התווה דרך: ההשפעה של אנטיץ' על ברצלונה

גילה את אינייסטה, שינה את צ'אבי. עוד זווית על המורשת

אסף לירן
אסף לירן  07.04.20 - 18:46
תחילת כתבה

ג'ונתן ואייה קיבל את הכדור והתחיל לעשות קסמים. שחקן אחד נשאר מאחור. ואז השני. והשלישי. והרביעי. והחמישי. זה היה רק אימון במחנה טרום עונה בהולנד, אבל אחרי שההתקפה הזו הסתיימה עם בישול, הנוכחים ניסו לעכל מה הם ראו לפני רגע. ילד בן 14 לא אמור לעשות דברים כאלה מול שחקנים פי שניים מגילו, אבל ג'ונתן היה משהו מיוחד. למאמן הפראגוואי, גוסטבו בניטס, זה הספיק כדי לתת לכישרון הצעיר צ'אנס גם במשחק הכנה. ג'ונתן סיים אותו בלי לכבוש, אבל לא היה סקאוט שלא שמע על הפלא של ראסינג.

בפעם הראשונה שהגיעו השמועות על הכישרון הצעיר, השנה הייתה 1996 והמקום היה ברונטה, פרבר של מדריד - שם נערך טורניר יוקרתי של "פוטבול 7", כדורגל של 7 על 7. ג'ונתן הוביל את ראסינג לניצחון על אתלטיקו מדריד של פרננדו טורס ברבע הגמר ובשלב הבא הוא כיכב עם שלושער על חשבון אלבסטה בדרך לגביע. כל מי שהגיע לטורניר הכיר את הקוסם של ראסינג. ברצלונה, ריאל ואייאקס החלו לגלות עניין וכולם היו בטוחים שג'ונתן ייבחר ל-MVP בברונטה.

כולם - חוץ מאחד.

ראדומיר אנטיץ', אז מאמן אתלטיקו, פקד באותם ימים את ברונטה ושחה נגד הזרם. בזמן שאף אחד לא הצליח להוריד את העיניים מג'ונתן, הסרבי עשה ספוילרים לזוכה ב-MVP - מי שנודע באותו טורניר בתור "מספר 5 של אלבסטה". היום הוא מוכר יותר כאנדרס אינייסטה. אז הוא היה בן 12, אבל לאנטיץ' לא היה ספק שהוא רואה משהו יוצא דופן.

חוסה רמון דה לה מורנה, עיתונאי שעבד אז ברדיו "קאדנה סר" ועזר לקדם את הטורניר, לא שוכח את זה: "אנטיץ' אמר: 'אין לכם מושג, השחקן הכי טוב הוא מספר 5 באלבסטה' ואני זוכר שחשבתי לעצמי: 'אולי הוא צודק'. התחלתי להתמקד באותו מספר 5 ואנטיץ' ידע על מה הוא מדבר. הוא גם אמר את זה באופן כל כך משכנע: 'תראה אותו - הוא אף פעם לא טועה, לא מאבד את הכדור ומקבל החלטות נכונות על המגרש'". ברבע הגמר, כשאינייסטה ואלבסטה חוללו סנסציה והדיחו את ריאל, אנטיץ' כמובן היה ביציע. "הוא אמר לי: 'תראה, תראה, הוא חף מטעויות ופשוט מרוכז במשחק'", מספר דה לה מורנה, "'הוא הכי טוב בפער משאר השחקנים'. אחרי ששמעתי את אנטיץ', הייתי בטוח שאנדרס צריך להיבחר ל-MVP".

אחרי הטורניר ההוא, ג'ונתן בחר להישאר בראסינג ולא הצליח לממש את הפוטנציאל, בעוד ההצגות של אינייסטה בברונטה סללו את דרכו לברצלונה. מספר שנים לאחר מכן, הצטלבה דרכו עם מי שאותו היפנט ב-1996. זה קרה בסוף ינואר 2003, כשאנטיץ' מונה למאמן בארסה במקום לואי ואן חאל ופגש שוב את "מספר 5 של אלבסטה" מהימים ההם. הסרבי לא נתן לו הרבה דקות בקבוצה שכללה גם את צ'אבי, חואן רומן ריקלמה, פיליפ קוקו, לואיס אנריקה, גאיסקה מנדייטה, ג'רארד לופס ופאביו רושמבאק, אבל אינייסטה בכל זאת שיחק.

חצי שנה העביר אנטיץ' בבארסה והיו לו כל הסיבות כדי להיכשל. הקבוצה הייתה רק במקום ה-15 עם 24 נקודות, מרחק שתיים בלבד מהקו האדום, והכיסא של הנשיא ז'ואן גספארט היה יציב כמו ג'ימי מקנולטי ב"סמויה". באמצע פברואר, לפני שבארסה טיפסה על הר היהודים לקראת הדרבי מול אספניול, גספארט הבין מה מונח על הכף. "הוא הגיע למשרד שלי ואמר לי שאם נפסיד, הוא יצטרך להסתתר כי הם יעברו אותנו בטבלה", סיפר אנטיץ' בראיון ל"מונדו דפורטיבו", "העברתי את צ'אבי לעמדה קדמית יותר והוא כבש. כל המשחק הוא לא עשה טעות אחת".

השער של צ'אבי הגיע אחרי תנועה מושלמת לעומק, הוא גם בישל לקוקו ובארסה ניצחה 0:2. השינוי במיקום של צ'אבי הוכיח את עצמו ואנטיץ' זוכר את זה: "עד אז הוא היה משחק לפני ההגנה כקשר אחורי ואמרתי לו שזה לא מוציא ממנו את המיטב: 'יש לך ראיית משחק ויכולת מסירה טובות, יש לנו שחקנים שצריכים את הכדורים שלך'. מה שעשינו זה להזיז אותו 30 מטר קדימה. בהתחלה צ'אבי אמר לי: 'הבלמים אוהבים את זה שאני מתחיל את המשחק מאחור', אבל אמרתי לו שאני אפתור את זה".

האמת, אנטיץ' עשה את השינוי במיקום של צ'אבי כבר בבכורה שלו, במחזור שלפני מול אתלטיק בילבאו (2:2). וזה לא היה השינוי היחיד. "את אוברמארס העברתי מהאגף השמאלי לימני", סיפר הסרבי, "הוא אמר לי שבנבחרת הולנד הוא שיחק באגף השמאלי עם 'רגל הפוכה' (כלומר נכנס עם רגל ימין למרכז). אמנם הוא היה מצליח לעבור את השומר שלו, אבל מהר מאוד היה נסגר שוב. בצד ימין הוא ניצל את המהירות שלו והעדיפות שלו הייתה למסור כדורי רוחב". התוצאה? תחת אנטיץ', היו לאוברמארס 5 שערים ו-4 בישולים ב-19 משחקים ו-1,378 דקות, בעוד אצל ואן חאל, הקיצוני תרם 2 שערים ובישול ב-12 משחקים ו-685 דקות. זה שדרג גם את ההתקפה כי מרבית הבישולים של אוברמארס מאז חילופי המאמנים היו לפטריק קלייברט וחאבייר סאביולה, שהיו החלוצים.

גם כאן זה לא נגמר ושחקן נוסף שאנטיץ' שינה לו את התפקוד היה קרלס פויול. "העברנו אותו ממגן ימני למרכז ההגנה והוא הפך לאחד הבלמים הטובים בעולם", סיפר המאמן, "לעולם לא אשכח אותו. תמיד היה לי מנהג להגיע למתחם האימונים לפחות שעה לפני האימון והוא תמיד נכנס למשרד שלי ושאל אותי מה אנחנו הולכים לעשות באותו יום. הייתה לנו מערכת יחסים טובה מאוד".

ההחלטות שקיבל אנטיץ' היו משמעותיות, ולא רק לעונה ההיא. "אני זוכר שהייתי צריך לשנות את המיקום של 5 או 6 שחקנים", הוא סיפר, "היו אז שחקנים שהיו בתחילת הקריירה ואחר כך הפכו לשחקני מפתח בברצלונה". אחד כזה היה חברו הטוב של אינייסטה - ויקטור ואלדס, ששיחק בהרכב בכל 8 המחזורים האחרונים. "אחרי גמר ליגת האלופות בפאריס (כשבארסה זכתה ב-2006), הוא התקשר אליי ואמר: "מיסטר, תודה שהאמנת בי", חשף אנטיץ'.

כל החלטה כזו הייתה שינוי קטן שעשה הבדל גדול והשפיעה גם על העתיד. אנטיץ' ייצב את ברצלונה באופן מושלם והוביל אותה ממאבקי תחתית עד למקום השישי בסיום אותה עונה ולכרטיס לגביע אופ"א. באירופה בארסה העפילה לרבע גמר ליגת האלופות, אז הודחה על ידי יובנטוס בהארכה, אבל בסך הכל הקדנציה של אנטיץ' הייתה מוצלחת, בטח לנוכח נקודת הפתיחה.

בקיץ 2003, כשז'ואן לאפורטה ניצח בבחירות והפך לנשיא, פרנק רייקארד מונה למאמן ואנטיץ' נפרד מבארסה אחרי חצי שנה בלבד. הוא סיים את הקדנציה הקצרה עם 24 משחקים, 12 ניצחונות, 8 תוצאות תיקו ו-4 הפסדים.

אמש אנטיץ' הלך לעולמו בגיל 71 אחרי מחלה, ובאתלטיקו נזכרו בדאבל מעונת 1995/96, זו שבה חזה באינייסטה בפעם הראשונה. מי שאימן גם את ריאל וקבוצות נוספות, ייחשב לעד כאגדה באתלטיקו, אבל הוא ראוי לכבוד גם על הפרק הקצר בבארסה. כי בסופו של דבר, יש כמה שחקנים שבלעדיו, הקריירה שלהם הייתה יכולה להיראות אחרת לגמרי.