הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

אלף ואחד: המירוץ לשבירת שיא השערים

כריסטיאנו רונאלדו הפך לאחרונה לגדול כובשי השערים בכל הזמנים (לפחות אם לא שואלים את פלה ורומאריו) עם 807 כיבושים ושוב העלה את השאלות: האם נולד הכדורגלן שיכבוש 1,000 גולים והאם זה בכלל משנה? התשובות בפנים

רועי ויינברג
רועי ויינברג  08.04.22 - 19:00

השילוב בין המדע, הקדמה והיצירתיות האנושית מביא אותנו להישגים שטרם חלמנו עליהם. מדענים מאמינים שהאדם הראשון שיגיע לגיל 150 כבר נולד. יש תחנת חלל בינלאומית ומאיץ חלקיקים בז'נבה. אנחנו מתקרבים לעולם של מכוניות מעופפות. יותר ויותר דברים שהיו בעבר נחלתם של ספרי המדע הבדיוני הופכים למציאות.

במקביל לתגליות המדעיות, אנחנו רואים יותר ויותר הישגים דמיוניים בעולם הספורטיבי. טום בריידי בן ה-44 היה אחד הקוורטרבקים הטובים ב-NFL, לברון ג'יימס מחזיק באינספור שיאים של "הצעיר ביותר ש..." ו"הזקן ביותר ש..." במקביל, ולאחרונה כריסטיאנו רונאלדו הפך לכדורגלן שהבקיע יותר מכל אחר לפי פיפ"א עם 807 שערים.

ההישג המרשים של רונאלדו מעלה שאלה שנחשבה בעבר לדמיונית - האם כדורגלן יכול להגיע לאלף שערים בקריירה? יש שחקנים שמצהירים כי הם הגיעו למספרים אלו, כמו פלה ורומאריו, אך הנתונים הרשמיים של פיפ"א מעידים אחרת. לפיהם רונאלדו ראשון עם 807 שערים, יוסף ביצ'אן שני עם 805 וליאו מסי עם 759.

המשחק השתנה
מצד אחד, קריירות של ספורטאים הופכות לארוכות יותר ויותר. רונאלדו בן 37 והבקיע העונה, בעונה רעה שלו ושל קבוצתו, 12 שערים בליגה. יכול להיות שאנחנו נראה שחקנים כמו טרנט אלכסנדר ארנולד או קיליאן אמבפה משחקים ברמות הגבוהות ביותר מגיל 18 ועד לגיל 42. רפואת הספורט השתפרה באופן משמעותי ופציעות שבעבר היו מסיימות קריירה היום לא הרסניות כפי שהיו.

מצד שני, ובכן, אלף שערים זה המון. גם אם שחקן משחק 20 עונות, בשביל להגיע לאלף שערים (בקבוצה ובנבחרת יחד) הוא צריך להגיע ל-50 שערים בעונה. כל עונה. במשך עשרים עונות. יש כמות גבוהה מאוד של משחקים בעונה, כאשר יתכן והיא רק תעלה בעקבות שינוי הפורמט בליגת האלופות, אבל המשחק השתנה.

תראו את מנצ'סטר סיטי, למשל, בה אין מבקיע שערים מרכזי אחד. לליברפול יש מספר שחקנים שמגיעים לכמויות גבוהות, אבל גם מוחמד סלאח לא הגיע לרף 50 השערים בעונה אצל הרדס. גם בעונתו הראשונה, בה שימש בעיקר כסקורר, הוא נעצר "רק" על 44.

אין היום שחקנים כמו פליפו אינזגי, כאלה שכל תפקידם הוא לחכות ליד הרחבה לכדורים ולהפוך אותם לשערים. במידה מסוימת גם רונאלדו היה כזה בשנים האחרונות בריאל מדריד ועכשיו, אבל קבוצות משחקות בסגנון שונה. חלוצים צריכים להיות מעורבים במשחק הלחץ ולהניע כדור. החלוץ המודרני הוא משהו שיותר מזכיר את פיל פודן, או אפילו הארי קיין: פינישר נהדר שמעורב בהנעת הכדור של הקבוצה ולא חושב רק על השער.

רק בריאות
למרות זאת, אפשר לחשוב על כמה מועמדים אפשריים. כריסטיאנו רונאלדו הגיע לריאל מדריד רק בגיל 24, ליאו מסי הפך לסקורר של ממש רק בגיל 22 עם הגעתו של פפ גווארדיולה לברצלונה. בהתחשב בכך שיש שחקנים שפרצו בגיל מוקדם ויכולים להמשיך עד גיל מאוחר יש מספר מועמדים ריאליים. קשה לראות את דושאן ולאחוביץ' בן ה-22 (79 שערים בקבוצה ובנבחרת לפי Transfermarkt) מגיע לשם, אבל יש שני שחקנים שיכולים לדמיין את עצמם עם אלף שערים בקריירה.

הראשון והסביר מביניהם הוא קיליאן אמבפה. אמבפה בן ה-23 הבקיע 212 שערים עבור קבוצותיו ונבחרתו עד עכשיו בקריירה, כאשר הוא רק בתחילת הדרך. אמבפה הגיע לעונות של 42 שערים (2020/21) ו-39 שערים (2018/19). הוא ממעט להיפצע, אבל גם אם ישחק ברמה גבוהה בעוד 20 שנה קשה לראות אותו מצליח לשמור על ממוצע של ארבעים שערים בעונה, כאשר הוא בעצמו בן 40.

מועמד אחר, עם ממוצעים מרשימים יותר, הוא ארלינג הולאנד. המפציץ הנורבגי עם 144 שערים בקבוצותיו ובנבחרת, לפי טרנספרמרקט, והוא רק בן 21. צעיר מאמבפה בשנתיים. השאלה הגדולה בקשר אליו היא הפציעות: הולאנד שיחק ב-15 מ-25 משחקים עבור דורטמונד העונה בבונדסליגה ושיחק ב-28 בלבד בעונה שעברה.

הולאנד בריא שווה שער אחד לפחות במשחק, לפחות בליגה הגרמנית ההתקפית. לא ברור כמה זמן הוא ימשיך בליגה הגרמנית ואם הוא יצליח להישאר בריא, ושילוב הנסיבות הזה הצליח להביא את מסי ורונאלדו למספרים המטורפים שלהם.

שניהם שיחקו בליגה הספרדית, ושניהם היו בריאים בצורה מרשימה לאורך שנות השיא שלהם. קשה לצפות למשהו דומה במקרה של הולאנד או אמבפה, בנוסף לתפקיד טקטי שונה בעידן בו חלוץ צריך לעשות יותר מהבקעת שערים. שניהם צפוים לעבור בקיץ הקרוב, כנראה לליגות חזקות יותר (הספרדית והאנגלית לעומת הצרפתית והגרמנית).

המספרים של אמבפה והולאנד ירדו מחוץ לפ.ס.ז' ולדורטמונד. לא בטוח שהם ישחקו בכל משחק, הם יתמודדו מול הגנות קשות יותר וידרשו לעשות יותר על המגרש. לכן עולה שאלה לא פחות חשובה: גם אם שחקן יגיע לאלף שערים, למה שיהיה לנו אכפת?

מה זה בכלל משנה?
כריסטיאנו רונאלדו שבר את שיא השערים של יוסף ביצ'אן, כדורגלן צ'כי ששיחק בין 1931 ל-1955. לאחרונה הוא שבר את שיא השערים בנבחרת של עלי דאי, כדורגלן איראני ששיחק בנבחרתו בין 1993 ל-2006. השיאים של רונאלדו מרשימים, אבל רוב חובבי הכדורגל לא שמעו על ביצ'אן או דאי לפני שבירת אותם שיאים.

שערים הם לא כל הסיפור. אחת הדוגמאות הטובות ביותר לזה היא ערן זהבי, אחד מגדולי הכדורגלנים הישראלים בכל הזמנים. אם אבקש ממכם להיזכר בו, כנראה תיזכרו באחד השערים המכריעים שלו במדי מכבי או הפועל תל אביב או משהו שקשור לנבחרת. לא העונות של 30 השערים בגוואנגז'ו R&F. מרשימות ככל שיהיו, מעטים, אם בכלל, חושבים שהם השיא בקריירה שלו.

לכן גם השערים של הולאנד ואמבפה מול קבוצות קטנות בקנה מידה אירופי, כמו בוכום או אנז'ה, הם לא הסיפור בקריירה שלהם. אופ"א בעצמה מבינה את זה ומעניקה משקל שונה לשערים בליגות שונות במרוץ לנעל הזהב האירופית. שער בחמשת הליגות הטובות באירופה שווה 2 נקודות, בעוד שער בליגות במקומות 6-22 שווה נקודה וחצי. שער בכל הליגות האחרות שווה נקודה, כך ששחקן שמבקיע 12 שערים באנגליה שקול לשחקן שמבקיע 18 שערים בישראל.

זה אולי הסיפור הגדול באמת במספרים המדהימים של רונאלדו ומסי. הם הצליחו לתת הצגות שבוע אחרי שבוע בליגות הגדולות ביותר שיש, ולא מול נבחרות קטנות או קבוצות חובבים כמו דאי וביצ'אן. הם קובעים מספרים שמזכירים את אלו של וילט צ'מברליין מה-NBA, אבל עושים את זה בתקופה המודרנית ומול הספורטאים הטובים ביותר בעולם.

מספר השערים, כמכלול, לא משנה בסופו של דבר. השאלה החשובה יותר היא איפה הם מובקעים. השיאים של מסי ורונאלדו בליגת האלופות, למשל, הרבה יותר מרשימים ממספרי הקריירה הכוללים. הולאנד ואמבפה יכולים להגיע לאלף שערים אם ישחקו בליגות קטנות, אבל הגדולה האמיתית היא השערים בליגות הגדולות באמת. אם הם יצליחו להפיל אותנו מהכיסא ארבעים פעמים בשנה אולי באמת יהיו יורשים לשני הכדורגלנים הגדולים ביותר של הדור האחרון, ואולי בכל ההיסטוריה.