סוכן כפול: מי הרוויח מעסקת ברייתווייט?

נציגם של החלוץ ודה יונג, ברתומאו והשאלות. מאחורי הקלעים

אסף לירן
אסף לירן  20.02.20 - 19:22
תחילת כתבה

הסיפורים על הפלא החלו להגיע ב-2011. עלי דורסון שמע על שחקן בלונדיני צעיר במחלקת הנוער של וילם II והבין שהוא חייב לראות במה מדובר. דורסון היה אז סוכן שחקנים בתחילת דרכו וגם אביו החורג של מייק ואן ביינן, שגם הוא שיחק כדורגל והיה צעיר מהכישרון המסתורי בשנתיים.

יום אחד, דורסון ואשתו ליוו את בנם למשחק כשעל הדשא היו קבוצות הילדים של ווילם II וברדה. ואז, כשהוא הסתיים, הגיע הרגע שדורסון לא ישכח לעולם. "נשארנו לראות משחק נוסף במגרש סמוך", הוא נזכר ביום שבו הצליח לחבר שם לכישרון הבלונדיני בן ה-14.

זה היה הרגע שבו ראה בפעם הראשונה את פרנקי דה יונג.

"השוער רובין ואן אירסל בעט את הכדור, פרנקי הציץ מעבר לכתף, עצר אותו על החזה ועשה תרגיל כמו זידאן", מספר דורסון, "אמרתי לעצמי: 'וואו'. אשתי שאלה אם אפשר ללכת אז נתתי לה את מפתחות הרכב ונשארתי לראות את המשחק. מה שראיתי לא היה נורמלי. מאותו רגע התאהבתי במשחק של פרנקי".

כבר אז דה יונג בלט בזכות הדריבל שלו ולדורסון היה ברור שהוא חייב להיות חלק מהעתיד שלו. "אנחנו נאמנים אחד לשנים וכנים", סיפר דורסון שהפך לסוכנו של דה יונג, "אנחנו יותר משותפים עסקיים, אנחנו כמעט משפחה". "עלי הפך לחבר מהרגע הראשון", אמר דה יונג, "הקשר בינינו טוב מאוד. הוא דאג לי להכל, גם כשלא הרווחתי עדיין מהכדורגל".

דורסון היה זה שעזר לדה יונג להגיע לאייאקס. והוא גם זה שהיה שם באותו יום חורפי באמסטרדם בינואר 2019 כשהקשר חתם בברצלונה לקראת המעבר בקיץ. "זה היה החלום שלו מאז שהיה ילד והוא הגשים אותו", אמר הסוכן.

אבל לא רק דה יונג החליף קבוצה בקיץ האחרון, אלא גם ואן ביינן. בנו של דורסון הוא מגן ימני ששיחק במחלקת הנוער של וילם II ולאחר מכן בקבוצה הצעירה של ברדה, לפני שחתם בבארסה בקיץ כהעברה חופשית. במהלך מפתיע, הוא קיבל חוזה לשנתיים עם סעיף שחרור של 100 מיליון יורו.

האם זה היה חלק מעסקת דה יונג? שאלה טובה, אבל זה שבארסה מופיעה ברזומה של ואן ביינן בטח לא מזיק – לא לו ולא לדורסון.

בכל אופן, ואן ביינן יועד לשחק בבארסה ב', אבל כנראה שהמאמן שלה, פרנסיסקו גארסיה פימיינטה, לא ממש התרשם כי המגן ההולנדי לא קיבל אצלו אפילו דקה. הפרק של ואן ביינן בבארסה הסתיים כבר עם פתיחת חלון ההעברות של ינואר, אז הוא עבר לגנצ'לרבירליג'י הטורקית. בהודעה הרשמית של בארסה לא צוין המחיר עליו סוכם בין המועדונים, אבל לפי ההערכות הוא שוחרר והגיע לגנצ'לרבירליג'י בחינם. ואגב, גם בשורות הטורקים הוא עדיין לא שיחק, חודש וחצי אחרי המעבר.

וזה לא הסוף. לאחרונה דורסון שוב עלה לכותרות בגלל לקוח נוסף שלו: מרטין ברייתווייט. כן, הוא משמש גם כסוכנו של חלוץ הרכש שהצטרף היום רשמית לבארסה. הדני עלה 18 מיליון יורו – גובה סעיף השחרור שלו בלגאנס – והצטרפותו מחוץ לחלון ההעברות התאפשרה בעקבות פציעתו הקשה של עוסמן דמבלה, שהצטרפה לזו של לואיס סוארס.

למעשה, במשך כל חלון ההעברות בארסה חיפשה חלוץ מחליף לסוארס. היא כשלה בכך ואז קיבלה מועד ב'. דווקא אחרי שדמבלה – עליו דיברו בתור "רכש ינואר" – נפצע והתקבל אישור להחתים מישהו במקומו, בארסה מצאה מחליף, אבל לא לו - אלא לסוארס. זה היה אמור להיות פיתרון זמני, אבל בסופו של דבר ברייתווייט קיבל חוזה ל-4.5 שנים עד קיץ 2024 עם סעיף שחרור של 300 מיליון יורו.

האמת, זה קצת מוזר, בהתחשב במצב הכלכלי הבעייתי מאוד של בארסה והעובדה שהיא רצתה רק לסתום חור לחצי שנה לפני רכש של חלוץ לטווח הארוך בקיץ. האם קבוצה בסדר הגודל של בארסה כבר לא מסוגלת לגרום לחלוץ לא מהטופ האירופי, ששיחק באסביירג, טולוז, מידלסברו, בורדו ולגאנס, להתיישר לפי רצונותיה? כשמדובר על מועדון ששיחק בו קווין פרינס בואטנג, כנראה שהתשובה ברורה.

בבארסה, בכל אופן, מתגאים בכך שברייתווייט יכול לשחק בכל עמדה בהתקפה – גיוון שביקש קיקה סטיין לאור השמיכה הקצרה מאוד שהשאירו לו בהתקפה – אבל הוא בעיקר חלוץ. הוא מהיר ואמור להראות מה הוא יודע בשטחים פתוחים, אבל עוד טעון הוכחה במשחק עומד ובצפיפות. ואחרי כל זה, המטרה העיקרית שלו תהיה לאפשר לליאו מסי, אנטואן גריזמן ואנסו פאטי לנוח מדי פעם כי הם כל מה שנשאר לסטיין בהתקפה. הם ואלכס קוייאדו, שלא ממש קיבל צ'אנס עד עכשיו.

וכמו תמיד – ובטח בימים אלה – כל דבר בבארסה קשור לפוליטיקה של המועדון. אחרי הפציעות של סוארס ודמבלה, ובצל פרשת הרשתות החברתיות שבה הסתבך ז'וזפ מריה ברתומאו, היה ברור שיגיע רכש. והיה עוד יותר ברור שיגיע רכש כמה שיותר מהר, מרגע קבלת האישור להחתים אחד כזה. הרי רכש כספין הוא התרגיל הכי ישן בספר וברתומאו מכיר אותו מצוין.

סטיין שאיבד את קרלס פרס במהלך חלון ההעברות, הודה בתקופה האחרונה שהרוטציה הקצרה בהתקפה לא תספיק להמשך העונה ושיש צורך בחיזוק. במצב הזה, לברתומאו לא נותרה ברירה גם בלי קשר לניסיון להסיט את הדיון מפרשת הרשתות החברתיות.

תחשבו על זה רגע. יש פה מאמן שמגיע באמצע העונה, קיצרו לו את הסגל והוא ביקש חלוץ. אם הוא לא היה מקבל אותו והקבוצה תסיים את העונה בלי אף תואר, למי היו באים בטענות בסיומה?

גם ברתומאו יודע שבארסה במצב רגיש מאוד – על המגרש ומחוץ לו – והוא יקווה לתואר כלשהו העונה. ואז נשאלת השאלה: מי מרוויח יותר – בארסה או הנשיא שלה?

"הכתבה מתוך Barca Story"