בין תהום לשיא: יובה ודורטמונד במסע בזמן

לארס ריקן לא ידע את נפשו. הקשר בן ה-20 של בורוסיה דורטמונד לא האמין למראה עיניו. הוא הרי הבקיע גם ברבע הגמר נגד אוקזר ואף בחצי הגמר מול מנצ'סטר יונייטד, אז איך ייתכן שהמאמן אוטמר היצפלד משאיר אותו מחוץ להרכב בגמר האלופות נגד יובנטוס. אבל ריקן היה ילד. וגם ספורטאי. הוא לא שאל שאלות. רק ביכה את מר גורלו, נשך את שפתיו, ישב על הספסל באצטדיון האולימפי במינכן ב-28 במאי 1997 וחיכה להזדמנות.

דורטמונד הייתה האנדרדוג. אבל כבר בדקה ה-34 היא הובילה 0:2 מצמד של קרל היינץ רידלה והותירה עולם ומלואו פעור פה. ריקן ניצל את הזמן על הספסל להתבונן בהגנה של האורחים. הוא שם לב בעיקר לתנועות חסרות הביטחון של שוער יובה, אנג'לו פרוצי, ולנטייה שלו לצאת רחוק משערו. אבל בדקה ה-65 דומה היה שסדרי עולם שבים על כנם. אלסנדרו דל פיירו צימק ל-2:1 והמומנטום עבר לגברת הזקנה. זה היה גם הרגע בו ביקש היצפלד מריקן להתחמם. חמש דקות לאחר מכן הוא הורה לו להיכנס.

ריקן לא זוכר דבר וחצי דבר מההוראות שקיבל מהשועל הגרמני. קשה להאשים אותו. שהרי הזיכרון הבא שלו האפיל על כל דבר, כולל כל הקריירה. אתם מוזמנים לספור עד 12. תריסר שניות – זה הזמן שרץ ריקן על המגרש למצוא את מקומו מימין, ולאסוף מסירה מהירה מאנדראס מולר. ארבע שניות נוספות לקח למחליף הטרי לחוש לראשונה את הכדור, להריץ אותו מטר או שניים, להרים את הראש כדי לגלות שפרוצי שוב יצא לטיול ערב במינכן, ולשחרר בעיטה-הקשתה שנחתה ברשת האיטלקית. 1:3 לדורטמונד. סוף סיפור. 16 שניות שהולידו את השער המהיר ביותר של מחליף בהיסטוריית הגמרים.

אלוף אירופה ריקן הוזמן מיד אחרי הזכייה לנבחרת גרמניה. יש לו 16 הופעות בינלאומיות ואפילו שער אחד. הוא הבקיע שש פעמים במירוץ של דורטמונד לאליפות הבונדסליגה 2002. אבל כמו שמזמרת שינייד אוקונור: דבר לא ישווה לרגע הקסום ההוא במינכן, הרגע המעצב, המכונן והנצחי שמונצח על גבי פוסטרים ותצלומים ממוסגרים במסדרונות המשרדים המודרניים של דורטמונד בסמוך לאצטדיונה.

ריקן יהיה הערב ביובנטוס סטדיום. הוא הצהוב-שחור האולטימטיבי שלא שיחק מעולם בשום קבוצה אחרת. הוא תלה את נעליו ב-2009, משמש כיום כראש מחלקות האימון של צעירי בורוסיה דורטמונד, מודה שהוא אוהב להתרפק על הנוסטלגיה ההיא מלפני 18 שנים, ומקווה שמתחת ידיו אולי ייצא ה"לארס ריקן הבא" – הצעיר שיפציע, יפתיע ויביא גביע. בינתיים, בגיל 38, למרות טונות של ידע וניסיון, גם ריקן מתקשה להתמודד עם התעלומה המסתורית ביותר של הכדורגל האירופי 14/15 – מה עומד מאחורי פיצול האישיות של ד"ר בורוסיה ומיסטר דורטמונד. איך זה שאותו מועדון הוא גם הורס (אירופה) וגם קורס (בונדסליגה).

למעשה, לאיש אין מענה צלול לסוגייה הזו. האוהדים, כמו השחקנים, ואף המאמנים, מנסים את כוחם בקלישאות ספורטיביות כמו "בליגה כבר מכירים אותנו", "באלופות ליריבות יש סגנון שונה שמתאים יותר למהירות שלנו", "באירופה יש עלינו פחות לחץ", וכדומה, אבל השורה התחתונה היא שאיש לא יכול לשים את האצבע על סיבה מהותית, מוחשית, ואחרי כמה דקות של ניסיונות ניתוח ופיתוח (תיאוריות), מגיעים גם ינץ וובר (יו"ר חוג האוהדים), נורי שאהין ויורגן קלופ אל מחוז המבטחים המוכר, חמים, נעים ואף צודק של "מה לעשות, זה הכדורגל".

קלופ, המאמן הצבעוני-אקסצנטרי של דורטמונד, לא מתראיין מעבר למחויבויות הרשמיות שלו. לכן לא יצא לי לצערי לפגוש אותו במסע לסיגנל אידונה פארק בחודש שעבר. אבל דמות המאמן הססגונית, אימפולסיבית, כובשת ומרתיעה שלו, צצה לפתע לנגד עיניי בהצגה המצויינת "גורודיש" המועלית עתה בפעם השנייה בתיאטרון הקאמרי. גורודיש, האלוף שמואל גונן ז"ל, זכה לתהילת עולם כמח"ט במלחמת ששת הימים, ואיבד את כל האשראי כאלוף פיקוד הדרום במלחמת יום כיפור. כאשר אפשטיין, עוזרו (אלון דהן הנפלא), מנסה לפענח את ההבדלים בין 1967 ל-1973, הוא מטיח בגורודיש "הבעיה היא שניסית לנצח במלחמה החדשה עם הכלים והשיטות של הישנה".

נתן דטנר מגלם את גורודיש במיומנות, פאתוס ושכנוע שהיו מאפשרים לו גם להיכנס בקלות לנעלי קלופ (לא אתפלא אם גם עליו ייכתב יום אחד מחזה נוקב ומרתק). הייתכן שהמאמן הגרמני התזזיתי וממולח בן ה-47 לא איבחן כהלכה את ההבדלים בין דרישות הליגה המקומית לליגת האלופות? שגה בדרך השימוש ברוטציות ובטאקטיקות בין שני המפעלים? איבד את זה?

התשובה שלילית, כמו שחושפת כפי הנראה ההתאוששות של דורטמונד בליגה מאז החזרה מפגרת החורף (שלושה נצחונות רצופים). אבל עכשיו, כאשר לכאורה נמצא המרכיב החסר בבונדסליגה – שאיש לא מוכן לנקוב בשמו (אבל לי יש רעיון בסיסי: מרקו רויס כשיר ורענן) – חובת ההוכחה על דורטמונד היא להראות שהפתרון המתגבש בבונדסליגה, לא בא על חשבון הצ'מפיונס ליג.

אבל צריך להכיר גם בעובדה שהמשימה האירופית הפעם מפרכת מהרגיל. בשלב הבתים התגברו השווארצע-גלבן על אנדרלכט וגלאטסראיי הצנועות יחסית, ומול ארסנל החזקה אך לא בשיאה, רשמו ניצחון והפסד. פרט לבאיירן מינכן (הפסד ליגה 2:1) יובנטוס היא המשוכה הגבוהה ביותר הניצבת העונה בפני דורטמונד. הדחה לא תהיה אסון, אבל העפלה לרבע הגמר על חשבון אלופת ומובילת איטליה בהחלט תהיה המשכה של הרפתקה מקורית סוחפת, עם טלטלות בין תהום לשיא. כמו אצל לארס ריקן.