בשורה עם קרויף: ההשפעה של רואיס על בארסה

האיש ששינה את ה-DNA של הקטאלונים היה גם המודל של סטיין

אסף לירן
אסף לירן  19.01.20 - 15:20
תחילת כתבה

15 אלף צופים כבר תפסו את מקומם באצטדיון והכל היה מוכן לשריקת הפתיחה. גם מאמן בארסה, רינוס מיכלס, והנשיא אגוסטי מונטאל נראו ביציעים כשעל הדשא נעשו הכנות אחרונות לגמר גביע קטאלוניה לנוער. הטוענות לכתר? בארסה ודאם, מועדון שקיבל את שמו מהבירה המפורסמת – Estrella Damm.

השחקנים בבלאוגראנה פינטזו על זכייה בגביע והציפיות היו גבוהות אחרי שנים מאכזבות, אבל הסוף היה אחר לגמרי: בארסה נוצחה 3:2 ואיך לומר בעדינות – במועדון לא קיבלו את זה באופן רגוע ושקול. מיד אחרי שריקת הסיום, מונטאל עזב את מושבו, ירד במדרגות ורץ לעבר אחד העיתונאים. "חייבים לעשות משהו", אמר הנשיא הזועם, "זה לא מתקבל על הדעת. אני מוכן להפסיד לקבוצת כדורגל, אבל לא לחברת בירה!".

בבארסה לא חיכו יותר מדי זמן וכבר באותו קיץ של שנת 1972, יצרו קשר עם לאוראנו רואיס, מאמן צעיר במחלקת הנוער של ראסינג סנטאנדר. הוא מונה למאמן קבוצת הנוער וחולל מהפכה עצומה שהובילה לזכייה באליפות ספרד ואליפות קטאלוניה במשך 5 שנים ברצף. ורק בשביל לקבל מושג על גודל ההישג, עד אז בארסה זכתה פעמיים בלבד באליפות ספרד, ב-1951 וב-1959.

נשאר רלוונטי עד היום:

אבל זו הייתה רק ההתחלה. זו הייתה יריית הפתיחה לתקופה שתשנה את ההיסטוריה של בארסה ואת האפקט שלה אפשר לראות עד היום. למעשה, אם תמיד מדברים על מיכלס, יוהאן קרויף ופפ גווארדיולה כמהפכנים של בארסה, צריך להוסיף עוד שם לרשימה. כי השינוי שחולל רואיס היה כה גדול, שהוא רלוונטי גם היום, יותר מ-40 שנה אחרי שעזב את המועדון. רק בחודש נובמבר הוא עשה את הדרך מקנטאבריה לברצלונה כדי להרצות בפני מאמני לה מאסיה והאמת שזה לא כ"כ מפתיע כשמדובר במי שנחשב לממציא ה-DNA הנוכחי של בארסה.

לאחרונה רואיס בן ה-82 שוב חזר לכותרות בעקבות המינוי של קיקה סטיין. ויש לכך סיבה טובה: במהלך הקריירה של שניהם, דרכם הצטלבה פעם אחת. לשנה אחת. זה קרה בראסינג סנטאנדר בשלהי קריירת אימון הבוגרים של רואיס ובתחילת קריירת המשחק של סטיין, אי שם בעונת 1979/80. הרבה ממה שהנחיל רואיס שודרג לאחר מכן בבארסה על ידי קרויף ופפ, ולא מעט משיטות האימון שלו המשיכו הלאה לאקס בטיס. במילים אחרות: סטיין אולי לא שיחק בבארסה, אבל יש לו את ה-DNA שלה.

רק שפעם, בהתחלה, זה היה DNA שונה לגמרי. עד כמה? "מעל דלת הכניסה של חדר המאמנים היה תלוי שלט שנכתב בו: 'אם באת להציע לנו שחקן נוער שנמוך מ-1.80 מ', תחזור חזרה", סיפר רואיס בסרט "Take the Ball, Pass the Ball". הוא היה זה שהוריד את השלט, המציא את הרונדו ופשוט האמין שהטאץ', הטכניקה ואינטליגנציית המשחק הן התכונות החשובות ביותר של השחקן. וזה לא היה מובן מאליו באותה תקופה. היום זה אולי נשמע כמו מדע בדיוני, אבל אז בבארסה התעניינו בשחקנים חזקים וגבוהים, ולא העריכו נמוכים, לא משנה עד כמה הם היו מוכשרים.

רואיס שינה את התפיסה, תחתיו השחקנים החלו לשחק במערך 3:4:3 במה שהניח את היסודות לקרויף, ואחרי שנה בבארסה, הוא גם הצליח לשכנע את ראשי המועדון שכל הקבוצות במחלקת הנוער ישחקו באותה שיטה. זה לא עבר חלק, רואיס נתקל לא פעם בהתנגדות של מאמנים אחרים – כאלה שהיו רגילים במשך שנים להעדפת הכח על המוח – ונאלץ להילחם כדי להשריש את הפילוסופיה שלו.

לפי העיתונאי הוגו בניטס, באחד הימים כמה מאמנים במחלקת הנוער ניגשו לרואיס ואמרו לו: "מה השחקנים שלך עושים? הם לא רצים. הם חייבים לרוץ כדי להתחזק". רואיס השיב: "מתי נלמד אותם לשחק כדורגל, אם כל הזמן הם ירוצו?". ב-1976 הוא אפילו מצא את עצמו בקבוצה הבוגרת של בארסה לתקופה קצרה אחרי שהנס וייסוויילר פוטר, אבל היא הספיקה לו כדי לקדם את טנטה סאנצ'ס, מגן וקשר ימני מקבוצת המילואים. זו הייתה החלטה לא פופולרית, שכן הוא לא היה שחקן הרכב בבארסה ב' ואם זה לא מספיק – הוא אפילו היה נמוך. מספר שנים לאחר מכן, סאנצ'ס תפס מקום של קבע בקבוצה הראשונה ואף הפך לקפטן.

למרות זאת, לקח לבארסה כמה שנים עד שהיא קצרה את הפירות מהעבודה של רואיס, שעזב ב-1978. הבעיה הייתה שבמחלקת הנוער עבדו לפי הסגנון שלו, אבל לא בקבוצה הבוגרת שסבלה מחוסר יציבות. זה הוביל לכך שלשחקנים מבארסה ב' היה קשה יותר להשתלב בקבוצה הראשונה ברגע שהגיעו אליה, ולא רק זה - הם החלו להאמין שאם הם לא יהיו חזקים מספיק מבחינה פיזית, הם לא יוכלו לפתח קריירה כשחקנים.

כל זה הסתיים עם החזרה של קרויף לבארסה ב-1988 כמאמן. רק אז כל הקבוצות במועדון - בלי יוצא מן הכלל – החלו לשחק בפועל בדיוק באותה שיטה. זה היה הבסיס לתקופת השיא של לה מאסיה במהפך השלישי שחוותה בארסה עם פפ, שלקח את מה שעשה קרויף והקפיץ את זה עוד כמה רמות.

ב-1991 רואיס אימן במחלקת הנוער של ראסינג סנטאנדר, שם ביקר אותו אוריאול טורט, שגם הוא יחסית אלמוני ביחס לתרומתו העצומה לבארסה. הוא היה האחראי על מחלקת הנוער, חרש אינספור מגרשים כדי לאתר כישרונות ללה מאסיה וכשהמבנה החדש שלה נפתח ב-2011, היא נקראה על שמו. פפ, צ'אבי, קרלס פויול, גיירמו אמור, סרג'י ברז'ואן ואיבן דה לה פנייה הם רק חלק קטן מרשימה אינסופית של שחקנים שטורט גילה.

למעשה, באותו יום טורט הגיע כדי לראות את דה לה פנייה, וכשרואיס שאל אותו מה הוא חושב עליו, הוא השיב שהוא נראה מבטיח. רואיס שאל גם מה הוא חושב על פדרו מוניטיס ואיבן הלגרה, וטורט ענה שכולם נראים טוב, אבל שהם לא נמצאים בעדיפות מבחינת בארסה.

גוארדיולה על חלקו של טורט בקריירה שלו:

"כל-כך חבל שהם נמוכים, נכון?", אמר רואיס בחיוך. טורט קפץ והשיב: "לאוראנו, כישרון זה הדבר היחיד שחשוב!". רואיס החל לצחוק ואמר: "אתה לא זוכר שזה מה שאמרתי לכם בכל השנים שלי בברצלונה, וכולכם דחיתם את זה?". "כן, כן, אני זוכר", אמר טורט, "אבל קרויף שינה את הגישה שלנו למשחק".

כמעט 30 חלפו מאז והערב יגיע תורו של סטיין לערוך את הבכורה בבארסה. המעריץ של קרויף והתלמיד של רואיס כבר סופר את הדקות. ואתם?

הכתבה מתוך "Barca Story" לחצו לעמוד