הולך לאיבוד: הדעיכה של מרקו אסנסיו

מ"הדבר הגדול הבא" לשחקן שולי בריאל מדריד. הסיבות לנפילה

אריק רייניש
אריק רייניש  21.01.21 - 14:20
תחילת כתבה

כשמרקו אסנסיו פרץ לראשונה בשורות ריאל מדריד, הדעה הרווחת הייתה שמדובר ב"דבר הגדול הבא". ילד ספרדי שנקרא בזמנו ע"י אמו המנוחה על שם גיבור ילדותה, מרקו ואן בסטן, ובדיוק כמו כוכב העבר – מפציץ מהרגע הראשון. טכני וחכם, ורסטילי וקר רוח, מוסר נהדר ומדויק שידע לנוע למקומות המסוכנים ברגעים הנכונים כדי לנעוץ את הכדור ברשת.

פרט לכריסטיאנו רונאלדו, אף שחקן לא כבש שני שערים במשחקי הבכורה בתולדות המועדון המעוטר – עד שהגיע אסנסיו, והבקיע בסופר-קאפ האירופאי מול סביליה ובמחזור פתיחת הליגה מול ריאל סוסיאדד. למעשה, הוא כבש בכל הופעת בכורה בבלאנקוס, בכל מפעל - בסופר-קאפ ספרדי, בסופר-קאפ אירופי, בלה ליגה, בליגת האלופות ובגביע המלך.

הפתיחה המזהירה אפיינה כמעט כל רגע בו שולב, וגם במעמדים החשובים הוא לא התבייש לפרוץ בסערה עם צמד השערים במשחקי הסופר-קופה מול ברצלונה, הבישול מול פ.ס.ז' בשמינית גמר ליגת האלופות, או השער מול באיירן מינכן ברבע. הוא ניפק רגעים בלתי נשכחים ברגעים הכי חשובים בתחילת העשור השלישי לחייו.

"יש לו את האופי להצליח, הוא בטוח ביכולותיו", החמיא ויסנטה דל בוסקה, שכמאמן העניק לו את זימון הבכורה לסגל הנבחרת הספרדית הבוגרת. "מרקו יהיה שחקן ברמה הגבוהה ביותר". הנרטיב שטופח במדריד גרס כי לאחר שדור הנפילים בראשות רונאלדו, בייל, בנזמה, מודריץ', ראמוס והשאר יפנה את המקום – הדור המקומי הצעיר, הכולל את אסנסיו, איסקו, מוראטה, חסה, ואסקס ויראמנדי, ישתלט בטבעיות על הקבוצה.

הבלאנקוס האמינו שבגינה שלהם פורחים הפרחים היפים ביותר בספרד, והשקעה בגידולם תניב פירות לשנים רבות. השתלטות החניכים שלהם על הנבחרת הספרדית בלטה בעיקר על רקע היעדרות אלו המגיעים מהיריבה המושבעת מקטלוניה, שתמיד התגאתה בטיפוח כישרונות צעירים. נדמה היה שהיוצרות בין היריבות התהפכו, ואסנסיו - אותו ניסתה לרכוש ברצלונה בעבר – דמה לסמל המהפכה. אז מדוע היום, ביום הולדתו ה-25, התחזיות האופטימיות נראות רחוקות מתמיד?

האחריות כמעמסה
נקודות המפנה הגיעה עם החלטת רונאלדו לעזוב ליובנטוס. תהליך חילופי הדורות בקבוצה נדרש לעבור זירוז. לא הובא רכש מהותי כדי למלא את החלל שנפער, ואלו משחקני דור העתיד שנותרו בסגל, נקראו אל הדגל.
אלא שמהר מאוד התגלה שלנעלי הפורטוגלי כמעט בלתי אפשרי להיכנס, והקבוצה מיאנה להתרומם.

אסנסיו, שבגיל צעיר נראה כדג במים, התקשה להוכיח שהוא יכול לנווט את הספינה לחוף מבטחים. נדמה היה שהוא פשוט לא עומד בלחץ, ובמקום לעשות את קפיצת המדרגה המיוחלת, הוא הלך אחורה. "לא אני זה שצריך להוציא את הקבוצה מהבוץ", טען בראיון שאיכזב רבים. "יש שחקנים מנוסים ממני, בעלי מעמד גבוה משלי, שזהו תפקידם". הכותרות שלאחר הריאיון דיברו על חוסר אמביציה - התדמית נפגמה והנסיוניות להסביר את דבריו נפלו על אוזניים ערלות.

התצוגות שהגיעו לאחר מכן, שלו ושל כלל קבוצתו, הוסיפו אש למדורה, וכשבעיות הכשירות התווספו לרשימת הבעיות הוא גילה בדרך הקשה כי דרך המלך שנראתה סלולה עבורו לפני כן - הפכה לפתלתלה ומסובכת. מה גם שהכישלון הקבוצתי הוביל את המאמן דאז, סולארי, לשתף את הדור הצעיר יותר שנגס בדקות המשחק ודחק אותו מעמדתו – לכנף המקבילה, הימנית.

ההזדמנות האחרונה
עם זאת, האופטימיות שוב הפציעה אשתקד, כשחזר מפציעה שהשביתה אותו חודשים רבים. כשנזכרים כיצד החל את הקריירה, רק הגיוני שבמשחקו הראשון, מול ולנסיה, הוא יכבוש בנגיעה הראשונה, ויוסיף לכך בישול ב-16 דקות. בהמשך, שילובו כשחקן התקפי נוסף לרוטציה עזר לקבוצה לרוץ לאליפות.

אלא שהעונה הנוכחית נפתחה ברגל שמאל עבורו. 20 משחקים חלפו עד שכבש לראשונה, מול סלטה ויגו. עד כה הוא היה מעורב ב-3 שערים בסך הכל, פחות מלוקאס (6) ורודריגו (8), מתחריו על העמדה בכנף הימנית. אמנם הוא בעט יותר מהם (1.87 בעיטות למשחק, לעומת 1.41 ללוקאס מעמדת הקיצוני הימני ו-1.69 לרודריגו), הרים יותר (4.32 לעומת 3.87 ו-2.93 בהתאמה) ומסר יותר כדורים מהם לשליש המגרש האחרון (3.81 לעומת 2.58 ו-2.93) – אך שערים, בשורה התחתונה, הוא לא הצליח לנפק. המחץ, לו ריאל כה זקוקה, לא מגיע ממנו.

המשותף לשני המשחקים בהם היה מעורב בשערים, מול גרנדה ומול סלטה, הוא מיקומו על המגרש – בצד שמאל. משם קל לו לבוא לידי ביטוי, לתת את המסירה שתחתוך את ההגנה, להרים היטב לרחבה, לנוע בחכמה מתחת לאף היריבה ולירות את הכדור לשער בחוזקה. אך בעמדה זו משחקים הזאר ו-ויניסיוס, שעיקר איכותם בנוי על הכידרור עם הרגל הנגדית משמאל למרכז, כך שבניגוד לאסנסיו, שילובם בימין אינו בא בחשבון. כתוצאה מכך, אסנסיו, שמוצב לרוב בימין ולפעמים במרכז, ומתקשה לבטא את כישוריו במשך 90 דקות רצופות.

העונה רק במחציתה, ויש לו עוד הזדמנות לקחת את המושכות ולהוציא את הקבוצה, ואת עצמו, לדרך חדשה. אך ככל שהזמן חולף וההווה נראה חיוור, כך עתידו מסתמן כקודר עוד יותר. בסגל הקבוצה, בהשאלה ובמרחק סעיף רכישה, לריאל יש מאגר כישרון עצום, שעשוי להפוך לכמה שחקני הרכב – מה שעלול לדחוק אותו הצידה. ועוד לא נגענו ברכש שעתיד להגיע בקיץ.

המשחקים שנותרו הם ההזדמנות האחרונה שלו להוכיח שמדובר בשחקן הרכב בריאל מדריד. להראות שהוא יכול לספק את מה שסיפק בעבר, את מה שחסר לבלאנקוס העונה יותר מכל – את התכל'ס. את המשחק לעומק שמתרגם יכולת טובה לשערים. הוא יצטרך להתאים את עצמו למיקומו במגרש, לעשות "סוויץ'" בראש. אבל אם לא עכשיו, אז מתי?