עולם הכדורגל האירופי מביט בקיץ החולף על ברצלונה בהשתאות. המועדון שנראה בדרך לאבדון כלכלי רק לפני שנה, שאיבד את ליאו מסי בנסיבות טראומתיות ודומה היה שיצטרך שנים על מנת לחזור לעצמו, רושם חלון העברות משוגע.
הקטאלונים בנו את עצמם מחדש, כאשר השקיעו כבר כ-117 מיליון יורו בחלון ההעברות, כשהם מצרפים שמות כמו ראפיניה, ז'ול קונדה, והיהלום שבכתר, רוברט לבנדובסקי. פתאום, בארסה המוכה נראית לדעת פרשנים רבים כמו קבוצה שתתמודד בעונה הקרובה על כל התארים. אבל האמת היא, שאף אחד לא באמת מבין איך זה אפשרי, וכנראה שמאחורי הקלעים, לא הכל ורוד.
ב'אתלטיק' יצאו בתחקיר מקיף סביב הפלונטר הכלכלי בו עדיין נמצא המועדון, וחשפו מספר דברים מרתקים. כך למשל, במועדון פנו בתחילת הקיץ לאופ"א בהצעה מעניינת. הם קיוו לקבל הלוואה מאחד הבנקים הגדולים, ולהבטיח שיחזירו את הכסף מהסכומים שיקבלו מזכויות השידור בליגת האלופות. מאופ"א, הם ביקשו את הכסף לשנים הקרובות מראש.
לתדהמת בארסה (כך בלשון הכתבה), אופ"א סירבה מיידית ובצורה חד משמעית. הם הסבירו זאת בכך שאין שום ביטחון שבארסה אכן תעפיל בכל עונה למפעל היוקרתי, שכן מדובר בתחרות שאין בה מקום משוריין ומוכרעת על סמך הישגים על המגרש.
על פי ה'אתלטיק', חוסר הבהירות סביב ההתנהלות של ברצלונה גורם למועדונים אחרים בכדורגל האירופי לפתח תחושות של בוז ומיאוס כלפי הקטאלונים, בוודאי כשזוכרים שרק באוגוסט הקודם, נשיא המועדון ז'ואן לאפורטה סיפר במסיבת עיתונאים שהחובות עומדים על כ-1.13 מיליארד יורו, ושהמועדון נמצא במצב של 'מוות קליני'.
קונדה. אחד משחקני הרכש שהגיעו הקיץ (Photo by Urbanandsport/NurPhoto via Getty Images)
ואז, התחילו במועדון לפעול במספר גזרות. תחילה נלקחה הלוואה של 80 מיליון יורו על מנת לכסות את שכר השחקנים, ג'רארד פיקה קיצץ בשכרו על מנת שאפשר יהיה לרשום את אריק גארסיה וממפיס דפאיי. באותה תקופה אגב, סיפר אחד הבכירים בהנהלת המועדון: "ברצלונה היא למעשה פושטת רגל. אם היא הייתה חברה ציבורית, היא הייתה נמחקת מהמפה".
ב'אתלטיק' מדגישים כי ניהלו שיחות עם בכירים ב'לה ליגה' ומועדונים אחרים, ומספרים שכרגע יש ספק שבבארסה בכלל יצליחו לרשום את השחקנים שהם החתימו, מכוון שלא יעמדו במבנה השכר של הליגה.
על פי הכתבה, ז'ואן לאפורטה הבין בקיץ האחרון שיש לו שתי אופציות לפעולה. הראשונה, למכור את מרבית הסגל ולקבל את העובדה שהקבוצה תלך לשנים קשות של דשדוש מקצועי. המשמעות העיקרית? חוסר רלוונטיות שיוביל לאיבוד מאסיבי של ספונסרים ועניין סביב המועדון. האופציה השנייה, הייתה להסתכן, למעשה להמר. אנחנו כבר יודעים במה בחר לאפורטה.
בבארסה מכנים זאת "מעגל הקסמים". על פי התפיסה, השקעה על הדשא תוביל לרווחים כספיים בהמשך. הם עשו את זה ב-2003 עם צירופו של רונאלדיניו. הפעם, לבנדובסקי היה זה שסומן כשחקן שצריך לסמל את ההתעוררות של המועדון, להניע את מכירת החולצות ולסמן את הקאמבק.
ברצלונה ביצעה עוד מספר מהלכים גדולים הקיץ הזה שאמורים היו להעניק לה מנופים כלכליים נוספים. הסכם החסות עם 'ספוטיפיי', מכירה של 25% מההכנסות של זכוית השידור שלה ל-25 השנים הקרובות. בנוסף, לאפורטה הסכים למכור כ-49% מזכויות המרצ'נדייז של המועדון. מבקריו טוענים: "הוא דואג שיהיה מה לאכול היום, אבל הם אולי יגוועו ברעב מחר".
היהלום שבכתר (Photo by Omar Vega/Getty Images)
מאחורי הקלעים, לא מעט מועדונים ב'לה ליגה' מביעים כעס על המצב. על פי ה'אתלטיק', הם טוענים שהסיטואציה בה נמצאת ברצלונה מושתקת, בגלל שבהנהלת הליגה הספרדית מבינים שהם צריכים את בארסה כמותג חזק.
אז רכש יש, אבל בפועל, לא בטוח שהם יצליחו להירשם לליגה. מה עושים? משחררים שחקנים. המקרה שתפס את מירב תשומת הלב הוא זה של פרנקי דה יונג. בינתיים, מי שעזבו כבר הם קלמנט לנגלה לטוטנהאם, וייתכן שעד סוף החלון, גם סמואל אומטיטי, מירלם פיאניץ', ריקי פוץ', ממפיס דפאיי ומרטין בריית'וויט ימצאו את עצמם בקבוצות אחרות. אם יסכימו לעבור.
אך מבין כל רשימת השחקנים הזאת, הסיפור הגדול הוא זה של דה יונג. על פי חשיפה של ה'מארקה' בחודש יולי האחרון, המועדון צפוי לשלם להולנדי כ-88 מיליון יורו בשכר בארבע השנים הקרובות, זאת לפני בונוסים על דקות משחק ותארים. הכעס סביב מקרה דה יונג גדול שכן הוא קיצץ כבר שנתיים בשכרו, אך בכל זאת "זוכה" לקיץ של ספקולציות ורמיזות לכך שרוצים שהוא יעזוב, זאת למרות שמקצועית, הוא כן מרוצה בבארסה.
העובדה שחוזהו של דה יונג הודלף לעיתונות הספרדית, משהו שקרה בעבר כבר עם חוזי העתק של מסי וגריזמן, גורם לסוכני שחקנים סביב המועדון לחשוד שמדובר בהדלפות מכוונות שמגיעות מתוך ברצלונה עצמה, על מנת ליצור יח"צ גרוע, להפעיל לחץ על השחקנים וליצור להם תדמית ציבורית של תאבי בצע.
האזינו לפודקאסט "פוטבול מונדיאל", פודקאסט הכדורגל העולמי של ערוץ הספורט >>