זו כבר קלאסיקה: דרמת מחזור הסיום בספרד

זה היה קיץ וחריסטו סטויצ'קוב מצא את עצמו בפאלמה דה מאיורקה. הוא נכנס לרכב שעשה את דרכו לבית מלון באי, עלה לאחד החדרים, פתח את הדלת ונדהם כשראה את יוהאן קרויף יושב על ספה ומעשן סיגריה. זו הייתה הפעם הראשונה שהחלוץ פגש את מאמן ברצלונה מקרוב, וזה סיפר לו שהוא רוצה להחתים אותו, אבל רק אחרי שנה. "לא האמנתי שקרויף נמצא מולי", נזכר מי שכיכב בצסק"א סופיה באותם ימים, "הוא אמר לי: 'תחזור לבולגריה ותשמש מודל לחיקוי. אל תעשה משהו שיגרום לך להיות מורחק, ואחר כך תעבור אלינו".

סטויצ'קוב עזב את המלון, אבל ראה את האגדה ההולנדית כבר למחרת כשבארסה וצסק"א סופיה נפגשו לטורניר קדם עונה באיים הבלאריים. הקטאלונים ניצחו 2:5, החלוץ כבש וגם – איך לא – הורחק. "בסיום קרויף שוב ביקש ממני להיות רגוע", סיפר גדול שחקני בולגריה, "אחר כך כבר ידעתי שהוא שלח מישהו לעקוב אחריי כל שבועיים-שלושה".

סטויצ'קוב היה שחקן התקפה שהיה לו הכל: מהירות מסחררת, עוצמה, דריבל, יכולת מסירה, קור רוח מהפנט מול השער ובעיטה אדירה. הוא היה קוסם ולוחם. גאון ומשוגע. ופחד זה משהו שהוא בכלל לא הכיר. כשהוא הגיע עם צסק"א סופיה לברצלונה למפגש בחצי גמר גביע המחזיקות בעונת 1988/89 - מספר חודשים לפני אותה שיחה עם קרויף בחדר אפוף העשן – הבולגרי הקפיץ באמנות מעל השוער אנדוני זוביזארטה ממרחק של יותר מ-20 מטרים. בארסה אמנם ניצחה פעמיים וגם עלתה לגמר עם 3:6 בסיכום, אבל לסטויצ'קוב היה צמד באותו משחק ועוד שער בגומלין.

לקרויף לא היה ספק שסטויצ'קוב הוא בדיוק מה שחסר לו בפאזל, אבל הכישרון שלו לא הייתה הסיבה היחידה שבגללה הוא רצה את הכוכב העולה של הכדורגל הבולגרי. "הייתה לנו קבוצה עם אנשים ממש נחמדים, אבל אתה לא יכול שבקבוצה שלך יהיו רק אנשים נחמדים", אמר פעם ההולנדי, "אתה צריך מישהו כמו סטויצ'קוב שהוא אגרסיבי באופן חיובי ומדביק בזה גם את השחקנים האחרים".

סטויצ'קוב באמת היה אגרסיבי. והיה לו פתיל שמתחמם מהר יותר מהכדורים שהוא היה משחרר מהרגל. בצסק"א סופיה הוא היה מעורב בקטטת ענק אלימה בגמר הגביע הבולגרי של 1985 והושעה לכל חייו לפני שהעונש קוצר להרחקה למשך שנה, ואחרי שהגיע לבארסה, הוא דרך על שופט ונאלץ לראות את חבריו מהצד למשך חודשיים. הוא לא חשש להיכנס לעימותים עם אף אחד, היריבים ידעו שלהתעסק איתו זה לא הדבר הכי חכם, והפה הגדול שלו תמיד סיפק את הסחורה. כמו, למשל, כשהוא הפיק משפטים כאלה: "אני מעדיף לא לדבר על ריאל מדריד כי זה גורם לי לרצות להקיא".

סטויצ'קוב הפך לאחד השחקנים האהובים על אוהדי בארסה בשנות ה-90 לא מעט בזכות האופי המיוחד שלו, אבל כשהוא לא היה עסוק במריבות עם שחקנים ושופטים, הוא הראה על הדשא בדיוק למה הוא מסוגל. היה לו כדורגל ברגליים, בכמויות. הבולגרי זכה עם הקטאלונים בלא מעט תארים, בראשם בגביע אירופה לאלופות הראשון שלהם, בוומבלי – אתמול לפני 25 שנה – וב-5 אליפויות, מתוכן 4 רצופות. ברובן בארסה זכתה אחרי רצף אירועים מדהים על סף הלא הגיוני, שיכול לשמש השראה גם לקבוצה הנוכחית - כזה שגרם לשחקני הדרים-טים לתהות האם לקרויף יש כוחות על טבעיים. "היינו משוכנעים שיש לו איזשהו כישוף", התבדח זוביזארטה, "זה היה ההסבר היחיד למה שקרה".

🔙🏆 #Wembley25
IT'S OURS!
🔵🔴 #ForçaBarça pic.twitter.com/AL9EkWqFp5

— FC Barcelona (@FCBarcelona) May 20, 2017

ואז התחילה הדרמה הגדולה. טנריפה צימקה עם קיקה אסטבראנס – לימים שחקן בארסה - ותוך דקה סטויצ'קוב העלה את הקטאלונים ליתרון לפני שהשלים צמד בשתי נגיחות. פחות מרבע שעה לסיום העונה, ריאל עדיין הייתה במקום הראשון, אבל אז היא קרסה. בשלב זה המשחק של בארסה כבר לא ממש עניין את אוהדיה שהיו צמודים לטרנזיסטורים בקאמפ-נואו, ובמסדרון שמוביל ליציע הכבוד באצטדיון הונחה טלוויזיה קטנה, שבה אינספור אנשים צפו במשחק של ריאל וקיוו לנס.

הלא ייאמן קרה כשבלם הבלאנקוס, ריקארדו רוצ'ה, כבש שער עצמי, ומיד לאחר מכן האורחים ספגו את אחד השערים האומללים בהיסטוריה שלהם. מאנולו סאנצ'יס מסר אחורה כדור קשתי ממרחק רב, השוער פאקו בויו ניסה להציל קרן, אבל הדף רע, הכדור התגלגל לרוחב השער וכל ספרד עצרה את נשימתה. 4 שניות חלפו עד שפייר לואיג'י קרובינו המקומי הגיע ובעט לרשת מקרוב. על בארסה עברו עוד 2 דקות מורטות עצבים בין סיום המשחק שלה לזה של ריאל, אבל בסופו של דבר ניתן האות לחגיגות. הקטאלונים שכבר פיגרו ב-8 נקודות אחרי היריבה המושבעת לאורך העונה, היו בפעם הראשונה (בתום המחזור) במהלכה במקום הראשון. הרמונטדה הושלמה ברגע האחרון.

בזמן שלואיס אנריקה ומיצ'ל – היום מאמני בארסה ומלאגה, ואז שחקני ריאל – היו שבורים מאובדן האליפות שברחה בין הידיים, לא רק בקאמפ-נואו חגגו, אלא גם בטנריפה. ואז גם החלו הטענות של מה שמכונה בספרד Maletines (מזוודות) – תופעת הכספים שמועברים, לכאורה, מגורם במועדון שנאבק על האליפות לקבוצה שפוגשת את היריבה על התואר. לואיס מייה, שעזב את בארסה לריאל ב-1990 אחרי שקרויף טען כי דרש יותר מדי כסף – מה שגרם להולנדי להמר על קשר אלמוני בשם פפ גווארדיולה – היה בהרכב של הבלאנקוס באותו יום בטנריפה. הוא טען שמישהו מקבוצתו הקודמת התקשר אליו והציע לו כסף בתמורה למכירת המשחק, אבל זה מעולם לא הוכח. בנוסף גם היו טענות שהקטאלונים שילמו בונוס לטנריפה על אותו מחזור דרמטי.

בכל מקרה, שנה חלפה ושוב ריאל טסה למשחק חוץ מול טנריפה במחזור האחרון. שוב היא הייתה במקום הראשון לפני 90 הדקות האחרונות של העונה, היא ידעה שניצחון יבטיח לה את האליפות ושוב בארסה שיחקה בבית מול יריבה באסקית – הפעם זו הייתה ריאל סוסיאדד. הביקור במה שכבר הפך לאי המקולל, היה סיוט עבור הבלאנקוס. 11 דקות מהפתיחה הם ספגו בפעם הראשונה ו-34 שניות לאחר מכן, הקטאלונים עלו ליתרון בקאמפ-נואו משער של – איך לא – סטויצ'קוב.

בארסה ניצחה 0:1, טנריפה כבשה עוד פעם אחת בדרך להופעה היסטורית באירופה ושוב עזרה לקטאלונים לזכות באליפות. "מי שטוען ששילמנו מיליונים לטנריפה, משקר", אמר הרבה לאחר מכן מי שהיה אז סגן נשיא בארסה, ז'ואן גספארט. מה שכן, הקבוצה מהאיים הקנאריים זומנה להתארח בגביע גאמפר בקאמפ-נואו לקראת העונה הבאה וגווארדיולה אמר ששחקניה צריכים להפוך לחברי מועדון של בארסה.

מי שלא ידע איפה לקבור את עצמו אחרי הניצחון השני של טנריפה על ריאל היה דווקא המאמן של המארחים – לא אחר מאשר חורחה ולדאנו. מי שלבש את מדי הבלאנקוס בשנות ה-80 וגם זכה איתם בשתי אליפויות, היה זה שעמד על הקווים בשני המשחקים. כשנשמעה שריקת הסיום לראשון שבהם, הוא עזב את הספסל ומיהר לרדת מהמגרש. "לא ידעתי כל כך איך להגיב", הוא הודה, "יום אחד אחזיר לריאל על מה שלקחתי". בעונת 1994/95 הוא עמד במילה שלו כשהוביל את הבלאנקוס לאליפות ראשונה מזה 5 שנים, אבל עוד לפני כן פרק נוסף נכתב בדרמת מחזורי הסיום של הליגה הספרדית.

אחרי 3 אליפויות רצופות של הדרים-טים - מתוכן 2 באדיבות טנריפה – וכשנראה היה שנשברו כל השיאים, זה הפך לעוד יותר מופרע. שוב ההכרעה נדחתה לרגע האחרון, הפעם ריאל לא הייתה בתמונה, ובמקום זאת דפורטיבו לה קורוניה התמודדה עם בארסה על האליפות. לשריקת הפתיחה בריאסור, שם דפור אירחה את ולנסיה, היא הגיעה עם יתרון של נקודה על פני הקטאלונים, שניצחו 0:1 את ריאל בסנטיאגו ברנבאו רק שבוע לפני כן. ניצחון היה מספיק לגליסיאנים וגם כל תוצאה זהה לזו של בארסה במשחק המקביל מול סביליה.

במחצית הראשונה בריאסור לא היו שערים, אבל עוד יותר מדהימה הייתה התוצאה בקאמפ-נואו, שם סביליה הובילה 1:2 משערים של דייגו סימאונה ודאבור שוקר. סטויצ'קוב שכבש במחצית הראשונה, השלים צמד 5 דקות אחרי ההפסקה ובארסה הייתה בדרך הבטוחה לניצחון 2:5 אחרי שגם רומאריו, מיכאל לאודרופ וחוסה מריה באקרו הבקיעו. העונה הלכה והתקרבה לסיומה והקטאלונים היו במקום הראשון כל עוד דפור לא כובשת.
ואז הגיעה הדקה האחרונה. של המחזור האחרון.

לה קורוניה קיבלה פנדל אחרי שנאנדו הוכשל ברחבה, אבל הבועט הקבוע, דונאטו, כבר הוחלף. בבטו לא רצה לקחת אחריות ומי שנעמד ליד הנקודה הלבנה היה הבלם מירוסלב דיוקיץ'. בקאמפ-נואו נשלפו שוב הטרנזיסטורים, הבשורה הגיעה גם לקרויף וכולם חיכו לחדשות מהריאסור, שם דפור הייתה על סף זכייה באליפות היסטורית. כל מה שהיה צריך זה לשלוח את הפנדל לרשת. "הייתי מחליף באותו יום", מספר צ'יקי בגיריסטיין, הקיצוני של בארסה, "כל הספסל ירד לחדר ההלבשה שבו הייתה טלוויזיה. אחרי 3 אליפויות רצופות, אמרנו לעצמנו שזה הסוף".

אלא שדיוקיץ' בעט כדור חלש, השוער חוסה לואיס גונסאלס עצר בקלות וגרם לטירוף בברצלונה. "אחרי שהוא החמיץ, חלק נפלו לריצפה, אחרים רצו החוצה במעלה המדרגות בחזרה למגרש", נזכר בגיריסטיין, "זה הוכרע על פנדל אחד – או שאתה מנצח או שאתה כלום". בקאמפ-נואו רונאלד קומאן עוד הספיק לבעוט כדור חופשי כשנשמעה שאגה אדירה מהיציעים, רגע אחרי שריקת הסיום בריאסור. שוב בארסה זכתה באליפות. שוב במחזור הסיום.


שדים מהעבר
שנתיים אחרי שריאל איבדה את האליפות בטנריפה, סנדרו ראמירס נולד באי השכן – גראן קנאריה. בילדותו הוא שיחק בלאס פלמאס המקומית, הגיע לברצלונה בגיל 14 וסומן כאחד מהכישרונות הבולטים במחלקת הנוער. עם מהירות, תנועה בלתי פוסקת ובעיטה חזקה, החלוץ הצעיר סומן כאחד עם פוטנציאל להגיע בסופו של דבר לקבוצה הראשונה של בארסה. גם שתי פציעות קשות – אחת בכל ברך – וכאלה שהצריכו ניתוח, לא עצרו את סנדרו שהתאושש, חזר לחורר רשתות במחלקת הנוער, החל לשחק גם בקבוצת המילואים ולבסוף זומן לסגל הבכיר ב-2014 כשלואיס אנריקה מונה למאמן בקאמפ-נואו.

ללא לואיס סוארס שעדיין ריצה עונש השעיה על נשיכת ג'ורג'יו קייליני במונדיאל, מאמן בארסה הביע אמון בסנדרו ובמוניר אל חדאדי הצעירים, שהצדיקו את הקרדיט. מוניר כבש במחזור הפתיחה מול אלצ'ה, סנדרו הבקיע שער ניצחון שבוע לאחר מכן מול ויאריאל והעתיד נראה מבטיח. אלא שהכל השתנה כשסוארס החל לשחק, החלוץ הצעיר נשלח חזרה לבארסה ב' וסיים שם את העונה למרות שכבש 4 שערים ומצא את הרשת כל 65.2 דקות בממוצע בקבוצה הראשונה.

עונת 2015/16 הייתה קשה אפילו יותר. סנדרו מיעט לקבל הזדמנויות, וכשאלו כן הגיעו הוא בדרך כלל תופקד באגף – מה שהקשה עליו לבוא לידי ביטוי הרחק ממרכז ההתקפה. בסופו של דבר בבארסה החליטו לאפשר לחלוץ לעזוב בחינם אחרי שדחה הצעות שקיבל בקיץ הקודם ונשאר במועדון כשזה לא יכול היה להחתים שחקנים בגלל העונש של פיפ"א. המחווה הזו ובעיקר ההחלטה לוותר על סנדרו לטובת פאקו אלקאסר - עליו הקטאלונים שילמו 30 מיליון יורו – אומרת הרבה על סדר העדיפויות במועדון בשנים האחרונות בכל הנוגע לשחקני הבית. בוגרי לה מאסיה פשוט נדחקו לשוליים במקרה הטוב לטובת שחקני הרכש, ובדרך כלל גם נמכרו למרבה במחיר.

אחרי הכל, אף אחד לא ציפה שאלקאסר יתפוס את מקומו של לואיס סוארס בהרכב והיה ברור מראש שגם הרכש מוולנסיה יצטרך להתרגל לאגף. נשאלת השאלה האם לא היה עדיף לבארסה להחתים שחקן שזהו תפקידו, אבל במועדון התעקשו על אלקאסר ואין ספק שהם היו מוכנים להחזיר את הגלגל אחורה. סנדרו שהלך למלאגה, קיבל את הקרדיט שהוא היה ראוי לו והחזיר עם עונה נהדרת של 16 שערים בכל המסגרות וממוצע של גול כל 145.8 דקות. למעשה, הוא כבש יותר שערי ליגה (14) מניימאר (13). ואלקאסר? הוא כבש בעונה שעברה 15 שערים במדי ולנסיה ומצא את הרשת בממוצע כל 205.8 דקות.

כל זה, כאמור, עלה לבארסה 30 מיליון יורו, אבל זה יכול לעלות לה הרבה יותר. אחד השערים של סנדרו היה בניצחון של מלאגה 0:2 על האקסית – שלושה שבועות אחרי שגם מוניר מצא את הרשת כשוולנסיה הגיעה לקאמפ-נואו. ניצחון באותו משחק באצטדיון רוסאלדה היה מאפשר לקטאלונים להיות תלויים בעצמם במחזור האחרון, אבל כעת הם מקווים לעזרה מהכוכב הצעיר של מלאגה. זה שהפך לשם חם לקראת חלון ההעברות של הקיץ, בין השאר לאור סעיף שחרור מגוחך של 6 מיליון יורו. זה שהם לא האמינו בו. וזה שיארח את ריאל במחזור הסיום.

מול בארסה, סנדרו כבש אחרי שהשאיר אבק לז'רמי מתייה – אוי האירוניה – בעט לרשת ורץ לחגוג. לואיס סוארס לא ממש אהב את זה ולחש לו באוזן בירידה למחצית שלא ישכח היכן גדל. "אני מבקש סליחה – מהאנשים בלה מאסיה שנתנו לי הכל, לא מאוהדי בארסה", אמר הסקורר של מלאגה בסיום. ולמרות כל זה, רגע לפני שהוא עובר לתחנה הבאה שלו – ככל הנראה בסביליה – סנדרו רוצה לעזור לחבריו בברצלונה. "אני מקווה שאכבוש מול ריאל, שננצח ושבארסה תזכה באליפות", הוא אמר.

Ex-Barcelona man Sandro Ramirez hasn’t forgotten where he came from. pic.twitter.com/Y4y408lYbL

— B/R Football (@brfootball) May 19, 2017

מיצ'ל, מאמנו של סנדרו ומי שנחשב לאגדה בריאל, נשמע הרבה פחות נלהב. כשנשאל על המחזור האחרון והאפשרות שישחזר את מה שעשה ולדאנו עם טנריפה בשנות ה-90, הוא אמר: "אני הרבה יותר מדרידיסטה ממנו". לאחר מכן קשר העבר של הבלאנקוס הוסיף: "הייתי מעדיף שריאל תזכה באליפות עוד לפני המחזור האחרון, ושאעשה לה 'פאסיו' (המסדרון האנושי שעושה קבוצה לכבוד האלופה במשחק שאחרי הזכייה בתואר), אבל אני מקצוען".

אבל בזה זה לא נגמר. הבעלים של מלאגה, עבדולה אל ת'אני, תקף בטוויטר: "נביס אותם בעזרת האל, החלאות של קטאלוניה לא יזכו באליפות אחרי השקרים שלהם על מיצ'ל". לאחר מכן הוא טען שהתכוון רק לכלי התקשורת בברצלונה, אבל בארסה התלוננה על כל הסיפור.

ואחרי כל זה, הקטאלונים יודעים שהאליפות לא תלויה בהם ושהסיכויים לחגוג בתום המשחק מול אייבאר לא גבוהים, אבל כך גם היה באותן זכיות רצופות בתואר בשנות ה-90. למחזור הסיום הם יגיעו גם הפעם מהמקום השני אחרי שריאל הביסה 1:4 את סלטה ויגו במשחק שבו אוהד צעיר הגיע לאצטדיון בלאידוס מחופש לחבר הנהלה של בארסה כשבידו מזוודה. זה לא ממש עזר, אבל שוב נושא התמריצים תופס כותרות בספרד, רגע לפני שהדרמה מגיעה לשיאה.

אז האם לריאל שוב יהיו סיוטים מהאיים הקנאריים בחסות סנדרו? מה יעשו מיצ'ל ושחקניו מול הקבוצה שבה הפך לאגדה? והאם משחק הפרידה של לואיס אנריקה מהקאמפ-נואו יסתיים בדרמה מהסרטים? הבלאנקוס קרובים מתמיד לזכייה באליפות ראשונה מזה 5 שנים, אבל כמו שמסי הוכיח בקלאסיקו ופ.ס.ז' חוותה על בשרה רק העונה, זה לא נגמר עד שזה נגמר.
Follow @Liraninho