הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

אל תספידו אותה: ברצלונה לא תיפול כ"כ מהר

נעשו טעויות, אך המועדון יצא ממצבים גרועים מאלה. דעה

אריק רייניש
אריק רייניש  25.08.20 - 12:57
תחילת כתבה

איבוד האליפות לריאל מדריד וה-8:2 ההיסטורי לבאיירן מינכן ברבע גמר ליגת האלופות צריכים להוות קריאת השכמה עבור ברצלונה. אם בעבר הקבוצה סביב אחד מגדולי השחקנים בהיסטוריה, ליונל מסי, היתה איכותית דיה כדי להציג כדורגל מרהיב ולהפיק מהכוכב הגדול שלה את המיטב, זו הנוכחית נכשלת לעשות זאת.

כדי להמחיש זאת, מספיק הנתון הבא: המועדון, נכון לעכשיו, ביזבז מעל למיליארד אירו על רכש בחמש העונות האחרונות. ריאל מדריד, לשם השוואה, הוציאה קצת יותר מחצי. ובכל זאת, על אף הכסף הגדול שהושקע, ברצלונה הגיעה לדרך ללא מוצא. הנהלת המועדון בחרה לזנוח את מחלקת הנוער הכ"כ מזוהה איתה במודע, ולהביא שחקני רכש מבוגרים ויקרים שלא סיפקו את הסחורה.

במקביל, סיפורים על עסקאות מפוקפקות ותכסיסים זדוניים עיטרו את העיתונים ושרשרת החלטות רעות, שהתבטאה ברכבת שחקנים ומאמנים, רוקנה את קופת המועדון והותירה אותו מול שוקת שבורה. האוהדים, מצידם, הרגישו שמסי נלחם בטחנות רוח. לא משנה איזה קסם הוא יבצע או איזה ארנב ישלוף מהכובע, בגלל קברניטיה, הספינה שלו שטה כל הדרך אל הקרחון. וכך, שנותיו האחרונות ככדורגלן מתבזבזות.

ההדחות האייקוניות מליגת האלופות, שהגיעו עקב מהפכים מול ליברפול ורומא סימנו כי דרוש סדר ארגוני אחר, ונקודת השבר הגיעה כעת. ואם תשאלו את מיטב הפרשנים, פני המועדון אינן צופות לעתיד ורוד. "חשבתי שבאיירן פייבוריטית אבל לא עד כדי כך, פער של שישה שערים משקף היטב את הפער בין הקבוצות על המגרש", טען כוכב באיירן בעבר, לותאר מתיאוס. "לא מספיק כעת להחליף מאמן, הם צריכים שחקנים חדשים ואני לא חושב שהם יכולים להשקיע הרבה כסף כפי שעשו בעבר".

אז כן, קשה להאשים את האוהדים שמרגישים פסימיות, אכזבה וכעס. חלקם אף טוען כי מצב המועדון קשה מאי פעם. אבל רגע, יכול להיות שנסחפנו? ברצלונה הייתה בעבר בתקופות טובות פחות. הן בתחילת המילניום הנוכחי, והן בתחילת המאה הקודמת. הקבוצה הנוכחית, לעומת זאת, הובילה את טבלת הליגה הספרדית במשך מרבית העונה. ועם הגרלה שונה (פ.ס.ז'...) היא יכולה היתה לשייט כל הדרך אל גמר ליגת האלופות, ולזכות באליפות.

תחת הנשיא הנוכחי, ז'וזפ מריה ברתומיאו, בו רואים אוהדים רבים כנשיא הגרוע ביותר של ברצלונה אי פעם (ובצדק), המועדון זכה ב-12 תארים, כולל 4 פעמים באליפות ופעם אחת בליגת האלופות. אין זה ניסיון לנקות את ההנהלה מכישלונותיה המהדהדים או מהתנהלותה הבזויה בתחומים שלאו דווקא קשורים לכדורגל. גם לא לגמד את גודל ההשלכות להתנהלותם על נקודת המוצא של המועדון בהמשך הדרך. המטרה היא לטעון כי המציאות מתעצבת ביחס לאופן שבו הציבור רואה אותה ברגע זה ממש, ושבאופן טבעי, הזיכרון של כולנו קצר.

הכדורגל נזיל, דעת הקהל יכולה להשתנות במהירות וכך גם מצב המועדון. כפי שמכירת הכוכב הגדול של ליברפול והחלפתו בבלם מסאות'המפטון איזנה את הקבוצה והפכה אותה ממלהיבה לאלופה. בדומה לשינוי שעשתה החורף מנצ'סטר יונייטד, ממועדון שטובע איטיות ובעצב, לכזה ששוב מצית את הדמיון בזכות רכש בודד מהליגה הפורטוגלית. כמו ששינוי בודד על הקווים, בו העוזר החליף את המאמן, הפך פתאום את באיירן מחיוורת לדורסנית. שינויים ספציפיים, בודדים ונקודתיים - שינו את פני המפה ברגע.

בסופו של דבר אנחנו מדברים על קבוצות כדורגל. לא מדובר במדע האטום, אלא בפאזל להרכבה. חלק אחד מתאים יכול לסדר הכל. אחד מגדולי הכדורגלנים אי פעם אם לא הגדול שבהם עדיין לובש את מדי הבלאוגרנה, נכון לשעה זו, וכך גם אחד מהשוערים הטובים בעולם. פריצה של אחד מהכישרונות הצעירים הרבים במועדון (אנסו פאטי, ריקי פוץ', דה יונג, אלנייה, פדרי, דמבלה וטודיבו) יכולה להוביל את המועדון חזרה לדרך המלך. והשם, המותג - ברצלונה, עדיין מושך כוכבים מכל הגדלים ומכל הסוגים. וכשאתה במעמד שכזה, הכל אפשרי. גם במגבלות התקציב.

נכון, אנשי הניהול שייקחו את המושכות במועדון לאחר הבחירות היו יכולים לקבל נקודת פתיחה טובה יותר, ושולחן נקי יותר. אבל רכש מדויק (רצוי לעמדות ההגנה) והפקת המיטב מהקיים - יכולים לשנות בבת אחת את האווירה סביב המועדון, ואת הכיוון אליו הוא הולך. גם לאחר השנים השחונות של תחילת שנות האלפיים, שבחלקם הקטלונים בכלל לא התמודדו על האליפות, נבנו שתי שושלות מנצחות שהגיעו אחת אחרי השנייה, כמעט ברצף.

ברצלונה הנוכחית של מסי, טר שטגן וסוארס לא גרועה יותר מזו של סביולה, קלייברט ופרנק דה בור. ברצלונה ידעה להתאושש ממצבים גרועים יותר. מדובר במועדון ענק, עם היסטוריה ארוכה וקהל בינלאומי אדיר. הסיכויים שתקרוס בלה ליגה למחוזות שלא ידעה בעשור האחרון נמוכים. כן, אפילו אם הבלתי ייאמן יקרה, והגדול מכולם יעזוב.