בין אם אתה אוהב, שונא או מעריץ אותו, דבר אחד בטוח, אי אפשר להתעלם מדייגו מראדונה. הכישרון הגדול ביותר בדורו ואחד השחקנים הטובים בהיסטוריה היה מעורב לאורך השנים בשערוריות סמים, ונקשר עם ה'קאמורה' (המאפיה הנפוליטנית). הוא הניף את הגביע העולמי אחרי שהציג לעולם את "יד האלוהים" ונזרק בבושת פנים אחרי 8 שנים בגלל שימוש בסמים. מראדונה עבר הכל.
דייגו היה מכור לקוקאין בדיוק כמו לכדור. במשך 20 שנה הוא השתמש בסם "האליטה", מאמצע שנות ה-80 ועד 2004. בנאפולי - שם זכה בשתי אליפויות ובגביע אופ"א הוא הרבה לצרוך את הסם הלבן. "בראשון היה משחק, מיום שני ועד רביעי הייתי מתמסטל ומבלה ומיום חמישי מתחיל לנקות את הגוף", אמר דייגו בסרט דוקומנטרי שנערך עליו.
אחרי שלא הצליח בברצלונה, מראדונה הגיע לקבוצה מדרום איטליה כשחקן היקר בעולם (7.4 מיליון דולר), ושם את הכתר על הנפוליטנים, שסבלו שנים מגזענות ולעג מתשבי צפון ומרכז איטליה. הארגנטיני הצליח לשנות את המפה הפוליטית על הדשא באמצעות הרגליים. "הדברים שאני יכול לעשות עם כדור, הוא יכול לעשות עם תפוז", תיאר מישל פלטיני את האגדה.
את מונדיאל 1986 הוא סידר לארגנטינה עם שער הסלאלום המפורסם ו"יד האלוהים" מול אנגליה ברבע, בדרך לזכיה בגביע הזהב. "כשהוא הבקיע לנו את השער השני, התחשק לי למחוא כפיים. אי אפשר להבקיע גול יפה מזה", אמר חלוץ האנגלים, גארי לינקר. השוער האגדי פיטר שילטון כעס על הרמאות של דייגו, שכבש מולו עם היד: "מעולם לא רציתי לפגוש אותו מאז, הוא צריך להתנצל". שני ציטוטים שמתארים את מראדונה בצורה מושלמת – גאון ונבל.
יש שאומרים שהוא הגדול מכולם (GETTY)
התערבותו הפוליטית לפני חצי גמר מונדיאל 1990 מול איטליה הייתה הסיבה לגירוש שלו מהמדינה בה הפך למלך. "נאפולי לא חלק מאיטליה", אמר דייגו לפני המשחק שנערך בסאן פאולו, האצטדיון של נאפולי. ארגנטינה ניצחה והפסידה בגמר לגרמניה, אבל העם האיטלקי סימן את דייגו כאדם השנוא במדינה עם כותרות: "לוציפר" בעיתונים.
לאחר מכן מראדונה נכשל בבדיקת סמים, הושעה ל-15 חודשים מהמגרשים ועזב את איטליה: "כשבאתי לפה עשרות אלפים חיכו לי בשדה התעופה, היום אני עוזב לבד", אמר דייגו על הסוף הטראגי שלו בארץ המגף. אחרי שתי תחנות נוספות הוא חזר לבוקה ג'וניורס כדי לסיים את הקריירה במקום בו גדל. כמאמן הוא לא ממש מצליח עם חילופי קבוצות בדרום אמריקה וכישלון עם ארגנטינה במונדיאל 2006.
בסופו של דבר דייגו הוא דמות קיצונית, אמוציונלית ואמיתית. לצד כל זה שמים כדור וכישרון ומקבלים את האלוהים של הארגנטינים. "גם אם הייתי משחק מיליון שנה, לעולם לא הייתי מתקרב למראדונה", אמר ליאו מסי. "הוא הכי גדול שהיה אי פעם".
הפך לאל בנאפולי, אבל עזב את איטליה בבושת פנים (GETTY)