החופש קורא לו: הבחירה של ליונל מסי

20 שנים הוא בברצלונה, עשור וחצי מתוכן הוא הפנים שלה ובעוד חודש פחות יום הוא יכול להיות התגשמות הסיוט הכי גדול שלה. כן, החל מהראשון בינואר ליאו מסי יכול לשוחח עם כל קבוצה שהיא, לחתום על חוזה שמן ולהודיע במסיבת עיתונאים מרגשת וכואבת על פרידה בסוף העונה מהמקום שהיה לו לבית במשך שנים רבות. אחרי אירועי הקיץ והעובדה שההישארות בבלאוגרנה די נכפתה עליו, עזיבת קטאלוניה נראית מוחשית מתמיד והגיע הזמן לבדוק מהם היעדים הפוטנציאליים שלו.

מנצ'סטר סיטי
כמובן שמדובר ביעד הריאלי ביותר וכזה שפניו של מסי היו מועדות אליו כבר בקיץ. סגנית אלופת אנגליה הייתה מוכנה לשפוך עליו סכומי עתק, וכעת תוכל להשיג אותו בחינם והארכת החוזה של פפ גווארדיולה יכולה להיות מעיין הצהרה לכיוונו של הארגנטיני שיש לו סיבה טובה למה להגיע. יחד עם המנג'ר האהוב עליו, מחכה לו באנגליה גם סרחיו אגוארו ואין ספק שסיטי תשמח לשים סוף סוף את ידה על האוצר בו היא חשקה כל כך הרבה זמן. היא מצידה, תוכל להבטיח לו תחרות אמיתית על זכיה בליגת האלופות וקבוצה די בנויה שלא צריכה אותו כמנטור אלא ככוכב שהוא. אה, וגם לחבר'ה מאיחוד האמירויות לא בדיוק חסר כסף לפתות את מסי.

פאריס סן ז'רמן
ניימאר עזב את ברצלונה בקיץ 2017 תמורת 222 מיליון יורו וארבע שנים לאחר מכן חברו היקר יוכל ללכת בדרכו. לפריסאים אין בעיה של מזומנים וסביר להניח שהפרעוש מופיע ברוב החלומות הוורודים של הבעלים נאסר אל ח'לאיפי כך שמדובר בשידוך די הגיוני. גם העובדה שהוא יצטרף בתור שחקן חופשי יכולה להבטיח שפ.ס.ז' לא תחרוג מגבולות הפייר פליי הפיננסי אפילו במילימטר. לאחרונה צצו שלל דיווחים בנוגע למעבר אפשרי, אבל אביו של מסי טען שמדובר ב"פייק ניוז". האמנם?

יובנטוס
ליאו מסי וכריסטיאנו רונאלדו באותה חוליית התקפה? כנראה שאין אף קבוצה שתוכל להתמודד מול הדבר הזה. למרות זאת יש צורך להיות ריאליים ולהבין שמעבר לגברת הזקנה הוא בין קלוש לבלתי אפשרי משום שהיא אינה יכולה להרשות לעצמה לעמוד בשכר של שני הסטארים. לפי הדיווחים, אפילו על הפורטוגלי היא שקלה לוותר מטעמים כלכליים. כנראה ששיתוף פעולה כזה שמור רק למשחקי המחשב ולדמיון הפרוע.

ניואלס
במספר ראיונות שביצע בעבר, הפרעוש הכריז שלעת פרישה הוא ירצה לשחק בקבוצת נעוריו ואיך שלא נסובב את זה, בגיל 33 המחשבות על תליית הנעליים כבר צצות. את המחווה לדייגו מראדונה בניצחון על אוסאסונה בה חשף הארגנטיני את החולצה של ניואלס אפשר לפרש אולי גם מעין ערגה לעבר הרחוק והרצון לחזור הביתה, אבל זה מסי, ויש לו עדיין המון שיאים להגיע אליהם לפני שהוא אומר שלום.

ברצלונה
ואולי בסופו של דבר המוכר הוא הטוב ביותר בעבורו. המקום בו הפך לאגדה בעודו מתרוצץ על הדשא, המועדון אותו ייצג נאמנה במשך 20 שנים והמועדון בו כל מילה ודרישה שלו היא בגדר חוק. הפרצוף מסגיר לעיתים את העייפות שלו מכל מה שקרה בשורות הבלאוגראנה בתקופה האחרונה, וגם לא נראה שלהוביל פרויקט חדש וצעיר זה בראש סדר העדיפויות שלו כרגע, אבל לפעמים לאתגר את עצמך בקבוצה ובליגה חדשה עלול להיות קשה יותר. ולא כולם בנויים לזה, גם לא הטובים ביותר.