצלחה.

אלצ'נקו, קפטן בארסה לשעבר, הוא לא  שחקן העבר היחיד של הקבוצה שנמצא בצד של לאפורטה. הוא מקבל תמיכה גם מרוג'ר גרימאו (כדורסל), אנריק מאסיפ (כדוריד), לודוביק ז'ולי (כדורגל) ופפ גווארדיולה, שלא יוכל הפעם להצביע מכיוון שבאיירן מינכן תהיה בסין ביום הבחירות. גם שחקני בארסה הנוכחיים תומכים בלאפורטה ורובם, לפי ההערכות, מתכוונים להצביע לו.

לאפורטה מציג בבחירות האלה ניסיון מוכח ומודל ספורטיבי שהצליח, אבל גם נגדו יש ביקורות. הטענות הן שהוא מתבסס יותר מדי על העבר, לא מספיק מחדש ומתעסק יותר מדי במאבקים עם ברתומאו. והאמת היא שגם בתקופתו כנשיא, לאפורטה התמודד עם כמה פרשיות, ביניהן דיווחים על מעקב אחרי שחקנים. לא משהו בסדר גודל של תביעה היסטורית נגד בארסה בחשד להעברות מס, אבל בכל זאת.

צריך לקרות משהו באמת מפתיע כדי שאחד מבין לאפורטה וברתומאו לא יהפוך לנשיא הבא של בארסה, אבל במערכת הבחירות הזו יש עוד שני מועמדים: טוני פריישה ואגוסטי בנדיטו. הראשון היה חבר הנהלה בבארסה עד לפני כחודש וחצי, השני מציג קו די דומה לזה של לאפורטה, עימו שיתף פעולה עד 2009.

במהלך הקמפיינים שלהם, הארבעה גם השתמשו בטריק הכי ישן בשרוול והפכו את הבחירות האלה למלחמת כוכבים, באופן די צפוי, יש לומר. ברתומאו הבטיח לרכוש את פול פוגבה, אבל אחרי שלאפורטה החל להתקרב לרכישה פוטנציאלית של כוכב יובנטוס, ארדה טוראן נחת בקאמפ-נואו. ברתומאו טען שנוצר קשר קודם עם הקשר הטורקי מכיוון שהוא היה העדיפות הראשונה של לואיס אנריקה, אבל נציגיו הוכיחו שזה לא ממש היה נכון. בכל אופן, במסגרת ההסכם עם אתלטיקו, לבארסה יש אפשרות למכור אותו בחזרה ב-30.6 מיליון יורו, אבל כל המועמדים הודיעו שטוראן יישאר בבארסה. ומה עם בנדיטו ופריישה? הם סימנו בעיקר את מרקו וראטי מפ.ס.ז'.

ביום שלישי מערכת הבחירות עלתה מדרגה והגיעה לשיא שלה - לפחות עד ההכרעה בשבת – כשכל 4 המועמדים נפגשו לעימות בקאמפ-נואו, שגרר עניין רב ושודר ברדיו קטאלוניה ובערוץ הטלוויזיה הממלכתי של קטאלוניה. זו הייתה הפעם הראשונה במהלך החודש הזה שכל הארבעה משתתפים בעימות מכיוון שאת שני הקודמים ברתומאו החרים, ומסתבר שהייתה לכך סיבה טובה. הוא נראה לחוץ, סירב לענות על חלק מהשאלות שהפנו אליו המועמדים האחרים – בעיקר בנדיטו ולאפורטה – והציג טיעונים לא משכנעים.

הוא תקף, למשל, את עלון הבחירות של לאפורטה וטען שלה מאסיה לא במשבר כי החלוצים מוניר אל-חדאדי וסנדרו ראמירס הוקפצו הקיץ מבארסה ב' לקבוצה הראשונה. כשהמשיך להזכיר את הטרבל, לאפורטה הטיח בו שהוא רצה להשאיר את טאטה מרטינו, וכשבנדיטו אמר שאסור להיות בקשר עם מדינה כמו קטאר ש"מממנת טרור", ברתומאו ענה: "אין אף מחקר שהראה שהחסות הזו הורסת את התדמית של בארסה".

העימות הזה עשה נזק רב לברתומאו ומי שנחשב כמי ששיפר את מעמדו באופן משמעותי במהלכו הוא בנדיטו. בתמונה הכוללת, לאפורטה יצא מרוצה מכל הסיפור כי יריבו העיקרי איבד לא מעט קולות. בימים האחרונים הוא אף קרא לפריישה ולבנדיטו ליצור חזית אחידה נגד ברתומאו, אבל לבנדיטו אין כוונה, לפחות בשלב זה, להצטרף שוב ללאפורטה. לכולם ברור שאם זה כן יקרה, הנשיא לשעבר ינצח בקלות.

אז מה אומרים הסקרים? ברובם ברתומאו הוביל ב-5% לפני העימות, ששינה את התמונה. בסביבת לאפורטה אומרים שסקר שהם ערכו 45 דקות מתחילת העימות הראה שהוא מוביל על ברתומאו ב-2.4%. האם משקף את המציאות? האם זה יספיק? בשבת בערב נקבל את התשובה.