יחד עם לא מעט הישגים שהביאה עימה, להתפתחות הטכנולוגית יש גם צדדים רעים: הרשתות החברתיות הפרידו בינינו כאנשים, ייצרו הדגשה בחילוקי הדעות שבין אדם לאדם, והביאו לנו שורה של בדיחות קרש בוואטסאפ המשפחתי. אבל יש דבר אחד שמתעלה מעל כולם - עידן ה"פוסט אמת". מתן האפשרות לכל אדם לפרסם מידע על דעת עצמו, בניגוד לתיווך המסורתי של כלי התקשורת (על כל הבעיות שהיו איתו), והקלות שבה ניתן לשתף מידע שכזה - הפיצו לא מעט שמועות לא נכונות שפרשו כנפיים וצברו תאוצה בדעת הקהל הכללית.
את הדוגמאות הגדולות אנחנו כבר מכירים: מדובר הבית הלבן שטען בנחרצות שבהשבעת הנשיא טראמפ היה את מספר האנשים הגבוה ביותר (למרות שהמידע הוכח בקלות כמוטעה), ועד שלל השמועות שהופצו סביב נגיף הקורונה. ואם הכדורגל הוא המראה של החברה, הרי שגם אליו הגיעה תופעת ה"פייק ניוז". למשל, המקרה של אלברט טיאלאנד.
ארלינג הולאנד הפך בשנים האחרונות לאחד השמות החמים בכדורגל העולמי. עוד מאז פרץ לתודעה כשחקן נבחרות הנוער בנורבגיה, דרך הנתונים המדהימים במדיה של רד בול זלצבורג, ההצלחה האדירה בבורוסיה דורטמונד (כולל ארבעה שערים בעימות שמינית גמר הצ'מפיונס מול סביליה) והשמועות על מעבר לקבוצה גדולה יותר בעתיד הקרוב, הולאנד הפך למותג כדורגל משגשג: המהירות שלו, כוח הפריצה, הדיוק האלגנטי מול השער - כל אלה הפכו אותו ל"מפלצת כדורגל".
הולאנד. להצלחה יש גם תופעות לוואי (Getty)
והעובדה ששמו של הולאנד הלך לפניו, שמה פוקוס גם על בן דודו, אלברט טיאלאנד, בן 17, שמתחיל כעת את קריירת המשחק שלו במולדה המקומית - קבוצה שבה צמח גם הולאנד. סרטוני הוידאו מהמגרש הצנוע של קבוצת הנוער יצאו למרחקים, ההשוואות כבר נישאו באוויר (ה"הולאנד הבא") - ואז הגענו לשלב ה"פייק ניוז": בשלב מסוים, התפרסם ציוץ בחשבון טוויטר אלמוני לפיו טיאלאנד מחזיק בנתון המשוגע הבא: 64 שערים ב-37 הופעות בלבד! הקשר המשפחתי והקישור לכוכב דורטמונד עשו את שלהם, והגיעו עד לכלי תקשורת מובילים בכדורגל העולמי - ביניהם ה"מארקה" וה"מונדו דפורטיבו" של ספרד.
אלא שהנתון הזה, מתברר, לא ממש נכון. בן וולס, מי שמשמש כאנליסט כדורגל ומומחה לענף בנורבגיה, הלך ובדק את הנתונים האמיתיים של טיאלאנד (המבוססים על אתר ההתאחדות המקומית): כאשר מסתכלים על כמות המשחקים והשערים - מגיעים לכמות של 8 שערים ב-15 הופעות. מספרים יפים לגילאים הללו - אבל רחוקים מאוד מהשגעת ומה"הייפ" שנוצר בעקבות פרסום הנתונים השגויים. "הסטטיסטיקה המופצת היא מזויפת, או לא הובנה כהלכה, במקרה הטוב", אמר וולס.
תופעת ה"אחים של" היא תופעה ידועה בעולם הספורט: האנשים ששם המשפחה הופך לעול עליהם והם לא מצליחים לעמוד ברף הציפיות (במקרה הזה, העקיף ולא הישיר) שהוא מציב. "הלחץ הזה לא עוזר לאף אחד", כתב וולס, "בטח לא לשחקן, שיהיה חייב לעמוד בהייפ הזה כל חייו או להיחשב ככישלון". ובאמת, ההיסטוריה הקרובה והרחוקה מלאה בשחקנים ששם משפחתם הכביד עליהם - והם כשלו. למשל, דיגאו - אחיו של קאקה, סימונה אינזאגי (האח של פיליפה, שהפך ברבות השנים למאמן מצליח), אונאי קסיאס וגם הוגו מראדונה. לא פשוט לגדול קרוב לכוכב, מה שמייצר תמיד את ההשוואה הבלתי נמנעת.
טיאלאנד, מנגד, מנסה להתרחק מאור הזרקורים. לאחרונה, התפרסמו ידיעות שהוא עשוי לעלות לסגל הבוגרת של מולדה. וייתכן מאוד שגם יצליח בסופו של דבר לקיים קריירה מצליחה, אבל אם יש משהו שלמדנו מן ההיסטוריה - הוא שלעתים כדאי לשחרר. לעת לטיאלאנד לקבוע את גורלו בעצמו, ולא ע"פ ההצלחות של בן הדוד (שגם הוא שחקן בהתפתחות). עם כל הרצון שלנו לראות כוכבים נולדים ומהר, או לסמן את "הכוכב הבא" - המציאות, בסופו של דבר, חזקה יותר מהריאליטי.