עולה לשלוש: ברצלונה הפייבוריטית בספרד

הסיכון היחיד לאליפות השלישית ברציפות של ברצלונה, האיש שיפתור את הבעיות בריאל, איפה תסיים אתלטיקו ומה מצפה לדאבור? לפני שהעונה יוצאת לדרך, התחזית ל-2019/20

דני פורת
דני פורת  16.08.19 - 16:30
תחילת כתבה

יש דברים שלא משתנים. כמו למשל היותה של ספרד מדינה שמתקשה להגיע להסכמה רחבה בנושאים חברתיים, כלכליים, מדיניים וכמובן ספורטיביים. המלחמה הגדולה של הקיץ לא התרחשה בין ריאל מדריד לברצלונה, אלא דווקא בין ההתאחדות הספרדית למנהלת הליגה. רק בשבוע שעבר הושגה פשרה בבית המשפט, לאחר פסיקה כי משחקי הליגה הספרדית ישוחקו בימי שישי, אך לא בשני, למגינת ליבם של אנשי המנהלת וגופי הטלוויזיה המחזיקים בזכויות השידור. האוהדים הספרדים, שמתנגדים למשחקי ליגה בימי חול בשעה מאוחרת, הם המרוויחים הגדולים מכל הסאגה הזאת.

מה שהיה הוא שיהיה?
מה שכן נמצא בלב הקונצנזוס הספרדי הוא זהות האלופה הבאה. ברצלונה, שקטפה שבעה תארים בעשור האחרון, היא שוב הקבוצה שאותה צריך לנצח. החתמתם של אנטואן גריזמן מאתלטיקו מדריד ופרנקי דה יונג מאייאקס, מוסיפים לאלופה עוד שתי נקודות יתרון על פני היריבות שלה. ראשית, הקטנת התלות בליאו מסי ולואיס סוארס, בזכות צירופו של גריזמן והגשמת החזון של "הטרידנטה" - חזרה להתקפה המושתתת על שלושה תותחים מקדימה (ואולי אפילו ארבעה?). הנקודה השניה ולא פחות חשובה, מדברת על היכולת של בארסה לשלוט במרכז השדה ולנהל את ההתקפות שלה בראי הטיקי-טאקה: דה יונג, כפי שמוכיח כבר במשחקי ההכנה, יעניק לקטאלונים יותר החזקת כדור, סדר, צורה ושליטה במשחקים – אלמנטים שפעמים רבות הלכו לאיבוד בקדנציה של ארנסטו ואלוורדה.

בארסה, יסכימו כולם, איננה זקוקה באופן הכרחי לניימאר כדי למלא את תאבונם של האוהדים החושקים בהסתערות על ליגת האלופות. ולמרות זאת, ביחד עם הברזילאי, לקטאלונים יש פוטנציאל של 100 שערים משותפים - רק מצד ארבעת כוכבי ההתקפה – וזה כשלעצמו פריווילגיה שלא נראתה בכדורגל העולמי כנראה מעולם. אם כי גם במקרה האופטימי ביותר, בהנחה שניימאר יחזור לקאמפ נואו, אנחנו צפויים לראות את אחד מהכוכבים יורד לספסל (סוארס?) ואולי אפילו חוסר היררכיה. זה אולי מה שיכול להפיל את בארסה, ביחד עם מאבקי אגו ופציעות של הכוכבים. תקווה נוספות מצד היריבות, היא שבארסה שתשים את הביצים שלה בסל האירופי נוכח כישלונותיה האחרונים, וכמובן שעדיין מופיע סימן שאלה גדול לגבי מרכז ההגנה שלה, המורכב מג'רארד פיקה וקלמון לנגלה המועדים לפורענות.

מהגרגרנות הקטאלונית לפאניקה המדרידאית. זינאדין זידאן עומל חמישה חודשים ללמידת הסגל שלו ומבצע שינויים תכופים על מנת להחזיר את ריאל מדריד למסלול הנכון. זיזו סיפר כי המטרה העונה של מדריד היא "להפוך להיות תחרותית" - מה שלא קרה בשתי העונות האחרונות בהן הגיעה הקבוצה רק למקום השלישי. בסיום שני משחקי הקלאסיקו הראשונים של עונת 17/18 ו-18/19 ראו הבלאנקוס את הגב של ברצלונה בדמות 13 ו-7 נקודות פיגור בהתאמה. משחקי ההכנה לא מבשרים טובות, שכן זידאן מנסה מערכים שונים (שלושה בהגנה, 4-4-2, 4-3-3) ועדיין לא קוטף את הפירות. הבעיה הרצינית הראשונה שהתעוררה הקיץ היא ההגנה, שספגה 18 שערים באותם משחקי ידידות, כולל שביעייה מביכה מאתלטיקו, בנוסף לעייפות החומר במרכז הקישור (דוני ואן דה ביק בדרך?).

מילא, שעיקר הבעיות היו בחלק האחורי, לשם הובאו פרלאן מנדי ואדר מיליטאו, במטרה לרענן את השורות. אבל ריאל נכנסת לשנה השנייה בלי 30-40 שערים שהבקיע כריסטיאנו רונאלדו בממוצע לעונה בלה ליגה. אדן הזאר, שהגיע תמורת 100 מיליון יורו מצ'לסי, מסוגל להנהיג אבל צריך לזכור שמספרים אף פעם לא היו הצד החזק שלו. בשבע עונותיו בצ'לסי הבקיע הבלגי 12 שערי ליגה בממוצע ובישל עוד תשעה. מספרים דומים למה שהיה לגארת בייל, המיועד לעזיבה, להציע למרות כל הפציעות שסחב. ללא מרקו אסנסיו ועם ויניסיוס ג'וניור הצעיר בצד השני של ההתקפה, כשלוקה יוביץ' (עדיין לא בעניינים) מיועד לשמש כמחליף של כרים בנזמה, נראה כי ריאל תכנס גם לעונה הזאת עם ספקות רבים. במקרה של הבלאנקוס, רק ניימאר נראה כמי שמסוגל לפתור את העדר החדות מקדימה.

אתלטיקו מדריד אמורה לאייש את המקום השני בפעם השלישית ברציפות, מכל הסיבות הנכונות. ארבעת השערים ושלושת הבישולים של ז'ואאו פליקס במשחקי ההכנה כבר העלו את מדד ההתרגשות מהכישרון המופלא שהפך בקיץ לרכש היקר בתולדות הקולצ'ונרוס (126 מיליון יורו). המכירה של גריזמן נשכחה ודומה כי בניגוד לאשתקד, העונה לאתלטיקו יהיה יותר כוח אש ומשחק שיבוסס על שחקני התקפה, ביניהם גם רודריגו שמגיע בחצי מסעיף שחרורו בוולנסיה (60 מיליון יורו). פליקס, שיכול לנהל את המשחק גם מהקישור, אמור להביא ברק ותחכום, אבל לא פחות חשוב מכך, במדריד תולים תקוות בתומא למאר, שחייב יהיה לעלות כיתה, אחרי עונת ביכורים בינונית.

מאז זכה צ'ולו סימאונה באליפות סנסציונית בקאמפ נואו, את חמש השנים הבאות העביר בנחיתות התקפית בהשוואה לברצלונה. 41, 35, 46, 49, 43 - אלה הפרשי השערים בין ליאו מסי ולהקתו לרוחיבלאנקוס בכל אחת מהעונות המדוברות. גם סימאונה מבין שעליו לעשות את קפיצת המדרגה ההתקפית ולשנות את הדיסקט, כדי שאתלטיקו תוכל להתקרב ליריבה הכי גדולה שלה.

אם לשם שינוי יצליח גם לנצח את בארסה בליגה (מה שלא עשה ב-8 השנים האחרונות), יכול מאוד להיות שגם ייוולד מאבק אמיתי על התואר. זאת מבלי להזכיר את השינויים המוצדקים שעשתה הקבוצה בחלק האחורי (קיראן טריפייר, רנאן לודי, מאריו הרמוסו ופליפה) - כוח צעיר יותר להגנה המזדקנת ששרדה בוונדה מטרופוליטנו עד הקיץ האחרון (חואנפראן, פליפה לואיז, דייגו גודין).

ההפתעות והאכזבות
אחרי שהבטיחה את המקום בצ'מפיונס ליג במחזור הסיום והדהימה את ברצלונה בגמר הגביע, הציפייה מוולנסיה היא קודם כל להצליח איפה שכשלה בפעמיים האחרונות: לעבור את שלב הבתים של האלופות. מקסי גומס, הרכש היקר מסלטה ויגו, אמור להוכיח שהוא שייך לרמות הגבוהות ולהתחיל להבקיע בצרורות ויחד עם גונסאלו גדש, שמציג העונה רגליים טריות ובריאות, העטלפים מועמדים לסיים שוב במקום הרביעי.

אך מתחת לפני השטח, מאיים לפרוץ משבר גדול בין המאמן מרסלינו והמנהל הכללי מטאו אלמאני בצד אחד לבין הבעלים פיטר לים ויד ימינו סוכן השחקנים ז'ורז'ה מנדס מהעבר השני. המכירה של רודריגו לאתלטיקו, שנעשתה בלי ידיעת מרסלינו ואלמאני, היא קרע נוסף במערכת היחסים השברירית בין הכוחות. השאלה האם המתחים מאחורי הקלעים יחלחלו גם למסטאייה?

סביליה מודל 2019/20 היא קבוצה שנבנתה כמעט מאפס. מאמן חדש (ז'ולן לופטגי), מנהל מקצועי חדש-ישן (מונצ'י) ו-11 שחקנים שהצטרפו לסגל של הקבוצה, ביניהם גם מואנס דאבור, שיקווה לתת פייט אמיתי למוניר אל חדאדי ולוק דה יונג, החלוצים הנותרים בסגל הטרי. לופטגי מתכוון לזנוח את שיטת שלושת הבלמים בה דגל בעונה שעברה קודמו פאבלו מאצ'ין ולעבור לשחק 4-3-3, כפי שעשה זאת בנבחרות ספרד השונות.

כדי לשקם את הקריירה שלו, על המאמן החדש לחבר אסופה אדירה של שחקנים בזמן קצר כגון פרננדו הברזילאי שאמור לתת את האיזון במרכז השדה, אחרי הבור שהשאיר עוד בקיץ הקודם סטיבן אנזונזי ושני בלמים חדשים מהניילון כגון ז'ול קונדה (בורדו) ודייגו קרלוס (נאנט). עקב אכילס של האנדולסים הוא שחרורם של פאבלו סראביה, הפליימיקר, לפ.ס.ז' והסקורר וויסאם בן יידר שחתם במונאקו. תחזית: סביליה הולכת לעונת מעבר לא פשוטה.

רוצים שינוי מרענן? בטיס שהחלה נפלא את העונה שעברה והידרדרה למקום העשירי, אומנם איבדה את פאו לופס (רומא), ג'וניור פירפו (ברצלונה) וג'ובאני לו סלסו (טוטנהאם), אבל התחזקה בהתקפה עם הרכש המפתיע שלה - נאביר פקיר מליון - שעושה רושם ידביק את הקבוצה בקדחת שערים, יחד עם בורחה ("פנדה") איגלסיאס המפציץ מאספניול. ריאל סוסיאדד מציגה שני תכשיטים צעירים בהם תולים תקוות שנים רבות - מרטין אדגור הנורבגי ואלכסנדר איסאק השבדי - שמתווספים לסגל שרעב להשיג את הכרטיס לאירופה.

בקצה השני של הסקאלה, חטאפה, הפתעת העונה שעברה, ויאריאל שהחליפה את ההגנה שלה ואספניול שביצעה מכירת חיסול, עתידות לסיים כאכזבות הגדולות של העונה. ריאל ויאדוליד, שניצלה בנס אשתקד, עלולה למצוא את עצמה בליגה השנייה, ותאבק על חייה עם שלוש העולות המתקמבקות: גרנאדה, מאיורקה ואוסאסונה שעבורן השארות בלה ליגה תהיה הישג.

הדפס