70 ימים בלבד לפני שריקת הפתיחה של יורו 2020 ועדיין עננה גדולה מרחפת מעל הטורניר בעקבות הכניסה של מרבית מדינות אירופה לסגר שלישי וקצב חיסונים איטי באיחוד האירופי. חשוב להבהיר כי אין חשש לביטול הטורניר שכבר נדחה ב-12 חודשים, אבל נותרו לא מעט שאלות פתוחות: על אופיו של היורו, מספר המארחות, מספר האוהדים שיגיעו לאצטדיון וזהות האוהדים. שעון החול הולך ואוזל. להלן השאלות הבוערות:
מה הם לוחות הזמנים?
7 באפריל - הדד ליין להגשת התשובות של 12 הערים המארחות המקוריות לאופ"א. יתבקשו להכריע האם יוכלו להבטיח הכנסת קהל לאצטדיונים.
19 באפריל - יתכנסו ראשי אופ"א לדון בסוגית האירוח והקהל. בין היתר עשויים לקבוע אם מארחת כזו או אחרת תנשור ותוחלפנה במארחת אחרת (מתוך 12 הערים המקוריות).
20 באפריל - תתקבל החלטה סופית באשר למארחות של היורו וכמות הקהל בכל המשחקים. לפי המתווה, אופ"א עשויה להכריז האם אוהדים זרים, ביניהם ישראלים רבים, יוכלו להגיע לאצטדיונים או רק מקומיים תושבי המקום.
מה המצב המארחות?
האפשרות שמדינה אחת גדולה תיקח על עצמה את אחריות האירוח הבלעדית ירדה מהפרק בשל בעיות לוגיסטיות ואנחנו נשאר פחות או יותר עם המתכונת המקורית של אירוח ב-12 ערים שונות. נכון לעכשיו, שלוש ערים הצהירו במפורש כי הן יארחו קהל במגרשים באישור של הממשלה: מדובר בלונדון (10 אלף אוהדים בוומבלי בשלב הראשון), סנט פטרסבורג (עד 50 אחוז מהתפוסה) וקופנהאגן (כשליש מהתפוסה, 12,000 אוהדים).
מבטיחה קהל ביורו, וומבלי (getty)
ערים אחרות שצפויות להצטרף אליהן הן אמסטרדם, שכבר הכניסה בשבוע שעבר צופים למשחק הביתי מול לטביה ביוהאן קרויף ארנה כחלק מניסוי, וכן רומא ובוקרשט, כשראשי ההתאחדויות הכדורגל במדינות הללו רמזו כי בכוונתם לאפשר לאוהדים להגיע לאצטדיונים במהלך הטורניר הגדול של הקיץ. בודפשט לא הצהירה על כוונתה לארח עם קהל, אך בגלל הזיקה למשחק של ראש הממשלה ויקטור אורבן והיוזמה שלה לארח משחקים בליגת האלופות, גוברת ההערכה שהיא תישאר מארחת. לעומת זאת, בילבאו, דבלין, גלזגו, מינכן ובאקו בסכנת הדחה.
האם ייתכן מצב של יורו ללא קהל?
למרות הגל השלישי והסגרים המתארכים באירופה, אין תסריט כזה, לפחות לא לפי נשיא אופ"א אלכסנדר צ'פרין שהצהיר במפורש כי "קיום משחקים ביורו ללא קהל אינו עומד על סדר היום בכלל". צ'פרין הדגיש כי אופ"א נערכת למצב שבו רק "10 או 11 ערים יארחו את הטורניר". במצב כזה, שבו עיר אחת או שתיים יפלו, כי לא יוכלו לקבל הבטחה מהממשלה לארח משחקים עם קהל, ערים אחרות, מבין המשתתפות, יקחו את האחריות על אירוח משחקים נוספים. כלומר, לא יהיה מצב שבו תופיע מארחת חדשה של משחקי היורו, שבעה שבועות לפני פתיחת הטורניר.
שעון החול הולך ואוזל (getty)
האם נוכל להגיע למשחקים?
זוהי שאלת השאלות. לפי דיווח שהתפרסם בטיימס הלונדוני בתחילת החודש, באנגליה למשל לא חושבים להכניס תיירים בשלב הבתים, שכן בתאריכים הנקובים מדובר בתקופה עם הגבלות קורונה במדינה. רק ב-21 ביוני יוסרו כמעט כל ההגבלות בבריטניה ולכן יש סברה שאומרת כי המשחקים בשלבים המאוחרים, כמו חצאי הגמר והגמר (וומבלי) יתקיימו עם נוכחות כלשהי של אוהדים זרים.
בעקבות מבצע החיסונים היעיל של בריטניה, התקווה שבמשחקי חצי הגמר והגמר התפוסה תנוע בין 45 אלף ל-60 אלף איש בוומבלי. בקופנהאגן, שם התחלואה עדיין גדולה, כמו מרבית הערים המארחות, כבר הודיעו כי לא תתאפשר כניסה לאוהדים זרים, ורק תושבי דנמרק יוכלו לצפות מקרוב במשחקים בשלב הראשון ובשמינית הגמר. בכל מקרה, אופ"א צפויה להשאיר את ההחלטה ל-12 המדינות מהן מגיעות הערים המארחות.
מה קורה עם הכרטיסים שהזמנתי?
ישראלים רבים, כמו אוהדי כדורגל ברחבי העולם, מחזיקים בכרטיסים לטורניר שרכשו דרך האתר הרשמי של אופ"א. כבר כעת ברור כי אופ"א תאלץ לפצות את אותם האוהדים שיאסר עליהם להגיע בשל אותם הגבלות תנועה או שיאלצו להחזיר כרטיסים, עקב הגבלת המקום באצטדיונים. נכון לרגע זה, אופ"א לא הודיעה שום דבר בנושא הזה, אך זה כמובן הצעד ההגיוני ביותר. מה שכן ידוע הוא שאופ"א פרסמה נכונות לפצות אוהדים שיגלו כי האצטדיון אליו רכשו את הכרטיס הועתק לאצטדיון אחר, במרחק של מעל 100 ק"מ ואין באפשרותם להגיע אליו.
הרבה קהל בסנט פטרסבורג. יחי רוסיה (getty)