$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

פול פוזישן: למה פול פוגבה רוצה לעזוב?

פול פוגבה הוא כוכב מהסוג המודרני. כשהוא מאושר, הוא מצעיד את הקבוצה לצמרת, אך כשלא, הקשר גורר אותה למטה. דווקא אחרי הפריחה תחת סולשיאר, שוב ההמשך שלו מוטל בספק, כשריאל מדריד כבר מחכה מעבר לפינה. מה גורם לו לרצות בכל זאת לעזוב?

אריק רייניש
אריק רייניש  16.04.19 - 19:48

תגיות: פול פוגבה

בווידאו: כתבת הווידאו של דור לוי על עתידו של פוגבה

הרבה אפשר לומר על ז'וזה מוריניו. עקשן, שחצן, מעורר מחלוקות ואנטיגוניזם. מיוחד, אולם לעיתים לא במובן החיובי של המילה, אבל דבר אחד אי אפשר היה לקחת לו – את ההישגיות. יחד עם פורטו ואינטר הוא הפתיע את עולם הכדורגל כולו כשהוליך אותן לזכייה בכל התארים, עליהן התמודדו ואת צ'לסי הפך במו ידיו מקבוצת שולי צמרת למועדון ענק בסדר גודל עולמי.

  • הערב ב-22:00 ב-5SPORT 4K: ברצלונה מול מנצ'סטר יונייטד

בריאל מדריד ובקדנציה השנייה בצ'לסי ניתן היה לראות דפוס של הסתבכויות וריבים עם שחקני קבוצתו, אך גם איתם זכה באליפויות. הפעם הראשונה ששמו של מוריניו באמת נפגע בפן המקצועי ולא בזה האישיותי, הייתה במנצ'סטר יונייטד. נכון, הוא זכה עם השדים האדומים בליגה אירופית, בגביע הליגה והוביל אותם למקום השני, אך רבים ראו בו כבעיה של הקבוצה. אם ישנו שחקן, שמסמל יותר מכל את ההתרסקות המקצועית של מוריניו, הרי שזה יהיה פול פוגבה.

זקוק לחופש
פוגבה הוא כוכב כדורגל בעידן בו רבים אוהדים שחקנים ולא קבוצות, כאשר השחקן הבכיר חשוב מהמאמן ולא להיפך. לעיתים, השחקן מותג גדול מהמועדון עצמו. הספורטאים הפכו לסלבריטאים של ממש ופוגבה, על שלל תסרוקותיו, הוא מכונה שיווקית עבור כל מועדון בו ישחק לא פחות מאשר היותו קשר מצטיין.

ומוריניו, כך נראה, לא התחבר לדור השחקנים החדש שצמח - זה שחלק נכבד מזמנו מושקע בפעילות ברשתות החברתיות. הוא דורש משחקניו טוטאליות למשחק, לואיליות לקבוצה ומסירות לשיטת המשחק. נראה שסל הערכים הזה אינו תואם בעיניו לאופי השחקנים הצעירים, והמניפולציות בהן השתמש בכדי לקנות את אמון שחקניו אינן עובדות כבעבר.

לפיכך, מהרגע הראשון נראה היה שסיכסוך בין המאמן הפורטוגלי לקשר שהכי מייצג את דור השחקנים הנוכחי הוא בלתי נמנע. מוריניו לא אהב את המוחצנות של פוגבה ודרש ממנו יותר מחויבות טקטית, בעוד זה סלד מעול ההגנה ורצה לשחק בעמדה התקפית יותר – ולא לשחק מאחור לצד הקשר ההגנתי במערך 4-3-2-1.

יחסיהם צפו על פני דפי הצהובונים והכוכב הגדול ביותר של הקבוצה מצא את עצמו מבלה מספר משחקים על הספסל. "פול הראה שהוא יכול לעמוד במבחנים הקשים ביותר במונדיאל", חווה את דעתו ריו פרדיננד, פרשן ה-BBC ושחקן מנצ'סטר יונייטד בעבר, שצפה בפוגבה פורח בקיץ כשקשרים דפנסיביים כמו קאנטה ומטווידי שיחקו לצידו במרכז המגרש, "האחריות של מוריניו היא להפעיל אותו בצורה הטובה ביותר".

אך פוגבה לא נראה כאותו השחקן מגביע העולם. שמועות על עזיבה החלו לצוץ ויונייטד הציגה כדורגל הגנתי ומשעמם שלא הניב תוצאות על המגרש – והוביל אותם למקום השביעי. "אם אתה לא מאושר, אתה לא יכול לתת את הטוב ביותר שלך", סיפר הקשר. "יש דברים שאני לא יכול להגיד - ואם אגיד אותם, יקנסו אותי".

אלא שאז הנהלת השדים האדומים החליטה לפטר את מוריניו, למנות את שחקן העבר אולה גונאר סולשיאר למאמן הקבוצה ומאז – הכול נראה אחרת. המאמן הנורבגי נע בין המערכים 4-1-2-1-2, 4-3-1-2 ו- 4-3-3, בעוד פוגבה הוצב בעמדה קדמית יותר במגרש – בין אם בצד שמאל של ההתקפה ובין אם כקשר ההתקפי במרכז שלישיית הקישור - כשכל משחק ההתקפה בנוי סביבו.

הוא עדיין מבצע לחץ מקדימה, אך את מרבית העבודה ההגנתית במרכז השדה מבצעים מאטיץ' והררה. סולשיאר שיחרר את המגינים לעלות יותר קדימה, הציב את ראשפורד התזזיתי בעמדת החלוץ וכך הוא ריווח את משחק ההתקפה והצליח להפיק מפוגבה הרבה יותר. השינוי גם הוביל למספרים טובים הרבה יותר.

אם תחת מוריניו הצרפתי כבש 3 שערי ליגה ובישל עוד 3, מאז פיטוריו הוא היה מעורב ב-16 משערי קבוצתו (הבקיע 10 שערים ובישל עוד 6) – כמעט 50 אחוז מכלל השערים, שיונייטד כבשה תחת המאמן החדש. גם מספר מסירות המפתח (1.25 לעומת 1.75) ובעיטות לשער (2.85 מול 3.3) עלו מרגע החלפת המאמנים וכשהשחקן הבכיר מצטיין, כל הקבוצה מסביבו הציגה יכולת טובה.

"פול הוא מסוג השחקנים שזקוקים לחיבור עם המאמן, שיסמוך עליו ויתן לו חופש, שיאהב אותו", יאיא טורה, שחקן ברצלונה ומנצ'סטר סיטי בעבר, ניתח, "טוב לאוהדי יונייטד שהוא מרגיש ככה תחת סולשיאר, כי שחקן כזה חייב לזרוח בכדי שכל הקבוצה תשחק היטב".

זידאן מעבר לפינה
עם שובו של זינאדין זידאן לריאל מדריד החלה מסכת השמועות, כששמות שחקנים צרפתים רבים עלו כמועמדים להגיע לבלאנקוס. קאנטה הוזכר כמועמד, אמבפה סומן כמטרה, אולם רק פוגבה החליט להתבטא בנושא כשאמר ש"לשחק עבור זידאן יהיה בגדר חלום שמתגשם" - וכך נתן את האות לעיתוני הממלכה, וגם לאלה בצרפת ובספרד, לעבוד שעות נוספות.

ב-"דיילי מייל" הבריטי טענו כי הוא לא מרוכז מאז ששמו הוזכר כמועמד לריאל, ועל פי ה-"'ל'אקיפ" הצרפתי, האידיליה בינו לבין סולשיאר נסדקה, כך ששוב יחסיו עם מאמנו אינם טובים – מה שגורם לו לרצות לעזוב ולהתאמן תחת אליל נעוריו.

על אף שסולשיאר טען כי "בשיחות איתי פול נשמע חיובי, הוא מפוקס ונותן 100 אחוז לקבוצה", לוקאס ואסקס וקאסמירו קראו לפנומן להצטרף לקבוצתם וגם פוגבה עצמו הוסיף שמן למדורה כשבתגובה לשאלה האם ירצה לשחק עבור ריאל בקלאסיקו בעתיד – חייך, לא ענה, אך לא הכחיש.

ברורה הסיבה מדוע הבלאנקוס חושקים בפוגבה – הם זקוקים לקשר שאליו מודריץ' יעביר את שרביט השליטה במרכז המגרש והם חייבים סופרסטאר אחרי עונה מסויטת שכזו. אבל לא בטוח שביונייטד מוכנים לוותר על השחקן המרכזי שלהם, בטח כעת – שהקבוצה מרימה את ראשה לאחר 4 שנים קשות.

יהיו דיבורים סביב העסקה האפשרית עד הקיץ, אך כעת פוגבה, שזכה לסרט הקפטן העונה, יצטרך לסחוב את קבוצת נעוריו לסיום מוצלח של העונה, להוכיח בגרות, להראות שהוא מנהיג – ולא שחקן בעייתי שלא מסתדר עם מאמניו. דרך טובה לעשות זאת היא להוביל למהפך מול ברצלונה בקאמפ נואו לשביעות רצון חבריו לקבוצה, וגם למען אלה שאולי ישחק איתם בעונה הבאה.