$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

החמצת ענק: סיפורו העצוב של אדריאנו

הוא תואר כ"שילוב של זלאטן ורונאלדו" וחבריו לאינטר טענו שהוא יכול היה להיות הטוב בכל הזמנים, אבל אדריאנו נכנע לדיכאון ולטיפה המרה. זאנטי: "התבוסה הכי גדולה שלי"

אריק רייניש
אריק רייניש  11.04.20 - 13:02

היום, כשכולנו מכונסים בבתים, קל לנו יותר להבין עד כמה החיים שבריריים. לראות עד כמה מהר מי שנראה מוצלח, בלתי מנוצח, זה שבפסגת העולם – יכול למצוא את עצמו מהר במורד ההר. וזה לא שלא הכרנו בכך. פשוט זה לא היה לנו מוחשי.

רק לפני 16 שנים כל מי ששיחק במשחק הכדורגל Konami  בקונסלת המשחקים PES ידע לבחור באינטר ולתת את הכדור לאדריאנו, זה שהמשחק העניק לו את יכולת הבעיטה הטובה ביותר. השמועות גורסות כי החלוץ היה השחקן המועדף על טאקאטסוקה, המנהל של Konami, שעומדת מאחורי PES – ובשל כך הפך לבועט הטוב בקונסולה.

אלא שבהחלט יש לכך אחיזה במציאות. הגול שכבש במשחק ידידות מול ריאל מדריד ב-2001, לדוגמה, כמעט קרע את הרשת "הוא היה חיה. הוא יכול היה לבעוט מכל זווית ואף אחד לא יכול היה לקחת ממנו את הכדור", סיפר חברו לקבוצה לשעבר, זלאטן איברהימוביץ'. "כבר שיחקתי עם כישרונות ברמה הגבוהה ביותר, אבל זה שהאמנתי בו יותר מכולם היה אדריאנו. חבל שזה לא נמשך מספיק זמן".

כיצד הגיע "הקיסר" למצב בו כיום הוא נאלץ לעלות תמונות לרשתות החברתיות בכדי להוכיח שהוא לא נמצא מת? כמו אצל לא מעט ברזילאים, סיפורו התחיל בפאבלות מוכות הפשע והעוני של ריו דה ז'ניירו. הילד פרח עם הכדור, התבלט במחלקת הנוער של פלמנגו ואף זכה במונדיאל הנערים עם הנבחרת הברזילאית.

עונה אחת בבוגרים הספיקה לאינטר כדי לרכוש הכישרון הצעיר, אלא שעקב ריבוי הכוכבים בסגל הקבוצה הוחלט שהנער זקוק לדקות משחק. שנתיים וחצי כמושאל בפיורנטינה ופארמה, בהם כבש במצטבר 32 שערים (ממוצע של מעל לשער בכל משחק שני), שיכנעו את אינטר להחזיר אותו לשירותיה בחורף 2004.

המעבר באמצע העונה לא האט את קצב התקדמותו, כשבחודשים הבאים הוא כבש 12 שערים ב-18 משחקים (מתוכם 3 בחצאי גמר הגביע מול יובנטוס) ובקיץ הוביל את נבחרתו לזכייה בקופה אמריקה – כששבעת השערים שכבש (מתוכם שניים בחצי גמר מול אורוגוואי ובגמר מול ארגנטינה) זיכו אותו בתואר מצטיין ומלך שערי הטורניר, ואת הסלסאו בתואר אלפות היבשת.

הוא היה מהיר, חזק והכדור נבעט מרגלו השמאלית כמו מלוע של תותח. הכל היה מוכן ש"רונאלדו החדש" יהפוך לדבר הגדול הבא. אלא שרגע אחד באותו הקיץ שינה את הכול. "כשהודיעו לו על מות אביו, היינו איתו בחדר. הוא זרק את הפלאפון וזעק בצורה שקשה לדמיין. זה מטלטל אותי עד היום", סיפר חברו לקבוצה, חאבייר זאנטי. "הוא המשיך לשחק, להבקיע ולהקדיש את השערים לאביו. אבל אחרי השיחה הזו, שום דבר לא היה כבעבר".

ההתדרדרות הייתה הדרגתית. תחילה הוא עוד המשיך לככב. במשחקים מול קייבו, אודינזה ורומא הוא הפציץ שערים ממרחקים בלתי אפשריים. במשחקים מול באזל ואמפולי הוא חלף על פני כל שחקני ההגנה והשוער בדרך לשער. והיו גם תצוגות מכריעות, כמו זו בדרבי מול מילאן, בו התכבד בצמד ובישול, השלושער נגד פורטו או הצמד בגמר גביע הקונפדרציות - רגע לפני זכייה ברזילאית בתואר, שוב מול היריבה המרה ארגנטינה, בדרך למלכות שערי הטורניר.

בשתי העונות הבאות הוא כבש במצטבר 47 שערים ובישל עוד 13, אך החיוך בפניו נמחק ואת יגונו הטביע באלכוהול. יין, בירות, וויסקי, וודקה. מכל הבא ליד, לדבריו. הכל כדי לשכוח. "קורדובה אמר לו ,'אדרי, אתה שילוב של רונאלדו וזלאטן. אתה מבין שאתה יכול להיות השחקן הגדול אי-פעם?'", סיפר זנאטי. "אבל לא הצלחנו להוציא אותו מהדיכאון. זו תבוסתי הגדולה ביותר".

בסופו של דבר מצב הרוח, הבילויים הליליים והרגלי השתייה המפוקפקים הכריעו. ההופעות על המגרש התדרדרו, דקות המשחק אזלו ומנבחרת ברזיל נופה ע"י דונגה בטענה לחוסר מקצועיות. אחרי עונה וחצי חלשות הוחלט שייצא להשאלה במולדתו כדי להתרענן, אך גם הקדנציה בסאו פאולו לא צלחה. תקריות כמו נגיחה בשחקן יריב, איומים על עיתונאים והיעדרויות מאימונים איפיינו אותה יותר מהצלחה מקצועית.

סיום חוזהו במילאנו הביא איתו שמץ של אופטימיות. הוא חתם בפלמנגו, הוכיח שהכישרון לא נטש את רגליו והוביל אותה לזכייה באליפות עם 19 שערים ו-7 בישולים. אך החזרה לליגת האיטלקית, לרומא, עבור כסף רב ותחת הר של ציפיות – ריסקה את נפשו והובילה לתהום ממנו התקשה להתאושש.

נסיונות בקורינתיאנס, אתלטיקו פראננסה ומיאמי יונייטד עלו בתוהו, וחתימה בלה האבר מליגת המשנה הצרפתית בסופו של דבר לא יצאה לפועל, בדרך להיעלמות מהתודעה. שמו נקשר לעסקאות סמים ולארגוני פשיעה מהפאבלות, ושהות ארוכה בבית חולים גררה שמועות עקב הנסיבות בעקבותיהן הגיע לשם.

ב-2016 הוא הרגיע את הדאגות של האוהדים הרבים שצבר באיטליה כשהגיע לטקס הוקרה בסן סירו. אות החיים האחרון ממנו התקבל לאחרונה, כשאיחל לאיטליה מוכת הקורנה להחלים מהמשבר. אירוני שברגע אחד, הצדדים החליפו תפקידים, ואדריאנו חושש לגורל אלו שאהבו אותו כל כך.