ברצלונה עוברת ימים קשים, כנראה הקשים ביותר שלה במילניום הנוכחי. המועדון שכבש את עולם הכדורגל ב-15 השנה האחרונות, מתרגל למציאות חדשה. בלי ליאו מסי, עם הדחה ראשונה משלב הבתים של ליגת האלופות מאז 2001, ועם קבוצה שכרגע לא נראית ככזאת שיכולה להתמודד על תארים. ובכל זאת, בתוך החשכה המקצועית, במועדון הפאר מצליחים למצוא נקודת אור שנותנת להם תקווה לעתיד ורוד יותר.
באופן טבעי, כאשר קבוצה נקלעת לקשיים כלכליים ולא יכולה להתחרות על השמות החמים בשוק, היא חייבת לפנות למי שנמצא אצלה מתחת לאף. שחקני הבית והצעירים שבסגל. אתמול (שבת), ראינו דוגמא לכך, כאשר בארסה גברה 2:3 על אלצ'ה במשחק דרמטי ומהנה, שהציג את הטוב והרע שיש כרגע לצ'אבי בידיים. המאמן פתח עם הרכב שכולל את עבדה אזלזולי, פראן ז'וטגלה וגאבי, כשהשניים האחרונים גם גמלו לו בשערים.
האם הניצחון אתמול על היריבה הצנועה פתאום מסמל שינוי גדול בברצלונה? כמובן שלא, והיו גם בעיות שזעקו לשמיים כמו נאיביות והגנה מחוררת. אך בכל זאת, במצבה הנוכחי, בארסה תיקח כל נקודת אור וכל דבר חיובי שהיא יכולה, ומה שראינו מהחלק הקדמי, היה בהחלט משהו שיכול לתת להם תקווה מסוימת.
בראש המערכת כרגע עומד המאמן צ'אבי, שהגיע בין היתר על מנת לקדם את אותם צעירים ולהחזיר לברצלונה את פילוספיית המשחק שאבדה לה בשנים האחרונות. אבל בספרד שמים את הדגש על דמות נוספת, רמון פלאנס, המנהל המקצועי שעזב את המועדון לפני כחודש, לא לפני שהספיק להטביע חותם אמיתי. בקרב לא מעט אוהדי ברצלונה רווחת הסברה שהעבודה של פלאנס לא הוערכה מספיק, ובמועדון היו צריכים לעשות יותר על מנת להשאיר אותו בקבוצה.
גאבי. שער בכורה מבריק (Getty)
פדרי עם פרס הגולדן בוי (Getty)
כשרואים את העבודה של פלאנס, שהיה זה שדחף להחתמתו של פדרי (הזוכה בטרי בפרס הגולדן בוי) מלאס פלאמס ודאג לספר לרונלד קומאן בקיץ על גאבי, מי שנראה ככישרון הצעיר הכי גדול של המועדון, אי אפשר שלא להיזכר בכך שרק לפני מספר שנים, אותו פלאנס היה מועמד למכבי חיפה, ולתהות איזה תהליך היו עוברים הירוקים אם וכאשר היה מגיע.
ב-2017, הספרדי עוד היה המנהל המקצועי של ראיו וייאקנו ועל פי כל הדיווחים, כבר סיכם על הגעתו ירוקים, שבסופו של דבר בחר בטוני מוניוס, שלא הגיע גם הוא עקב סיבות אשיות. שנה לאחר מכן, הוא צורף לבארסה כעוזרו של אבידאל במה שהוסבר על ידי המועדון כמהלך שנועד לאזן את חוסר הניסיון של הצרפתי. בסופו של דבר החליף את אבידאל בתפקיד המנהל המקצועי, אך עזב לפני סיום חוזהו.
הסיפור סביב עבדה אזלזולי, מספר אולי יותר מכל את העבודה של פלאנס. ההחלטה להנחית אותו לקבוצה מהליגה השלישית הייתה מהלך שהוא הוביל, כאשר עקב אחרי השחקן במשך כמעט שנה, זאת למרות חשש במועדון לצרף שחקן שלא גדל 'לה מאסייה'. בזכות המהלך המהיר שלו, פלאנס הקדים את באיירן וריאל מדריד שגם התחילו להביע עניין בשחקן, ושכנע את ההנהלה לשלם את סכום השחרור הלא נמטך באופן יחסי לשחקן מהליגה השלישית, כ-2 מיליון יורו. הוא היה אחראי גם להחתמתם של פראן ז'וטגלה ורונלד אראוחו, אולי שחקן ההגנה היחידי כרגע בקבוצה שמגלה יכולת טובה.
הברקה נוספת שלו, הייתה כאמור רכישתו של פדרי. הפציעה שעוברת על השחקן בחודשים האחרונים קצת השכיחה את העונה האדירה שהוא עבר ומקום הקבע שהוא קיבל בנבחרת ספרד, כבר בגיל 19. הקשר נבחן בגיל 15 בריאל מדריד, אך תנאי מזג האוויר ואימון שהתקיים בשלג מנעו ממנו להראות את יכולתו.
הוא עבר ללאס פלאמס, הפך לשחקן הצעיר בתולדות המועדון שעורך בכורה בקובצה הבוגרת, וסומן על ידי הגדולות של אירופה. ב-2019, בלאס פלמאס יצרו קשר עם פלאנס. הוא פעל במהירות והבטיח את רכישתו של הקשר, ואפשר לו לסיים את העונה בקבוצה, לפני שהגיע ב-2020 לקאמפ נואו.
אז מה העתיד של פלאנס? על פי הדיווחים האחרונים, ניוקאסל סימנה אותו כמי שיוביל את הפרויקט שלה. המגפייז הפכו למועדון העשיר בעולם לאחר השתלטות קבוצת הרכישה הסעודית, אך כרגע מתקשים לצר, שחקנים ובהחלט ייתכן שמישהו שימצא שחקנים 'מתחת לרדאר' ויודע לזהות כשרונות, הוא בהחלט מה שהם צריכים. גם רומא ובאייר לברקוזן מעוניינות בספרדי, שבינתיים יכול להביט בגאווה על העבודה שלה בבארסה נושאת פרי. ואנחנו? אנחנו נמשיך לתהות מה היה יכול לקרות, אם הוא כן היה מגיע לכדורגל שלנו.