זה לקח לא מעט זמן, אבל הנה היא שוב כאן ברגעי ההכרעה. לא, לא מדובר בליגת האלופות, כי אם ב"משחקי הכס". ובזמן שליאו מסי, כריסטיאנו רונאלדו, מוחמד סלאח והיתר מסתערים על הגביע עם האזניים הגדולות, בדרמת הלהיט של HBO המאבק על כס המלוכה הולך להגיע לשיאים חדשים עם תחילת העונה השמינית והאחרונה, שמגיעה השבוע.
רגע לפני אחד האירועים הטלוויזיוניים הגדולים של 2019, זה בדיוק הזמן לערבב בין שני העולמות האלה, לעלות על הדרקון ולצאת למסע בין ווסטרוז לדשא של מיטב אצטדיוני אירופה. אחרי הכל, החורף כבר כאן, אז קבלו את משחקי הכס בגירסת הכדורגל. ממסי עד ג'ון סנואו, מרונאלדו עד טיריון, ממוריניו עד דאינריז. ואם לא ראיתם את כל הפרקים עד העונה השביעית, אז כן - יש ספוילרים.
סרסיי לאניסטר
ז'וזה מוריניו
מניפולציות, משיכה לעמדות כח ושליטה (סרסיי היא המלכה כבר בתחילת הסדרה, מוריניו אימן במועדונים גדולים: ריאל מדריד, מנצ'סטר יונייטד, צ'לסי ואינטר) וחוסר עניין במה שאחרים חושבים עליהם הופכים את החיבור הזה לבלתי נמנע. שניהם חובבי כסף (סרסיי שייכת למשפחה העשירה ביותר בווסטרוז, מוריניו לא מכיר את צמד המילים "תקציב מוגבל"), הם מוכנים לעשות הכל כדי לשמור על המעמד שלהם ואם לומר את האמת - די קל לשנוא אותם. בונקר במשחק ביתי? אש פרא? הכל הולך.
ג'יימי לאניסטר
ג'רארד פיקה
הרקע, המראה, הכריזמה, הסטאר קואליטי. עם כל כך הרבה קווי דמיון, אי אפשר להתבלבל. שניהם נולדו למשפחות מיוחסות (ג'יימי לבית לאניסטר, פיקה הנכד של סגן נשיא ברצלונה בעבר - אמאדור ברנבאו), יצאו לגלות לפני שחזרו הביתה (ג'יימי נפל בשבי, פיקה עבר במנצ'סטר יונייטד ובסראגוסה), מצאו את מקומם למרות אובדן (יד במקרה של ג'יימי, קרלס פויול שפרש במקרה של פיקה), שניהם לא חוששים לומר את מה שהם חושבים, שנונים וחדים יותר מחרב מפלדה ואליריאנית.
גרגור "ההר" קלגיין
אדבאיו אקינפנווה
"ההר" הוא לא בדיוק הטיפוס שהייתם רוצים להיתקל בו בסמטה חשוכה בווסטרוז. בעולם נטול דרקונים וענקים, אין מפחיד יותר משומר הראש האימתני של סרסיי, ומעיכת גולגלתו של הנסיך אוברין מרטל בשתי אצבעות היא רק דוגמא קטנה לעוצמה של קלגיין. ובכדורגל? השחקן היחיד שמתקרב ל"הר" הוא אקינפנווה העצום. השמועות מספרות שחלוצה של וויקומב וונדררס נולד בגודל של ילד בן 5, ו-181 ס"מ על 105 ק"ג של שרירים הפכו אותו לשחקן החזק בעולם ללא תחרות. ב-FIFA 19 אפילו נתנו לו את הציון 100.
(HBO, Manuel Queimadelos Alonso, Getty)
ג'ון סנואו
אנדרס אינייסטה
שניהם עברו דרך לא פשוטה בדרך לטופ (ג'ון גדל כממזר והצטרף למשמר הלילה, אינייסטה יכול למלא נהרות מהדמעות שזלגו מעיניו כשעשה את הדרך הארוכה מאלבסטה ללה מאסיה ונאלץ לחיות הרחק ממשפחתו בגיל 12) והתגברו על אובדן (ייגריט במקרה של ג'ון, דני חארקה, קפטן אספניול לשעבר, במקרה של אינייסטה), אבל זה לא רק הרקע. זה בעיקר האופי. אפשר לסמוך עליהם, יש להם קלאסה, הם אמיצים ונלחמים עד הרגע האחרון (ג'ון הוביל את ההגנה על החומה מול הפראיים ועמד גם מול המהלכים הלבנים, אינייסטה חתום על שערי מאני טיים מול צ'לסי ובגמר המונדיאל).
דאבוס סיוורת'
כריסטיאן רודריגס
דאבוס נחשב לאחת הדמויות הנאמנות בווסטרוז. בטוב ובעיקר ברע הימאי המהולל מעולם לא בגד בסטאניס בראת'יאון ובג'ו סנואו, ואת כינויו - "אביר הבצל" - הוא קיבל לאחר שהבריח אינספור ירקות שעזרו לרבים וטובים להתגבר על תקופת רעב איומה. כריסטיאן "סבוז'ה" (בצל) רודריגס, לעומת זאת, זכה בכינוי זה בגלל שגרם ליריביו להזיל דמעות מרוב סבסובים. כמו סר דאבוס, גם הקשר מאורוגוואי תמיד נשאר נאמן - בין אם זו הייתה אהובת נעוריו, פניארול, אליה חזר לאחר 12 שנות נדודים באירופה, או נבחרת הסלסטה הלוחמנית, לה נתן את כולו.
טורמונד ג'איינטסביין
סרחיו ראמוס
אם היו מספרים לטורמונד בתחילת הסדרה שהוא ישתף פעולה עם ג'ון סנואו, הוא היה שואל מה לקחתם ותוהה אם נשאר עוד. אבל ללא מאנס ריידר, וכשהאיום מהצפון הפך לממשי יותר ויותר, הלוחם הג'ינג'י לקח אחריות והנהיג את השבטים הפראיים. גם ראמוס הוא אחד שעדיין לא פגש קרב שלא אהב. קפטן ריאל מדריד הוא המנהיג הבלתי מעורער של הבלאנקוס, הוא השחקן המרכזי שלהם בתקופה שאחרי רונאלדו, ובמילים אחרות: חצי קבוצה בשחקן אחד. מספיק להיזכר איך נראתה אלופת אירופה היוצאת מול אייאקס בלי הקפטן שלה על הדשא בסנטיאגו ברנבאו.
דאינריז טארגריין
קיליאן אמבפה
בגדו באמון שלה, אזקו אותה, ניסו לרצוח אותה, אבל דאינריז שרדה הכל. גם שריפות וימים קשים במדבר. מאז השתנו הרבה דברים ועם הרבה נחישות, צבא חזק ודרקונים מטילי אימה, אין הרבה שייצאו נגד הטוענת לכס המלכות. אמבפה אמנם לא עולה על הדשא עם מדי פ.ס.ז' כשהוא רכוב על דרקון, אבל החלוץ הצרפתי הוכיח כבר מגיל צעיר שהוא שייך לטופ, הוא טוב לפחות כמו ניימאר ואדינסון קבאני, ויש לו גביע עולם. בקיצור, יש לו כל מה שצריך כדי להסתער על הכתר, כלומר כדור הזהב, בתקופה שאחרי מסי ורונאלדו.
(HBO, Francesco Pecoraro, Getty)
טיריון לאניסטר
ליאו מסי
אם "משחקי הכס" הייתה תחרות ריצה באולימפיאדה, עמדת הזינוק של טיריון הייתה 50 מטרים אחרי כל השאר. נקודת הפתיחה של הגמד הכי מפורסם בווסטרוז היא, איך לומר בעדינות, בעייתית. קודם כל הוא, ובכן, גמד. תוסיפו גם ניכור במשפחה ותקבלו אנדרדוג מובהק. אבל טיריון הוא לא אחד שמרים ידיים כל כך מהר, ועם לשון עוקצנית, שנינות וחוכמה שמחלצת אותו (כמעט) מכל סיטואציה קשה, הוא הפך לאחת הדמויות האהובות ביותר בסדרה.
מסי אולי נראה קצת כמו ענק לעומת טיריון, אבל גם נקודת הפתיחה שלו הייתה לא פשוטה. הוא סבל מהפרעת גדילה, עבר אלפי קילומטרים כילד מרוסאריו לברצלונה, הוא נמוך מרוב יריביו ומכיר היטב את תחושת הניכור מארגנטינה לאור האכזבות עם הנבחרת. כל זה לא הפריע לו להצליח בגדול וגם אצלו החוכמה היא תכונה בולטת, כזו שמחלצת אותו משמירה כפולה, משולשת ומרובעת.
תולע אפור
פרננדיניו
אפשר לדבר על האומץ של מפקד הבלתי טמאים או על החשיבות שלו במסע של דאינריז. ואפשר פשוט להעיף מבט על פניו של תולע אפור. ואז על אלה של פרננדיניו. ולנסות שלא להתבלבל. השניים פשוט נראים כפילים אחד של השני. ואם זה לא מספיק, אז שניהם אפילו נפצעו - תולע אפור בקרב עם בני ההרפיה, ופרננדיניו הושבת העונה לחודש וחצי. גם פפ גווארדיולה לא יכול לשכוח איך הגלגלים במכונה של מנצ'סטר סיטי חרקו בלי הקשר האחורי הברזילאי, עד כדי הפסדים לקריסטל פאלאס וללסטר.
סנדור "כלב הציד" קלגיין
קרלוס טבס
ל"כלב הציד" לא הייתה ילדות קלה, בלשון המעטה. אחיו האימתני דחף את פניו לאש בוערת ובכך עיצב את חייו. מאז קלגיין ולהבות זה לא משהו שהולך ביחד, אבל זה לא הפריע לו להפוך לאחד הלוחמים הקשוחים בשבעת הממלכות. וכמו "כלב הציד" שפניו מעוטרות באינספור כוויות, גם לטבס יש צלקת, זכר לתאונה מעברו. למען האמת, הארגנטינאי לא מתכחש לכך שהיא עיצבה אותו, אלא להיפך. "יכולתי להוריד את הצלקות בניתוחים פלסטיים מזמן", סיפר פעם, "הן מזכירות לי בכל יום מי אני ומאיפה באתי. לא אפרד מהן לעולם".
בריאן מטארת'
דייגו גודין
היא גבוהה, היא חזקה והיא הלוחמת הכי מפורסמת בווסטרוז. אפשר לסמוך על המילה של בריאן, היא עקשנית במובן החיובי ועמדה בהתחייבותה כלפי קייטלין סטארק להגן על בנותיה - סאנסה ואריה. ואם כבר לחימה, אי אפשר שלא לדבר על אתלטיקו מדריד ונבחרת אורוגוואי. גודין הוא המנהיג של שתיהן, הוא לוחם חסר פשרות וגם נאמנות לא זרה לו. רק בקיץ הבלם הוותיק סירב להצעה של מנצ'סטר יונייטד ובסוף העונה הוא יסגור 9 שנים שבהם הוא מגן על חולצת הפסים של הקולצ'ונרוס.
(HBO, David Ramos, Getty)
ואריז
מינו ראיולה
אין ספק כי האיש בעל הלשון החלקלקה והערמומית ביותר הוא היועץ והמרגל השמנמן שהיתל פעם אחר פעם בסרסיי וחבר מרעיה. ואם כבר בעירבוב וחירטוט אנשים עסקינן, אז לפחות שייצא מזה כמה ג'ובות. ומינו ראיולה? הוא לא רק הסוכן המפורסם והעגלגל בעולם, הוא גם זה שבעזרת פיו החלקלק החזיק ועודנו מחזיק בחיקו צי של כדורגלנים פרובלמטיים (מידו, זלאטן, באלוטלי ודונארומה זו רק רשימה חלקית). רק שלהבדיל מוואריז שסורס בילדותו, סוכן העל האיטלקי מראה בכל עסקה מחדש איזה ביצים של שור יש לו.
פיטר "אצבעון" בייליש
מאורו איקארדי
עזבו אתכם מחרבות, כישופים ודרקונים. בסופו של יום מי שרוצה לשרוד בווסטרוז חייב להפוך את הבגידה לאמנות, ו"אצבעון" הוא אחד שיודע על זה דבר או שניים. או יותר. בייליש הפליל את טיריון בניסיון התנקשות בבראן, היה מעורב בהרעלת ג'ופרי ותקע סכין בגב של נד סטארק בגלל האובססיה לאשתו, קייטלין. איקארדי לא היה מעורב ברצח, אבל בגד בחבר לקבוצה, תקע סכין בגבו של מקסי לופס וגם סובב אותו בלי בושה.
ת'יאון גרייג'וי
ניימאר
ת'יאון הגיע בצעירותו לאחד מבתי המלוכה המכובדים בצפון, זה של משפחת סטארק. למרות שנולד באיי הברזל, אביו ואחיו תמיד ראו בו כאחד משלהם והוא זכה לחינוך ואימוני לחימה. אלא שבשלב מסויים נמאס לו לחסות בצילם של רוב וג'ון, ואז החלו הצרות: הוא הפך לבדיחה באיי הברזל, נחטף על ידי ראמזי בולטון ועבר עינויים. גם ניימאר פינטז על תהילת עולם במקום שבו יהיה מספר 1. הוא פירק את התקפת MSN שבה שיתף פעולה עם מסי וסוארס, עבר לפ.ס.ז' והחל להתחרט. כמו שת'יאון הפנים בסופו של דבר שנד סטארק תמיד היה אביו האמיתי, כך הלהטוטן הברזילאי הבין את גודל הטעות.
מלך הלילה
כריסטיאנו רונאלדו
הסיפור של מלך הלילה התחיל בכלל כבן אנוש. כאחד מראשוני האדם, הוא נחטף על ידי "ילדי היער" שהחדירו לחזהו להב מזכוכית דרקון, עיניו נצבעו בכחול מקפיא והפכו אותו למה שהוא היום: מהלך לבן. אט אט הוא מילא את צבא המתים בזומבים ומהלכים לבנים נוספים, והפך למפקדם. ועם בוא החורף, אין דמות מאיימת יותר על ווסטרוז.
גם רונאלדו עבר תהליך שבלעדיו הוא לא היה מה שהוא היום, ובמקרה שלו לזכוכית הדרקון קוראים אלכס פרגוסון. התקופה במנצ'סטר יונייטד הפכה את הפורטוגלי מכישרון צעיר למכונת שערים, ואין ספק שכדי לזכות בליגת האלופות צריך לעבור דרכו. וחוץ מזה, אסור לשכוח שלפניו ריאל מדריד התקשתה במשך שנים בשלבי הנוק אאוט של הצ'מפיונס, ואיתו חומת שמינית הגמר התנפצה. מזכיר לכם משהו?
(HBO, Tullio M. Puglia, Getty)