ליגת האלופות: חמשת החילופים הגדולים בגמר

מהצעיר ביותר שכבש בגמר ליגת האלופות ועד הצמד שסידר גביע בתוספת הזמן. בעקבות השינוי בחוקה שיעניק הזדמנות ליותר שחקני ספסל, דירגנו את חמשת החילופים הגדולים

דני פורת
דני פורת  14.05.20 - 21:00
תחילת כתבה

בווידאו: השער של ריקן בגמר ליגת האלופות

פטנט חדש נולד בפיפ"א: בעקבות משבר הקורונה, התירה התאחדות הכדורגל העולמית את השימוש בחמישה חילופים במשחק אחד, שיעזרו לשחקנים והקבוצות להתאושש מהמאמצים הרבים שישקיעו בסיום הליגות במהלך חודשי הקיץ. החידוש הזה גרם לנו לחשוב על חילופים ששינו את גמרי האלופות לאורך השנים ולדרג אותם. כי לפעמים מספיק חילוף אחד (או שניים בעצם) כדי לשנות את ההיסטוריה.

מקום חמישי: לארס ריקן (דורטמונד מול יובנטוס, 1997)
יש שחקנים שזכורים בגלל רגע אחד בקריירה שלהם ולארס ריקן בהחלט עונה על הקטגוריה הזאת עם טאץ' אחד גדול. הקשר של דורטמונד עוד לא היה בן 21 כאשר עלה מהספסל בדקה ה-71 בגמר המיתולוגי נגד יובנטוס באצטדיון האולימפי במינכן. 20 שניות בלבד הספיקו לו כדי להקפיץ בקור רוח מרשים מעל אנג'לו פרוצי ולקבוע את תוצאת המשחק - 1:3 לצהובים-שחורים שזכו זה עתה בגביע האלופות הראשון והאחרון שלהם עד עצם היום הזה. הסופר סאב המשיך לקריירה בת למעלה מ-400 משחקים במדי דורטמונד, כולל שלוש אליפויות, אבל השער הסנסציוני שלו מול הגברת הזקנה (שהיתה פייבוריטית ברורה) הפך לסימן ההיכר עד עצם היום הזה.

מקום רביעי: הנריק לארסון (ברצלונה מול ארסנל 2006)
אחרי שהפציץ בפיינורד ובסלטיק, הגיע הנריק לארסון לברצלונה כדי לזכות בפרס הגדול - ליגת האלופות ולא היתה לו בעיה לעשות את זה כשחקן מחליף. בגמר 2006 בארסה הגדולה נקלעה לפיגור מפתיע מול ארסנל ולא הצליחה לתרגם את השליטה שלה במשחק למרות יתרון מספרי. עד שהחלוץ השבדי נקרא לדגל ובשתי פעולות גדולות - בישל פעמיים לסמואל אטו וג'וליאנו בלטי ברבע השעה האחרונה. בארסה של פרנק רייקארד זכתה בתואר לראשונה אחרי 14 שנים. "אנשים מדברים על רונאלדיניו, לודוביק ג'יולי וסמואל אטו. אני לא ראיתי אותם היום, ראיתי את הנריק לארסון שעשה את ההבדל וצריך לדבר עליו", החמיא לו בסיום כוכב ארסנל דאז, תיירי הנרי.

צפו בתקציר >>

מקום שלישי: גארת' בייל (ריאל מדריד מול ליברפול, 2018)
זה קרה רק לפני שנתיים וכבר נחשב לזכרון רחוק. בגמר ההוא בקייב, זינאדין זידאן החליט לחזור על שלישיית ההתקפה שלו מהמשחק בקרדיף שנה קודם לכן. שוב פעם גארת' בייל נאלץ להמתין להזדמנות מספסל המחליפים והפעם הזאת היא הגיעה לו בטיימינג אדיר. הוולשי המוכשר החליף את איסקו ושלוש דקות לאחר מכן (64) ניפק בעיטת מספריים מרהיבה שהחזירה את היתרון לבלאנקוס. שבע דקות לסיום, בייל שלח טיל מ-40 מטרים ונעזר בהשמטה מביכה של לוריס קאריוס, הגיבור הטראגי במשחק, כדי להבטיח לריאל מדריד את התואר ה-13 שלה באירופה. צמד לבייל בפחות מחצי שעה של משחק. בהחלט מרשים.

צפו בתקציר >>

מקום שני: פטריק קלייברט (אייאקס מול מילאן, 1995)
החודש מציינים 25 שנה לזכייה האחרונה של דור הזהב של אייאקס בליגת האלופות. פטריק קלייברט, בעונת הבכורה שלו בקבוצה, היה חלק בלתי נפרד מאסופת הכשרונות מאמסטרדם שכללה את אדווין ואן דר סאר, קלארנס סיידורף, אדגר דווידס ועוד רבים וטובים. החלוץ ההולנדי היה מלך השערים של אייאקס שסיימה את העונה ללא הפסד בליגה. תשעה חודשים אחרי הפרימיירה שלו, הוא עלה מהספסל בדקה ה-70 במקומו של יארי ליטמנן. 5 דקות לסיום, פרנק רייקארד, זקן החבורה, מצא את ילד הפלא החדש שהכניע בנגיעה רכה את סבסטיאן רוסי והעניק להולנדים את גביע האלופות בווינה, על חשבונה של אלופת אירופה מילאן. הוא עשה זאת בגיל 18 ו-327 ימים - הכובש הצעיר מאז ועד היום בגמר האלופות.

צפו בתקציר >>

מקום ראשון: טדי שרינגהאם ואולה גונאר סולשיאר (מנצ'סטר יונייטד מול באיירן מינכן, 1999)
הפנים ההמומות של מיכאל טרנאט, הסלטה של פיטר שמייכל וסמי קופור דופק בעוצמה על הדשא מרוב תסכול...זוכרים מה קרה קודם לכן? הקאמבק המפורסם ביותר בגמר ליגת האלופות (לפחות עד לנס איסטנבול) התרחש בקאמפ נואו ב-1999 באופן די מקרי ובזכות שני שפנים ששלף אלכס פרגוסון מהכובע. המנג'ר הסקוטי הודה לאחר המשחק שיונייטד היתה יכולה בקלות לפגר בשלושה שערים מול באיירן ששלטה לאורך כל המשחק. ובניגוד לכל היגיון שתי הקרנות של דייויד בקהאם הצילו את מנצ'סטר יונייטד בתוספת הזמן. טדי שרינגהאם (90+1) היה הראשון לדחוק מקרוב ולהשוות אחרי הרחקה גרועה של ההגנה הגרמנית, ובדקה ה-90 פלוס 3, אולה גונאר סולשיאר הכפיל בנגיחה כדי לקבוע את המהפך המטורלל. פוטבול, בלאדי הל.

צפו בתקציר >>