אגף שיקום: אלבה ומסי השכיחו את ניימאר

דמבלה? קוטיניו? למחליף של ניימאר קוראים בכלל ג'ורדי אלבה. אחרי ששכח מכוכב פ.ס.ז' ולואיס אנריקה, המגן נהנה משיתוף פעולה מושלם עם מסי ומאיים על שיא הבישולים של דני אלבס. על מסירות האלי-אופ של מספר 10, הקשר ללברון והנשק הכי קטלני של בארסה

אסף לירן
אסף לירן  21.01.18 - 14:30
תחילת כתבה

לוח התוצאות במרומי הקאמפ-נואו עמד לעבור את הדקה ה-86 והכל כבר נראה אבוד. ניימאר הניח את הכדור על הדשא, העיף מבט אחרון על השער וסובב כדור חופשי מושלם לחיבורים. מה שיקרה ב-7 הדקות הבאות ייכנס לספרי ההיסטוריה ויהפוך לרגע מכונן בקריירה שלו.

הברזילאי הספיק לכבוש שער נוסף בתוספת הזמן, ופתאום – כשהחלום נראה כל כך קרוב למציאות – זה קרה. ניימאר הקפיץ את הכדור מעבר להגנת פ.ס.ז' וסרג'י רוברטו שלח רגל ארוכה. הרשת זזה. האדמה רעדה. המהפך הגדול ביותר שנראה אי פעם בליגת האלופות, הושלם. בעיצומו של הטירוף, כשגיבור ה-1:6 רץ כלא מאמין, מרבית שחקני ברצלונה עוד ניסו לעמוד בקצב שלו. לא ליאו מסי. הוא זינק על שלטי הפרסום מאחורי השער וחגג עם האוהדים.

ממשחק הרמונטדה המפורסם שבו ניימאר הדיח את קבוצתו הבאה, זכורות בעיקר שתי תמונות: זו של שחקני בארסה רודפים אחרי סרג'י רוברטו, וזו של האוהדים מושיטים ידיים לעבר מסי.

באף אחת מהן לא מופיע ג'ורדי אלבה.

מדהים ככל שזה יישמע – בטח לאור הכושר המדהים שלו מתחילת העונה – אחד המגינים ההתקפיים הטובים באירופה לא היה על הדשא באותו ערב היסטורי אפילו לדקה. טוב, חוץ מהחגיגות. אלבה לא פתח בהרכב וגם לא נכנס כמחליף למרות שבארסה ידעה כבר משריקת הפתיחה שהיא חייבת לכבוש לפחות חמישייה כדי למחוק את ה-4:0 מערב הבלהות בפאריס במשחק הראשון.

אז איך עושים קאמבק שנראה כמעט בלתי אפשרי? לואיס אנריקה ישב ושבר את הראש - עד שהגיע להחלטה. הוא זנח את מערך ה-4-3-3 הקבוע – לפחות זמנית - ועבר ל-3-4-3. אלבה החל לתפקד כבלם השמאלי, הוצא העוקץ ממשחק ההתקפה שלו והאגף השמאלי היה בלעדית של ניימאר. הפיחות במעמדו של המגן נמשך וזה הגיע למצב שהוא איבד את המקום בהרכב בעונה שבה לא מעט פעמים אפילו ז'רמי מתייה הועדף על פניו – גם כמגן שמאלי. אז מה הפלא שאלבה לא ממש הזיל דמעה כשלואיס אנריקה נפרד מבארסה וניימאר בחר לעבור לפ.ס.ז' בקיץ האחרון?

יש חיים אחרי ניימאר
אלבה לא ממש הסתיר את תסכולו ממה שקרה לו בבארסה והחל לשלוח ביקורת לא ממש מרומזת ללואיס אנריקה עוד בעונה שעברה. כשהיה עם נבחרת ספרד, הוא אמר: "פה יש לי את הביטחון של המאמן (ז'ולן לופטגי) ובבארסה לא", ואחרי שארנסטו ואלוורדה מונה למאמן הקטאלונים, המגן עקץ: "בטוח שזה יהיה טוב יותר עבורי מאשר עם לואיס אנריקה. אני נרגש לעבוד עם המאמן החדש".

תחת ואלוורדה, בארסה שיחקה העונה במגוון מערכים: מ-4-3-3, דרך 4-2-3-1 ועד 4-4-2. כל אחד מהם שונה, אבל הבסיס ההגנתי דומה - יש בו רביעייה אחורית – וזה החזיר את הצבע למשחק של אלבה. "זה מתאים לי יותר", אמר המגן שנהנה מכל רגע וממש לא מתגעגע לניימאר, "עכשיו יש לי יותר מקום לרוץ באגף. כשאין אף אחד בצד שלי, אני יכול להפתיע את היריב בצורה יותר טובה".

ואלבה יודע על מה הוא מדבר. איתו, עם ניימאר ועם אנדרס אינייסטה, לאגף השמאלי של בארסה היה פוטנציאל עצום, אבל הוא לא באמת מומש לאורך 4 השנים של הברזילאי בקאמפ נואו. הרבה פעמים הוא נשאר על הקו, לא נכנס למרכז וחסם בפני אלבה את האפשרות להצטרף להתקפה.

דריבלים של ניימאר בזמן שהמגן הקטאלוני עקף אותו ויצר אפשרות מסירה הפכו למחזה שכיח ורק לעתים נדירות השניים שיתפו פעולה כחלק מהמשחק הקבוצתי של בארסה. אחרי הכל, זה לא באמת מפתיע שהעונה הקודמת הייתה המאכזבת ביותר של אלבה במדי הבלאוגראנה מאז הצטרף ב-2012, פרט ל-2013/14 שבה סבל מפציעות.

אבל אז הגיע הקיץ. לא רק שלואיס אנריקה וניימאר עזבו, ומערך שלושת הבלמים נשכח, שנה לפני כן דני אלבס נפרד מבארסה אחרי 8 שנים שבהן היה דומיננטי במיוחד באגף הימני. תוסיפו לכל זה את העובדה שהקטאלונים לא החתימו מחליף לניימאר בקיץ – הרי עוסמן דמבלה, שגם כך היה יותר פצוע מכשיר, תופקד בצד ימין – ואת זה שבארסה החלה לשחק בלי אף קיצוני קלאסי בצד שמאל, ותקבלו את כל הסיבות לפריחה המחודשת של אלבה. בעצם, חוץ מהעיקרית. מסי כמובן.

אם אצל לואיס אנריקה, גדול שחקני בארסה היה בעיקר בצד ימין (לפחות כעמדת מוצא), ואלוורדה העביר אותו למרכז, כך שהקטאלונים עברו העונה שינוי משמעותי בשני האגפים. כשהוא במרכז המגרש, מסי חופשי יותר לנהל את המשחק של בארסה מאיפה שהוא רוצה וכך שודרג שיתוף הפעולה בין מספר 10 לאלבה לכדי אמנות. עד כדי כך שזה הפך לנשק העיקרי של בארסה מודל 2017/18, לפחות עד עכשיו.

כשמסי מתחפש ללברון
היריבות של בארסה כבר מכירות את זה: מסי מקבל את הכדור באמצע המגרש ולאלבה זה מספיק כדי להבין שזה הזמן לעבור למצב טיסה. כמעט מתוך אינסטינקט, המגן משתמש במהירות המסחררת שלו, נכנס לעומק ובורח להגנה שממול. הוא פשוט יודע שמספר 10 כבר יידע למצוא אותו. רגע לפני שהוא נכנס לעמדת נבדל, מסי משחרר את המסירה בדיוק מושלם שתופס את היריבה לא מוכנה. מיד אחרי שזה קורה, הוא רץ בעצמו לעומק, מתפנה למסירה, מקבל את הכדור בחזרה מאלבה וכובש.

העובדה שאין לבארסה קיצוני שמאלי שנמצא בעמדה קדמית בתחילת ההתקפה מאפשרת לאלבה להיכנס לשטח הפנוי ולהפתיע את ההגנה היריבה. ומה שבאמת הופך את זה לקטלני זו יכולת המסירה וראיית המשחק יוצאת הדופן של מסי, כך שהמהלך הזה יכול להתחיל 25 מטרים מהשער עם דאבל-פס פשוט, אבל גם מקו מחצית המגרש – בדרך כלל עם כדור מסובב מעבר להגנה במה שכבר קיבל את הכינוי "אלי-אופ".

וזה לא הקשר היחיד בין מסי לכדורסל. "הוא שולט בכל פרמטר של המשחק – השטח, הזמן, איפה חבריו לקבוצה ואיפה היריב", אומר צ'אבי, אחד שיודע דבר או שניים על מסירות, "מסי רואה שיש עליו שחקן והוא יודע שהוא מפחד ממנו, אז הוא מחכה שיגיע עוד שחקן. כשיש עליו שלושה שחקנים, הוא מוסר. ראיתי גם את לברון ג'יימס עושה את זה. גם אינייסטה עושה את זה. הם מפתים אותך ללחוץ אותם ואז חבר לקבוצה מתפנה. אנחנו עושים את זה מאז שאנחנו ילדים".

לפני שבוע וחצי, כשבארסה התעללה בסלטה ויגו עם רביעייה תוך פחות מ-20 דקות ו-0:5 מוחץ בגביע המלך, שיתוף הפעולה המדהים בין מסי לאלבה הגיע לגבהים חדשים. המגן בישל פעמיים למספר 10 תוך 2 דקות ואז גם כבש בעצמו אחרי מסירה מופרעת של – איך לא – מסי. זו הייתה הפעם הראשונה שהקטאלוני מעורב בשלושה שערים במשחק אחד במדי בארסה. "זה מדהים איך הוא קורא את המשחק", אומר אלבה, "אנחנו כל הזמן מחפשים אחד את השני ואני מקווה שהחיבור הזה יימשך לתמיד. הוא השחקן הטוב בהיסטוריה והטוב בעולם בפער מכל היתר".

חואן קרלוס אונסואה – עד העונה שעברה עוזרו של לואיס אנריקה בבארסה – היה הפעם בצד השני כמאמן סלטה. כל כך הרבה פעמים הוא ראה את זה באימונים, אבל הפעם הוא נותר חסר אונים. "לא הצלחנו לעצור את זה ורואים את זה הרבה העונה", הוא אמר, "זה הגיוני כי אין יותר קיצוני באגף השמאלי ויש לאלבה מקום להפתיע את היריב".

האמת היא שניצנים לפוטנציאל של שיתוף הפעולה בין מסי לאלבה נראו עוד בעונה שעברה. כשבארסה הגיעה לסנטיאגו ברנבאו וניצחה 2:3 משער של הארגנטינאי בדקה ה-92, המבשל היה כמובן המגן האנרגטי. ברגע שאלבה קיבל את הכדור מאנדרה גומש בצד שמאל, מסי רץ לעברו, התפנה למסירה ובעט לרשת בנגיעה. ניימאר, אגב, היה מושעה באותו קלאסיקו.

זה היה בסך הכל הבישול השישי של אלבה למסי במשך 5 השנים הראשונות שלו בקדנציה הנוכחית בבארסה. וכמה שערים כבש מספר 10 רק העונה ממסירות של המגן? 7. מול אלאבס, אספניול (2), סלטה (2), לבאנטה ובילבאו, אז מסי מצא את הרשת בתום מהלך מרהיב שכלל קואדרופל-פס (דאבל-פס כפול) עם פאוליניו ואלבה. בסך הכל, המגן בישל העונה 9 פעמים ויש לו גם 2 שערים: בגביע מול סלטה ובליגה מול האקסית, ולנסיה. מי בישל לו במסטאייה אחרי אותה מסירת אלי-אופ אתם יכולים לנחש לבד.

מאז הגיע לבארסה, רק פעם אחת היו לאלבה 9 בישולים בעונה – ב-2015/16, רק שאז זה היה בכמות משחקים כמעט כפולה מאשר עכשיו (45 לעומת 24). מעורבות ב-11 שערים בעונה זה שיא עבור המגן במדי הבלאוגראנה – כשאנחנו רק בחודש ינואר – ובממוצע, מסירות שלו הופכות לשער העונה כל 228.2 דקות. רק לשם השוואה, דני אלבס – המבשל הפורה ביותר למסי (42) – עמד על ממוצע של 232 דקות בעונת הבישולים הטובה ביותר שלו בקאמפ-נואו (20, ב-2010/11).

אם לוקחים בחשבון רק את הבישולים למסי, אז השיא של דני אלבס לעונה עומד על 11 ב-2011/12, כך שאלבה צריך עוד 4 בחצי עונה כדי להשתוות לכך וזה רק עניין של זמן עד שזה יקרה. אמנם זה לא מלהיב כמו בימים שדני אלבס ומסי מוטטו יריבות כמעט לבד עם חילופי מסירות אינסופיים עד לרשת בימי פפ גווארדיולה – בעיקר כשמספר 10 שיחק באגף – אבל שיתוף הפעולה עם אלבה לא פחות אפקטיבי.

ובכלל, אחרי כל הדיבורים בקיץ על דמבלה וקוטיניו, יכול להיות שהמחליף של ניימאר היה בכלל מתחת לאף של בארסה?

הדפס