הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

ליגת הכסף: דירוג הבעלים העשירים בכדורגל

ייצוג מפתיע ל-MLS, הבעלים שהיה שחקן טניס מקצועני, המיליארדר שעשוי לעזוב בקרוב וכמה נציגים יש למועדונים שהעפילו לחצי בצ'מפיונס? דירוג הבעלים העשירים בכדורגל

אבישי סלע
אבישי סלע  28.04.21 - 13:25
תחילת כתבה

לא מוגזם יהיה להגיד שהמשחק הערב, בין פאריס סאן ז'רמן למנצ'סטר סיטי, יהיה משחק שמסמל מהפכה. בתמצית, אפשר לקרוא לה "מהפכת הכסף החדש": הרגע שבו קבוצות אנשי עסקים ממדינות המפרץ הערביות נכנסו אל שני מועדוני כדורגל קצת תמוהים, שנראו חסרי אופק (כל אחד בדרכו המיוחדת), והפכו אותם לשתי אימפריות כדורגל של הדור החדש - אחת שהכוכבים שלה הם השחקנים (ספציפית ניימאר וקיליאן אמבפה), ואחת שהכוכב שלה הוא המאמן (פפ גווארדיולה). אבל שתיהן, לאט וביסודיות, חצבו את דרכן שנה אחר שנה אל פסגת הכדורגל האירופי. אחת מהן תשחק בסוף מאי, בגמר ליגת האלופות - ואולי גם תצליח להשלים את המהפכה עם גביע בארון.

אז לרגל נצחונה המובהק של מהפכת הכסף החדש (באופן שהותיר אימפריות "ישנות" כמו ברצלונה ובאיירן מינכן מאחור, לפחות העונה), החלטנו לנסות ולראות כיצד עומדים הבעלים של שתי הקבוצות במדד הבעלים העשירים: מיהו, נכון לשנת 2021, הבעלים העשיר ביותר בכדורגל העולמי? ואם במבחן הכסף עסקינן - למי יהיה את היתרון, במשחק חצי הגמר המרתק, לפחות בכל מה שקשור לנתונים הכלכליים?

במקום העשירי: רוברט קראפט (ניו אינגלנד רבולושן) - שווי נקי: 6.9 מיליארד דולר
כנראה השם המוכר ביותר ברשימה, שלא מוכר בזכות הצלחתו בכדורגל - אלא בענף ספורט אחר. קראפט, יהודי שגם בנה מתחם ספורטיבי מרשים בירושלים, עשה את הונו בשנות השישים מחברות אריזה, עבר דרך נדל"ן, ובשנות השבעים החל להשקיע גם בספורט - בעיקר, בספורט המקומי במסצ'וסטס בה גדל.

קראפט ניסה להיכנס לקבוצות הגדולות של בוסטון - הרד סוקס והסלטיקס, אך כשל, ובסופו של דבר השתלט על שתי קבוצות ספורט: ניו אינגלנד פטריוטס, אחד ממועדוני הפוטבול המצליחים בשנים האחרונות - חמש פעמים אלופת הסופרבול (עם שמות כמו המאמן ביל בליצ'ק והכוכב הבלתי מעורער, טום בריידי). השנייה, לענייננו, היתה הניו אינגלנד רבולושן מה-MLS, ליגת הכדורגל האמריקנית. עם ה"מהפכנים", קראפט הצליח הרבה פחות מאשר עם ה"פטריוטים": לרבולושן אין זכיות באליפות הליגה, ובסה"כ זכו פעם אחת בגביע ארצות הברית הפתוח. שווה בהחלט, אבל רק מקום עשירי.

במקום התשיעי: ז'אנג ז'ינדונג (אינטר) - שווי נקי: 8.1 מיליארד דולר
איש העסקים הסיני שהשתלט על אחד ממועדוני הכדורגל הגדולים באיטליה ובעולם. ז'ינדונג בן ה-58 החל כמי שפתח חנות למזגנים בנאנג'ינג, והפך לבעליה של קבוצת אחזקות יוקרתית - "סונינג", שבשנת 2016 רכשה כ-70% ממניותיה של אינטר מהבעלים הוותיק, מאסימו מוראטי ושותפיו.

אינטר בתקופתו הצליחה מאוד, העונה היא אפילו קרוב לזכייה באליפות איטליה על חשבונה של יובנטוס החזקה - אבל דווקא העסק של ז'ינדונג מעורר דאגות: ע"פ דיווחים, רק בפברואר האחרון אינטר וקבוצת סונינג דאגו לגייס 200 מיליון דולר (לפחות) מבנק ההשקעות האמריקני "גולדמן סאקס", בגלל ההפסדים שנוצרו מתקופת הקורונה. אז האם ז'ינדונג בדרך החוצה מהרשימה? בינתיים הוא עדיין כאן.

במקום השמיני: נאסר אל חליפי (פ.ס.ז') - שווי נקי: 8 מיליארד דולר
קצת קשה להאמין, אבל הוא רק שמיני! ספורט תמיד היה קרוב לליבו של אל חליפי, היום בן 47. כשהיה צעיר, הוא היה טניסאי - ואפילו השתתף פעמיים בטורניר ATP, אך בשיאו דורג רק 995 בעולם, עד שפרש ב-2004. ב-2008 הוא נבחר להיות נשיא פדרציית הטניס של קטאר, אבל את מקומו בעולם הספורט - הוא רכש שלוש שנים אחר כך, בתחום אחר לגמרי.

בשנת 2011 השתלטה קבוצת QSI ("השקעות הספורט של קטאר", בתרגום לעברית) על לא אחרת מאשר פאריס סאן ז'רמן - עד אז, קבוצה שאמנם שיחקה בעיר גדולה, אבל רחוקה היתה מלדגדג את הגדולות בצרפת, ובטח באירופה. התהליך היה איטי, אבל ברבות השנים אל חליפי והכסף הגדול הצליחו להנחית במועדון שמות דוגמת זלאטן איברהימוביץ', אדינסון קבאני - וכמובן, ניימאר וקיליאן אמבפה. תהליך הטיפוס של הצרפתים בליגת האלופות לא היה פשוט, אבל בעונה שעברה הוא הצליח להגיע עד הגמר. העונה, אל חליפי - בעזרת פוצ'טינו וחבריו על הדשא - רוצה להגיע עוד שלב אחד קדימה.

במקום השביעי: סטן קרונקי (ארסנל, קולורדו ראפידס) - שווי נקי: 8.3 מיליארד דולר
האיש שבדרך החוצה? איש העסקים בן ה-73, גם הוא, אדם שמאוד אוהב ספורט: למעשה, בשעת כתיבת שורות אלה הוא מחזיק בבעלות על לא פחות מעשר קבוצות שונות. הבולטת שבהן היא הדנבר נאגטס, שמשחקת ב-NBA, אבל הקבוצה שבגללה הוא מוכר בכל העולם (ולא ממש לטובה) היא קבוצת הכדורגל שלו: ארסנל.

קרונקי היה שותף בארסנל עוד ב-2007, כשקבוצתו האמריקנית קולורדו ראפידס חתמה עם התותחנים על שיתוף פעולה טכני. שנה לאחר מכן, מניות המיעוט שלו הפכו למניות הרוב לאחר שההנהלה התפטרה, וב-2011 הוא והקבוצה העסקית בראשותו ("קרונקי ספורט ובידור") השלימה את ההשתלטות באופן מלא. אלה היו שנים לא הישגיות במיוחד (בלשון המעטה) לארסנל, מועדון שעד אז דווקא התרגל להצלחות. אוהדי הקבוצה לא ממש אהבו את "סטן השקט", וההחלטה שלו להצטרף ל"סופר ליג" האירופית שברה את גב הגמל. כיום, כבר מתרבים הדיווחים על כך שסוף דרכו במועדון מתקרב.

במקום השישי: פיליפ אנשוץ (לוס אנג'לס גלקסי) - שווי נקי: 10.1 מיליארד דולר
"האיש שהציל את ה-MLS", כונה בשלב מסוים אנשוץ - ובצדק גמור. המיליארדר יליד קנזס, נוצרי שמרן בהשקפתו (ומי שהיה אחד המשקיעים בסרט "סיפורי נרניה: האריה, המכשפה וארון הבגדים"), השקיע רוב חייו בעסק מאוד לא שמרני: ספורט, ובעיקר כדורגל. הוא מחזיק במניות מיעוט בלוס אנג'לס לייקרס (כדורסל) ובלוס אנג'לס קינגס (הוקי), אבל מקומו המיוחד התברר בעיקר בכדורגל האמריקני.

אנשוץ היה אחד המייסדים של ליגת הכדורגל האמריקנית (ה-Major League Soccer), והיה גם בעלים של מספר קבוצות בליגה, בהן שיקגו פייר, קולורדו ראפידס ודי.סי יונייטד, אבל הקבוצה שבה נשאר היתה הגלקסי - הקבוצה שכזכור, בשנת 2007 הביאה לאמריקה את דייויד בקהאם. היום הוא הבעלים גם של האיצטדיון בו משחקת הקבוצה בקליפורניה. "לא היה כדורגל באמריקה ללא פיליפ אנשוץ", נאמר עליו פעם.

במקום החמישי: רומן אברמוביץ' (צ'לסי) - שווי נקי: 12.5 מיליארד דולר
כן, הוא עדיין פה. "כסף חדש" או כסף ישן, גם כשהקבוצה שלו קצת מתרחקת מאור הזרקורים - אברמוביץ' הוא עדיין מבעלי קבוצות הכדורגל המבוססים ביותר בעולם. מי שמוגדר, ככל הנראה בצדק, כאחד האנשים ששינו את הכדורגל האנגלי והעולמי בעשורים האחרונים.

אברמוביץ', עוד יהודי מוצלח ברשימה, הוא מה שכונה אז ברוסיה "האוליגרכים" - האנשים שהרוויחו את הונם מהתפוררות המשטר הסובייטי שהיה במדינה. ב-1992 הוא אפילו ישב בכלא, בגלל "ניסיון לגניבה מהעם", אבל שלוש שנים אחר כך כבר רכש (יחד עם בוריס ברזובסקי) את חברת הנפט המקומית "סיבנפט". ביוני 2003, הוא עשה את הצעד הראשון ששינה את הכדורגל במולדתו לעד - כשרכש את צ'לסי. ב-18 השנים מאז, המועדון שלא היה הישגי משנות החמישים, זכה בלא פחות מחמש אליפויות, חמישה גביעים וזכייה יוקרתית במיוחד בליגת האלופות (ב-2012).

במקום הרביעי: דייטמר הופ (הופנהיים) - שווי נקי: 18.5 מיליארד דולר
מועמד ראוי לתואר "האיש הכי שנוא ברשימה". הופ עשה את הונו בעיקר מטכנולוגיה, כששימש כיועץ ומפתח תוכנה באמצע שנות השישים בחברת IBM. בהמשך, הקים גם חברות משלו, ואף הוביל קרן פילנתרופית שתרמה לבריאות וחינוך בגרמניה.

בשנת 1990, כאשר קבוצת הופנהיים קרסה, הופ אימץ אותה לליבו - ובעיקר תרם לה מכספו: הוא אסף אותה מהליגות החובבניות במדינה, ובשנת 2008 - דרך השקעות בשחקנים ובמאמנים דוגמת ראלף רגניק - השלים את המלאכה ולקח את הקבוצה לבונדסליגה, ממנה לא ירדה עד היום.

אלא שכאן מתחילה הבעיה - בכדורגל הגרמני, בו הושרשה תרבות ה"חמישים פלוס אחד", משמע - בעלות ששייכת לאוהדים, הופנהיים והופ עצמו ספגו לא מעט ביקורות על כך שהם חיים - למעשה - רק מההשקעות של הבעלים העשיר. אפילו נטען שהקבוצה עברה על החוק, כאשר הופ עמד מאחורי האוהדים שכביכול החזיקו ברוב המניות. המחאה נגדו כל כך התגברה, שבאיזשהו שלב כבר הוצב שלט ענק ובו תמונתו של הופ עם סימן של כוונת ירי. לא פחות.

במקום השלישי: אנדראה ומשפחת אניילי (יובנטוס) - שווי נקי: 19.1 מיליארד דולר
על השליטה של יובנטוס בכדורגל האיטלקי אין מה להוסיף, בטח אם אתם קוראים את האתר הזה. סבא של אניילי, אדוארדו, שהיה הבעלים של חברת "פיאט" רכש את המועדון עוד בשנות העשרים של המאה הקודמת - והעסק המשפחתי המשיך להתרחב, עד שהגיע לנכד - שהוא היום יו"ר הקבוצה.

יובה היא שליטה בלעדית של הכדורגל האיטלקי בעשרים השנה האחרונות (למעט הפוגה קלה עם פרשת ה"קאלצ'ופולי" וההחלטה להוריד את הקבוצה לליגת המשנה), ומשפחת אניילי הובילה אותו להיות המועדון החזק ביותר בארץ המגף. אפילו פרשת ה"סופר ליג", שאניילי היה מהדוחפים להקמתה (וסגנו של פלורנטינו פרס בנשיאות הליגה קצרת הימים), לא ממש פגמה במעמדו. הגברת הזקנה אולי לא תזכה באליפות השנה, אבל אניילי וחבריו יהיו שם - כדי לוודא שהקאמבק לא יאחר להגיע.

במקום השני: דיטמיר מאטשיץ (רד בול זלצבורג, ר.ב לייפציג, ניו יורק רד בול) - שווי נקי: 26.9 מיליארד דולר
האיש ש"נתן כנפיים" לתאגיד כדורגל שלם. מי שבגיל 28 סיים את לימודיו באוניברסיטת וינה לכלכלה ועסקים, החל את הקריירה שלו בחברת קוסמטיקה - עד שיום אחד, במהלך נסיעה לתאילנד, הניח ידיו על משקה מתוק שקיבל בשדה התעופה. מאטשיץ התאהב במשקה, ויחד עם התאילנדי שמכר לו אותו - הקים את חברת "רד בול".

מכאן, הדרך לעולם הספורט היתה קצרה - ובעיקרה לכדורגל. התאגיד החזק השתלט תחילה על זלצבורג האוסטרית (פעם "אוסטריה זלצבורג"), אח"כ הקים קבוצת כדורגל בגרמניה בשם "ר.ב לייפציג" - השם שונה, מחשש לבעלות צולבת; ובהמשך אפילו קנו קבוצת כדורגל בניו יורק. עם כל הכבוד להישגים של זלצבורג, את מירב הנחת שלו מאטשיץ מקבל מלייפציג - שנוסדה ב-2009, ו-12 שנים בלבד אחר כך כבר הפכה לקבוצה מספר שתיים בגרמניה, אחרי באיירן מינכן החזקה והדורסנית. בעונה שעברה, היא אפילו הגיעה עד חצי גמר ליגת האלופות.

ובמקום הראשון: שייח' מנסור בין זאיאד אל נאהיאן (מנצ'סטר סיטי) - שווי נקי: 30 מיליארד דולר
דיברנו על אברמוביץ' בתור מי ששינה את הכדורגל האנגלי? קבלו את מי שלקח את הדברים צעד אחד קדימה. עד שנת 2008, מנצ'סטר סיטי היתה סמל הלוזריות בכדורגל האנגלי. האחות הדחויה של העיר מנצ'סטר, מול יונייטד של אלכס פרגוסון שלא הפסיקה לזכות בתארים. צופי הסרט "ג'ימי גרימבל" בוודאי מכירים את המציאות הזאת היטב.

אבל מאז אותה שנה מהפכנית, היוצרות התהפכו - תוך 13 שנה בלבד, סיטי הפכה (לא תאמינו) לקבוצה הבכירה במנצ'סטר, ולאחת הקבוצות החזקות באירופה. מאז תחילת העידן החדש, סיטי עברה מ"מיין רואד" הישן לאיצטדיון "איתיחד" החדשני; הביאה לתוכה שמות גדולים כמו סרחיו אגוארו או המאמן פפ גווארדיולה; אבל מעל הכל - השתלטה על הפרמייר ליג. ארבע אליפויות כבר יש לה (החמישית, כנראה, בדרך העונה), ועוד שלוש פעמים בהם סיימה במקום השני. תוסיפו לזה עוד שתי זכיות בגביע האנגלי, ועוד שש זכיות בגביע הליגה - ותקבלו את הקבוצה האנגלית הכי מצליחה בעשור האחרון.

ובכל זאת, שייח' מנסור עדיין לא מרוצה. 30 מיליארד הדולרים שהוא מחזיק, והכספים הגדולים שהוא משקיע בצד התכול של מנצ'סטר - לא מספיקים לו. האליפויות הן נחמדות, בטח כשהן עושות "רעש לשכנים", אבל יש לו עוד מטרה אחת שלא הושגה: גביע אירופה לאלופות. זה שצ'לסי כבר החזיקה, וזה שבארון של האחות הגדולה מיונייטד כבר קיימים שלושה ממנו. את המשימה הזו, ינסו פפ גווארדיולה להגשים השנה - בתחושה שזו הזדמנות בלתי חוזרת. המסע לשם כבר החל, אך יגיע לשיאו - בעוד מספר שעות, בפארק דה פראנס.