הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

נס גדול לא היה פה: על קמפיין מכבי באלופות

הכנסות משביעות רצון (בעיקר מהמרצ'נדייז) והצלחה ארגונית מול כישלון מקצועי מוחלט וסכסוך עם האוהדים. לפני שמכבי ת"א מסכמת קמפיין אלופות, ניסינו לסכם אותו עבורה

שירלי בר דיין
שירלי בר דיין  09.12.15 - 12:30

תגיות: אלופות

תחילת כתבה

כשראשי מכבי תל אביב הגיעו להגרלת שלב הבתים של ליגת האלופות ב-27 באוגוסט, עברו בדיוק שתי דקות בין הרגע שבו ראו לאיזה בית הוגרלו, ועד שהבינו: כיף גדול לא יהיה פה. כמה דקות מאוחר יותר היו כאלה שקיוו שאולי לוח המשחקים השגוי שהופץ, לפיו צ'לסי תגיע לארץ במחזור הפתיחה, נכון. בפועל מכבי ת"א הוגרלה לבית קשה שהפך קשה יותר גם בגלל הקריסה של צ'לסי כאשר מלבד הכסף הגדול שנכנס לקופת המועדון והניסיון לשחקנים - הערב בקייב הם יסכמו קמפיין בו גם השער הבודד של ערן זהבי בפנדל, לא הופך אותו להצלחה.

ברמה הכלכלית
בסופו של דבר, ולמרות מה שיגידו הצקצקנים, אפילו בעידן מיץ' גולדהאר המיליארדר, ואולי דווקא בעידן שלו - זה המקום שהכי חשוב היה למכבי להצליח בו. הבעלים של הצהובים רושם בסופו של שלב הבתים רווחים נאים. מעל 10 מיליון יורו נכנסו לקופת הקבוצה רק עצם העלייה לשלב הבתים, כמה מיליונים נוספים ממכירת המנויים והכרטיסים, אבל הכסף האמיתי הגיע מהמרצ'נדייז.

בעולם השיווק מדברים על כך שהצהובים חצו את רף 3 מיליון השקלים בשלושת משחקי הבית, כאשר סופת החול שהשתוללה במדינה כשפורטו הגיעה לחיפה, וגרמה לכך שלא הוצבו עמדות מכירה, פגעה לא מעט בהכנסות. אבל בשורה התחתונה, הכסף נכנס, ומי שמכיר את גולדהאר יודע עד כמה הוא שבע רצון מכך.

ברמה הארגונית
עוד לפני שמכבי ת"א עברה את באזל הגיעו אנשי אופ"א לביקור מוקדם בישראל. מראש, לפי התקנים של ליגת האלופות, לא ניתן היה לארח בבלומפילד וגם את הפלייאוף הביאו ליפו רק אחרי שמכבי הביאה הוכחות מלפני שנתיים, שהראו כי הגעתה של באזל אז לא גררה תקשורת רבה מדי, דבר שהשווייצרים אישרו.

האירופים למודי הניסיון התרשמו מסמי עופר, אבל בשיחות פנימיות היו כאלה שתהו האם מכבי ת"א - שאירחה בפעם הקודמת בשלב הבתים לפני 11 שנים - תעמוד בדרישות המחמירות. כעת, במבט לאחור, אפשר לומר שהצהובים עמדו במטרה בצורה הטובה ביותר, לא מעט בזכות מרטין ביין שסוגר שנה במועדון. אחרי המשחק מול צ'לסי, אנשי אופ"א סיכמו את האירוח של מכבי וחלקו הרבה מאוד שבחים לאנשי המועדון ולהנהלת האיצטדיון. התלונות היחידות שנרשמו היו של מוריניו, שהתלונן על הדשא בחיפה, ובארגון האירופי הודו שיכול להיות שזו הייתה טעות לתת לשתי הקבוצות להתאמן על המשטח יום קודם, וייתכן שהיה עדיף להעביר אותם למגרש אחר - דבר שעומד בקנה אחד עם חוקי המפעל.

איך עמד המועדון במטרה? מאז ההעפלה, כל עובדי המועדון התגייסו למשימה. המזכירה של מנהל מחלקת הנוער הגיעה לקופות וגם בנות הנהלת החשבונות קיבלו תפקיד ביום המשחק. במכבי הבינו שמדובר באופרציה מסובכת - ודוגמא לכך ניתן לראות בעובדה הבאה: כדי שלא יצטרכו לנסוע בדרכים יתר על המידה, שריינו בחיפה מלון נוסף בו לנו אנשי המועדון שאינם משתייכים לצד המקצועי. כתוצאה מכך, הרבה פרוייקטים של המועדון נדחקו הצידה ורק לקראת אירוח המשחק מול צ'לסי הרגישו במועדון שהעניינים חוזרים לקדמותם. במקביל חשוב לציין שכל יום משחקים כלל גם את משחקיה של קבוצת הנוער ששיחקה ברמה"ש, בלומפילד ונתניה ומדובר בעוד אופרציה למועדון שלא רגיל לסטנדרטים כאלה.

במכבי הבינו עוד בתחילת העונה שהאירופאיות היא גם בנראות ברמות הגבוהות. במועדון אירגנו לקראת כל משחק חוץ, כבר במוקדמות, נסיעות לספונסרים ולאנשי יציע הכבוד. הם טסו עם הקבוצה, התחככו בגולדהאר, קרויף וזהבי וזכו לטיולים מאורגנים ומשחקי חברה כמו 'בינגו' ו'החבילה עוברת' - כשהפרסים, כמובן, מוצרי המועדון.

ברמת האוהדים
הבחירה בחיפה על פני טדי, הביאה איתה לא מעט התאמות. אחת מהן, היא העובדה שמנסיון העבר של נבחרת ישראל, על מנת לשמוע את הקהל בצורה הראוייה, מכבי ת"א תצטרך לדאוג לאוהדיה למיקרופון, בדומה למה שעושים במכבי חיפה. במועדון נרתמו לבקשת הקהל, ציידו אותם באחד כזה, וכבר בלונדון מול צ'לסי היה נראה ששיתוף הפעולה בין הקבוצה לאוהדים מוצלח. 4,000 צהובים, חלקם "רולקסים" הגיעו ללונדון אך סיפקו תצוגת עידוד מרשימה. אבל לא הכל ורוד, וכאן, משהו נהרס.

במשחק הביתי הראשון, מול קייב, הבעיות החלו. המשטרה מנעה מהאוהדים להכניס את דגלי הפריסה, וראשי האוהדים חשבו שהקבוצה יכולה הייתה לעשות יותר. במחזור הבא, כ-2,000 אוהדי מכבי יצאו לפורטו, כשחלק מהם סיימו את הלילה במעצר לאחד הדלקת אבוקות מחוץ ובתוך המגרש. פה, החל המשבר בין האוהדים להנהלה. מיץ' גולדהאר רתח מזעם ודרש מאנשי המועדון להפסיק לשתף פעולה עם האוהדים, המנכ"ל מרטין ביין הזדרז אחרי המשחק לנסות ולשחרר את האוהדים אבל מאז חל נתק שהתגבר אחרי שבמכבי החליטו לשלוח מכתבי תביעה לאותם אוהדים ולחבריהם שהדליקו חזיזים במשחק מול בית"ר, כשבתווך הגיע האירוע בו אוהד הקבוצה היכה מאבטח בקריית שלום לפני הדרבי והורחק על ידי הקבוצה למספר שנים.

את אותותיהם של אותו צעד ראו בעיקר במשחק הביתי מול פורטו, אז החליטו ראשי חלק מארגוני האוהדים לא לעודד. האיצטדיון אמנם נראה יפה בטלוויזיה, אבל גם שחקני מכבי דיברו ביניהם בסיום על כך שהעידוד היה פחות קולני משציפו. הסכסוך לא נשאר רק בתחומי הצ'מפיונס, וגם בליגה האוהדים לא עודדו במאסות. כאן, התעורר הרוב המנומנם, ובמשחק בנתניה החל לעודד לאחר השער בפתיחת המשחק - מה שגרם לראשי האולטראס להבין: מכבי לא תלך לקראתם, ומוטב להם לחזור ולעודד. מול צ'לסי, זה כבר קרה.

ברמה המקצועית
את הצד המקצועי עוד נסכם, ושחקנים יקבלו ציונים על הופעתם, אבל כבר עכשיו אפשר לומר שקמפיין שלב הבתים של מכבי ת"א היה כישלון מוחלט. אחרי התבוסה לצ'לסי הבין יוקאנוביץ' שגם אם ינסה לשחק כדורגל יסיים בתוצאות דומות, ואכן ניסה לעשות זאת, אך מפחי הנפש מחזור אחרי מחזור הבהירו לכולם שמקצועית מכבי והשחקנים עוד לא ברמה של אירופה.

גם ג'ורדי קרויף, המנהל הספורטיבי, ששמע את הביקורת על החתמת הזרים בתחילת העונה הבין שהוא לא יכול להתחמק מכך. הוא אמנם ניסה להסיט את האש לכיוון כמות הזרים, אבל האמירה שלו "כולנו הבנו דברים מליגת האלופות" ברורה. הוא טעה יחד עם הצוות המקצועי בהשארת זרים שלא היוו פקטור, בהבאת זר שמכבי נתניה ויתרה עליו אחרי שהבינה שהוא פציע ובשיחות סגורות הודו השחקנים כי חשבו שיהיה להם קל יותר להביא את עצמם לידי ביטוי.

הכישלון המקצועי של מכבי משמעותי דווקא מכיוון שהצהובים מעוניינים להגיע גם בעונה הבאה למעמד המכובד. אם זה יקרה, הדרג הרביעי שוב יחכה לקבוצה, וכלל לא בטוח שמכבי תזכה להגרלה נוחה יותר.