אנדרדוג מובהק: ברצלונה תעצור את באיירן מינכן?

אם רבע גמר ליגת האלופות של ברצלונה מול באיירן מינכן היה סרט מצויר, הוא בטח היה נפתח עם סצנת אקשן. הגיבור היה מתהלך על גשר גבוה שמחבר בין שני הרים ועליו רכבת דוהרת. הנהג היה מזהה את הדמות שהולכת וגדלה בקצב מפחיד, אבל הוא היה ממשיך בשלו. הנוסעים לא ישמעו שום חריקת בלמים. ואז, רגע לפני הבום – קאט.

המנון ליגת האלופות.

מי מהקבוצות לוהקה לדמות הגיבור ומי לרכבת הדוהרת, לא ממש קשה לנחש. ככה זה כשבארסה, על שלל מגרעותיה, פוגשת קבוצה שלא תוכנתה להרגיש הפסד. באיירן, וזה ברור לכולם, היא ה-Team to beat – באנגלית זה פשוט נשמע יותר טוב – בפיינל 8 של הצ'מפיונס ובארסה זכתה לכבוד המפוקפק להיות הראשונה שמנסה להסיט אותה ממסלולה. אבל מה באמת מחכה לליאו מסי וחבריו?

באיירן, כידוע, היא הקבוצה החמה באירופה. הדאבליסטית הגרמנית זכתה באליפות הבונדסליגה תוך כדי שהיא כובשת לא פחות מ-100 שערי ליגה, בליגת האלופות הבווארים מצאו את הרשת עוד 31 פעמים ויש להם את רוברט לבנדובסקי בכושר מסי: 53 שערים (13 בצ'מפיונס) ב-44 משחקים, אחד כל 72.8 דקות. האיש טוב במה שהוא עושה.

מאז שהאנזי פליק החליף את ניקו קובאץ', באיירן סופרת 30 ניצחונות, תיקו ושני הפסדים ב-33 משחקים עם ממוצע כיבוש של 3.15 שערים וספיגת פחות משער (0.73) למשחק, לפי Transfermarkt. מה שהופך את באיירן לסיוט כזה גדול ליריבותיה זה שהסכנה יכולה להגיע בערך מכל מקום: מלבנדובסקי, מתומאס מולר שמשחק מאחוריו במערך 4-2-3-1 ובישל העונה לא פחות מ-25 שערים, מהקיצונים הסילונים (בעיקר סרג' גנאברי וקינגסלי קומאן), מהקישור בראשות תיאגו וליאון גורצקה שניצל את פגרת הקורונה כדי להעלות מסת שריר, ואולי יותר מזה – מהמגינים.

לאלפונסו דייויס בן ה-19 וג'ושוע קימיך שמרבים לתמוך בהתקפה, יש ביחד 9 שערים ו-21 בישולים העונה. ובכלל, עם הגנה שמורכבת מקשר במקור (קימיך), שני מגינים שמאליים (דייויס ודויד אלאבה שמשחק כבלם), ג'רום בואטנג ומנואל נוייר, החוליה האחורית של באיירן יודע להניע כדור תחת לחץ.

העוצמה שלה היא בקבוצתיות, אבל אם צריך לשים את האצבע על משהו שבארסה תהיה חייבת למצוא לו פיתרון הערב מעבר למובן מאליו (לבנדובסקי, מולר וכו'), זה האגפים. זו הייתה נקודת תורפה אפילו מול נאפולי במחצית השנייה, רק שהאיטלקים לא ידעו לנצל את זה. לבאיירן, וזה די ברור, יש הרבה יותר כלים לצאת קדימה ובעיקר מהר. מאוד. היא אוהבת להעביר את הכדור לצדדים עם קימיך וגנאברי בימין ועם דייויס וקומאן בשמאל, כשמולר מצטרף ללבנדובסקי בחלק הקדמי. לעתים תיאגו נוהג אפילו לרדת אחורה אל בין הבלמים כדי לאפשר לדייויס ולקימיך לעלות עוד יותר למעלה. ילד הפלא הקנדי, אגב, שבר העונה שיא בונדסליגה כשהגיע ל-36.51 קמ"ש, כך שלג'ורדי אלבה ונלסון סמדו – מגינים מהירים בפני עצמם – מצפה תחרות רצינית.

מעבר לכל הטוב הזה, באיירן משחקת באינטנסיביות גבוהה ומציגה משחק לחץ מתואם. הרבה יהיה תלוי ביכולת של בארסה להשתחרר ממנו ולהאט מעט את הקצב, מה שכנראה יוביל את קיקה סטיין להעלות מערך 4-4-2 יהלום, לפחות לפי הדיווחים בעיתוני ברצלונה. אם זה אכן מה שיקרה, זה יהיה שונה ממה שראינו מול נאפולי ויותר דומה למשחק מול אתלטיקו, רק עם ארתורו וידאל כקשר ההתקפי ולא עם ריקי פוץ' כשאנטואן גריזמן יירד לספסל. וזה בעיקר אומר שמסי יהיה אחד מצמד החלוצים ולא אחד מרביעיית הקשרים, כדי להקל עליו במשחק הלחץ.

למזלה של בארסה, סרחיו בוסקטס חוזר והשניים שאמורים להשלים את הקישור הם סרג'י רוברטו (בימין) ופרנקי דה יונג (בשמאל), שהציג את משחקו הטוב ביותר מאז הגיע מאייאקס, מול נאפולי. מיותר לציין שבארסה תהיה חייבת להיות בשיאה כדי שהעונה שלה לא תסתיים כבר הערב, וזה אומר בעיקר טר שטגן, פיקה, בוסקטס, דה יונג וכמובן מסי, אולי באתגר הכי גדול שנתקל בו במדי בארסה. דווקא 4-2-3-1 (בהשוואה לשלושה קשרי אמצע) עלול לחשוף את באיירן מאחור עם לחץ גבוה שלה, והמשימה של בוסקטס ודה יונג תהיה למצוא את מסי בין הקווים.

יחסי הכוחות נוטים בבירור לטובת באיירן ובארסה תהיה אנדרדוג מובהק לראשונה מזה כמה שנים טובות. הכל נכון. אבל במשחק אחד, וראינו את זה רק אתמול, הכל יכול להיות.

בטח כשמסי בצד שלך.

הכתבה מתוך עמוד הפייסבוק Barca Story, עם החדשות והסיפורים שלא הכרתם על ברצלונה