סולומון: "מתאים לי להגיע לאנגליה, ספרד או גרמניה"

פחות מיממה אחרי שער הניצחון מול אטלאנטה באלופות, מנור סולומון התראיין למגרש פתוח, שיתף בתחושות והכריז: "אני מרגיש שאני חלק חשוב בנבחרת, רוצה להמשיך כך"

מערכת אתר ערוץ הספורט  02.10.19 - 18:40
תחילת כתבה

הישראלי המדובר ביותר ביממה האחרונה הוא מנור סולומון - ובצדק. הקשר של שחטאר דונייצק, שכבש אתמול (שלישי) שער ניצחון דרמטי בדקה ה-95 בליגת האלופות, המשיך לסחוט מחמאות מכל כיוון בארץ ובאוקראינה, והיום הוא התפנה להתראיין לתכנית "מגרש פתוח" כדי לספר על התחושות.

"כמו שאתם התרגשתם, אני קצת יותר", סיפר סולומון. "מאד שמח מהגול, זה היה החלום שלי להבקיע בליגת האלופות. שמח מאד שזה קרה ושעשינו ניצחון כזה גדול. באמת רוצה להגיד תודה על כל הפרגונים, זה לא מובן מאליו. הלוואי והייתי יכול לחזור לרגע הזה עכשיו".

היהלום תיאר את השער שהוא כבש: "עוד לפני שהכניסו אותי ביקשו ממני לעזור קודם כל בהגנה. תיקו במשחק חוץ בסן סירו זו לא תוצאה רעה, אבל מצד שני אמרו לי ללכת ולא לפחד כשאני באחד על אחד. הייתי מוכן בראש לצאת למתפרצת, ואיך שהכדור יצא, אני חושב שטייסון מסר לדודו את הכדור, והוא בישל לי. ראיתי שהוא פתח בצד ימין ושבאמצע אין שחקנים, אז נכנסתי לאמצע והוא הכניס לי כדור גדול. שמח שעמדתי במקום הנכון ובסופו של דבר הכדור נכנס לשער. הרגשה מדהימה".

"היה לי קצת מזל בטאץ'. הגיע אליי הכדור ולא ראיתי את השחקן שהגיע מאחורי. הוא קצת נגע בכדור, אבל אני שמח שהתעשתתי, ובסוף הבקעתי את הגול שזה הכי חשוב. ברור שאם הוא היה מרחיק אז הייתי אומר 'איך לא בעטתי בנגיעה?', אבל מצד שני אי אפשר לדעת, שמח שהכדור נכנס".

על החוויה בסן סירו: "זה מאד מרגש לשחק שם, זה אצטדיון שאתה רק שומע עליו ורואה בטלוויזיה. כשאתה שם אתה מתלהב כי הוא באמת אצטדיון ענק והיסטורי. הייתה אווירה מטורפת. אמנם לא היו 80 אלף, אבל באמת הייתה אווירה גדולה וכיף לשחק. איך שהמשחק הסתיים לא היה תסריט יותר טוב מזה. מאושר שזה נגמר ככה".

"כל שחקן מעדיף לפתוח בהרכב, במיוחד כשזה ליגת האלופות, הבמה הכי גדולה. ככה יש לך יותר דקות ויותר הזדמנויות להשפיע. לפעמים במשחקים כאלה זה גם כיף לעלות מהספסל, כי זה היה משחק מאד אינטנסיבי וכולם היו עייפים. היה לי יותר קל ככה להשפיע מאחרים כי הייתי יותר רענן. יכול להיות שזו הייתה החשיבה של המאמן לפני המשחק, עובדה שהוא הכניס אותי יחסית מוקדם במחצית השנייה".

"אני חושב שלא משנה מי המבקיע, אז היינו קופצים ככה אחד על השני, כי זה ממש ניצחון ענק בליגת האלופות. כולם פרגנו לי, הצוות והשחקנים. כיף לקבל את זה. הד תקשורתי? זו לא הפעם הראשונה שאני חווה את הדברים האלה. מאז שעליתי לבוגרים כבר התחילו לעשות השוואות. אני יודע שאני צריך לשמור על עצמי, זה לא קל. מנסה להישאר כמו שאני, בדיוק אותו הדבר, זה משהו שיחסית מאפיין אותי. יש לי עוד המון איך להשתפר, אני רק בתחילת הדרך. שחטאר לדעתי זה המקום המתאים בשבילי לעשות את ההתקדמות הזאת".

על ההסתגלות כשחקן צעיר בחו"ל, סיפר: "אני היחידי בקבוצה שלא מדבר רוסית או פורטוגזית, וגם רוב השחקנים לא מדברים אנגלית. מאד חשוב לי ללמוד את אחת השפות האלה, ופורטוגזית יותר קלה ואולי גם תעזור לי בהמשך. אני מתחיל כבר ללמוד ולא צריך לתרגם לי באסיפות. משבוע לשבוע אני מרגיש שאני מדבר יותר טוב, ככה אני נהיה חבר יותר טוב שלהם".

"אני חושב שאם תשאל כל בן אדם אם הוא בן 20 או 30 איך זה לגור לבד בחו"ל, הוא יגיד שזה קשה. גם עם המשפחה זה לא קל, כי הרוב בישראל. אבל זה משהו שבחרתי, אני רואה כמה זה שווה את זה. כיף להגשים את עצמך. מאמין שעם הזמן יהיה לי יותר קל, מרגיש שבאמת השתלבתי פה. חושב שעשיתי את הבחירה הנכונה. אם הייתי נשאר בארץ, ברור שזה הרבה יותר קל, אבל הייתי מתבאס יותר מבחינת הכדורגל".

על הנבחרת אמר: "בשני המשחקים האחרונים שיחקתי את כל 90 הדקות. אני כבר מרגיש שאני חלק מאד חשוב בנבחרת. המאמן מאמין בי ונותן לי הזדמנויות. אני רוצה להמשיך עם זה ולהיות יותר משמעותי כדי לעזור כמה שיותר. יש נבחרת טובה ושחקנים מצוינים, גם אם נראה שחלק פחות משחקים באירופה. בדקות מסוימות הראנו שאנחנו טובים בקמפיין הזה. אנחנו רוצים להראות את זה כמה שיותר במשחק מול אוסטריה כדי לעשות תוצאה טובה".

כשנשאל לגבי הסכום שעשויים למכור אותו בעתיד, כפי שתיאר אבי לוזון, ענה: "הלוואי וזה יקרה, עוד שנה, שנתיים או שלוש. זה הכיוון שלי, זה מה שאני רוצה שיקרה. אין לי מושג מתי, בכמה ימכרו או אם זה יקרה. אי אפשר לדעת. לאן מכוון? אני חושב שהליגה הספרדית, האנגלית או הגרמנית הכי יתאימו לי, הן הליגות הכי גדולות".

לסיום, דיבר סולומון על כך שהוא לא מאלה שחוגגים עד השעות הקטנות של הלילה: "אתמול נחתנו ב-4 בלילה בקייב, אין לי כל כך מה לספר על חגיגות. וודקה? החבר'ה אוהבים לשתות, קרה שהייתי איתם כמה פעמים. אני פחות מתחבר. אולי מדי פעם עם החברים מהארץ, אבל בצורה כזאת כמעט ולא יוצא לי. הברזילאים זה הבירות והאוקראינים זה הוודקה".

הדפס