שלוש מחמש הליגות הגדולות באירופה חזרו לפעילות השבוע. בספרד עשו אתנחתא עם משחקי הגביע וסקנדל משחקי הסופרקופה בערב הסעודית. באנגליה, ליברפול ממשיכה לשייט לאליפות ובאיטליה יובנטוס הוכתרה לאלופת החורף. להלן הסיפורים הבולטים של השבוע במדור חמישה כוכבים.
חמישה כוכבים: קון אגוארו לא היה צריך את התואר "הכובש הזר המצטיין בפרמיירליג" כדי שנעריך את גדולתו. אבל בסופו שדבר, הכדורגל נהיה משחק של מספרים והשלושער ה-12 שלו בליגה (יותר מכל שחקן אחר) אותו הבקיע מול אסטון וילה בתחילת השבוע נותן עוד חותמת לכך שמדובר בכובש הגדול שידעה הממלכה מאז הקמת הפרמיירליג. אז נכון, אגוארו אולי לא יעבור את שיאן השערים, אלן שירר (260 שערים), אבל הוא כבר מדורג רביעי בטבלת כל הזמנים אחרי שעקף את תיירי הנרי והבקיע 177 שערים ב-255 משחקים בלבד. מדובר בקצב טוב בהרבה מאשר מה שעשה שירר בסאות'המפטון, בלקבורן וניוקאסל (441 משחקים).
מעבר לזה, קון אגוארו נכנס לעונה התשיעית שלו והוא כבר בן 31, אבל זה לא מפריע לו לרשות העונה את המספרים הטובים ביותר שלו פר דקות משחק בקריירה. החלוץ הארגנטינאי, שהיה פצוע והחמיץ חמישה משחקים בנובמבר ודצמבר, הספיק לכבוש 13 שערים העונה ב-16 מחזורים בלבד ובתרגום לדקות: שער על כל 77 דקות. העובדה, שגבריאל ז'סוס, המסומן כיורשו, מצוי בתקופה נהדרת (9 שערים ב-18 משחקים), לא הפריעה לקון לחזור חד ורעב מתמיד לעניינים. השניים אפילו שיתפו פעולה בהרכב הראשון, לראשונה מאז ספטמבר 2018, מול אסטון וילה וחגגו ארבעה שערים יחדיו. פפ גווארדיולה הסביר כי הרצון לשחק עם שני הדרום אמריקאים מקדימה היה מסיבות טקטיות במטרה להפעיל יותר לחץ על הגנה של שלושה בלמים. מעניין אם נזכה לראות זאת גם בליגת האלופות.
אגדה. אגוארו (getty)
ארבעה כוכבים: השם דני אינגס לא בישר טובות עבור אוהדי ליברפול. שבוע אחרי שמונה יורגן קלופ למנג'ר האדומים באוקטובר 2015, החלוץ שהגיע מברנלי נפצע בצורה קשה באימון במלווד וקרע את הרצועות בברך. מאז סבל מפציעה קשה נוספת והקריירה המבטיחה שלו נעצרה כאשר נמכר לסאות'המפטון בקיץ שעבר. אלא שבתקופה האחרונה שוב מדברים על דני אינגס כמי שעשוי ללבוש את המדים הלאומים של נבחרת אנגליה ביורו הקרוב. החלוץ הבקיע בשבת את שערו ה-14 ב-22 מחזורים ב-1:2 על לסטר, שהיווה נקמה קטנה ומתוקה לתבוסה 9:0 בסיבוב הקודם.
אינגס שכבש 10 שערים ב-11 המחזורים האחרונים הוא הסיבה המרכזית למסע ההחלצות הפנומנלי של הקדושים. תחת ראלף האזנהוטל, החלוץ הלוחם מצליח לחזור לעצמו ולחורר רשתות באמצעות מיקום מצוין, חושים חדים וערמומיות "לגניבת שערים", שכנראה לא נפגמו במהלך הזמן. עם הפציעה של הארי קיין, שייעדר עד חודש אפריל, מקודם כעת אינגס בן ה-27 לנבחרת האנגלית ויכול למצוא את עצמו בסגל ליורו כחלוץ רביעי אחרי קיין, תמי אברהם ומרקוס רשפורד. "אני חושב שהוא עשה מספיק כדי לקבל את הזימון", אמר עליו חברו לקבוצה, ג'יימס וורד פראוז, "זה לא רק השערים שלו, גם העבודה שהוא עושה בלי הכדור. הוא מכתיב את הטון בקבוצה בזכות משחק הלחץ שלו".
שלושה כוכבים: זה אחד הסיפורים הביזארים ביותר שנתקלנו בהם בשנים האחרונות. מלאגה החליטה לפטר את המאמן ויקטור סאנצ'ס דל אמו לאחר שסרטון שלו, עירום למחצה, דלף לרשת. המאמן שזכה להגנה של אישתו, טען כי נסחט על ידי גורמים עבריינים שדרשו לפי הדיווחים 20 אלף יורו על מנת שלא לפרסם את הסרטון בעל אופי מיני. הקהל של הקבוצה מהליגה השניה מחה נגד ההחלטה להשעות (וכעת לפטר) את המאמן והסיפור הועבר לידי חקירת משטרה שכבר עצרה חמישה חשודים בגין הפצת החומר וסחיטה באיומים. כל זה לא עניין את הבעלים הקטארי עבדולה בין נאסר אל תאני (טיפוס די מפוקפק) שהחליט לשלוח את המאמן הביתה בעילה שהוא גרם נזק לתדמית של המועדון. יש מצב שהוא ניסה להפטר ממנו בגלל התוצאות, שכן מלאגה מדורגת במקום ה-16, רק נקודה מעל המקום ממנו יורדים לליגה השלישית?
הסיפור בחקירת משטרה. סאנצ'ס, מאמן מלאגה היוצא
שני כוכבים: התמונות העצובות של השבוע מגיעות מהאולימפיקו ברומא, שם יתקיים משחק הפתיחה של יורו 2020, בין איטליה לטורקיה. מי שהיה אמור להיות חלק אינטגרלי מהנבחרת האיטלקית וכבר לא יקח חלק בטורניר הוא ניקולו זניולו. ביום ראשון קשרה העולה של רומא נפצע באותו אצטדיון בצורה קשה במהלך ההפסד 2:1 ליובנטוס בניסיון לעשות דריבל בין שני שחקני הגנה. הוא החל לבכות כאשר נלקח באלונקה לכיוון בית החולים המקומי והתוצאות לא איחרו לבוא. זניולו סובל מקרע ברצועות הברך ויחמיץ את המשך העונה עם הזאבים ונבחרת איטליה. אגב, באופן אירוני נודע כי גם מריח דמירל הטורקי, בלמה העולה של יובה, שנפצע באותו משחק סיים את העונה וגם הוא לא יהיה במשחק הפתיחה.
בחזרה לזניולו, בחמש השנים האחרונות התמלאה שורה שלמה של כדורגלנים כמו קווין סטרוטמן, אמרסון פלמיירי, ריק קרסדורפ ואחרים, שעברו ברומא את החוויה הנוראית הזאת. הפציעה הספציפית הזאת היא הצובטת מכולן, משום שזניולו, בעונתו השניה בבוגרים, החל לממש את ההבטחה הגדולה ממנו עם שישה שערים ושני בישולים ב-23 משחקים בכל המסגרות אצל הג'יאלורוסי. הבשורה על מצבו הבריאותי של זניולו היא מכה קשה עבור רוברטו מנצ'יני והנבחרת, שכן איטליה לא התברכה במאגר כשרונות מסוגו בשנים האחרונים, במיוחד לא בחלק הקדמי של המגרש. הקשר בן ה-20 שחולם ללכת בדרכם של הנסיך ג'וזפה ג'אניני והקיסר פרנצ'סקו טוטי, כגיבור מקומי ולאומי כאחד, הבקיע שני שערים בחמש הופעות במשחקי המוקדמות. כמה חבל.
כואב הלב. זניולו (getty)
כוכב אחד: לא מעט חצי ביקורת הושלכו בחודשים האחרונים על ההחלטות הטקטיות והמקצועיות של ארנסטו ואלוורדה, שהגיעו כנראה לשיאן בהפסד 3:2 בחצי גמר הסופר-קופה לאתלטיקו מדריד. רובן די מוצדקות וגם אם אנחנו מסכימים על כך שהרומן בין המאמן הבאסקי לברצלונה צריך להסתיים (ולדעת כותב שורות אילו, הפרידה היתה צריכה להתרחש בקיץ), אי אפשר להטיל דופי לגבי אופן ההתנהלות, היושר המקצועי והאישיות של ואלוורדה. גם במסיבות העיתונאים הכי קשות לאחר משברים, תמיד סיפק הסברים וענה לכולם בסבלנות. ג'נטלמן אמיתי שהשחקנים בקבוצות שלו בעבר ובהווה כיבדו.
השאלה היא איזה פרצוף היה לוואלוורדה שפגש את השחקנים באימון הראשון אחרי מחול השדים שמתקיים סביבו בימים האחרונים? ההנהלה של ברצלונה נהגה בו בצורה מבישה לאחר שהדליפה את סיפור הפגישה עם צ'אבי הרננדס, שבינתיים סירב לקחת את המושכות ממנו. החיפוש אחר מאמן, עוד בטרם הוחלט לסיים את תפקידו של ואלוורדה באופן רשמי (אף גורם לא דיבר עם המאמן על כך), מעיד יותר מכל שלברצלונה יש אולי שחקנים גדולים, אבל מקבלי החלטות קטנים מאוד. העיתונאי קרמן טורס מ"מארקה" הטיב לתאר זאת: "הגישה של הנהלת בארסה למאמן היא מבישה, גרוטסקית ובלתי מכובדת. ואלוורדה הוא האדם היחיד ששמר על הכבוד בתוך אופרת הסבון המצערת הזאת ולא מגיע לו לעזוב ככה".
זה לא מגיע לו. ואלוורדה (getty)