תקציר המשחק - באדיבות "ספורט 1"
כשמכבי חיפה הגרילה את אולימפיאקוס לפני כחודש, זו הייתה ללא צל של ספק, ההגרלה הקשה ביותר שהירוקים היו יכולים לקבל. קבוצה שהגיעה לשלב הבתים של ליגת האלופות 17 פעמים במילניום הנוכחי, עם תקציב פי כמה וכמה משל חיפה. היוונים היו ללא ספק הפייבוריטים למפגש, אבל עוד לפני המשחק הורגש באופן ברור שחיפה התכוננה השנה הרבה יותר טוב מבשנה שעברה. האלופה שמרה על הבסיס שלה, שהביא לה שתי אליפויות רצופות, הגיבה יותר מוקדם משנה שעברה לעמדות שהיא צריכה לחזק ועשתה מחנה אימונים עם סגל מלא, אותו סגל שבעצם הגיע אמש (רביעי) לסמי עופר.
- הערב ב-18:30 ב-LIVE: בית"ר ירושלים מול דנייפרו במשחק הכנה
כשקיבלתי את דף ההרכבים לא הופתעתי. כמי שעוקב אחריו עוד מימיו כמאמן הפועל באר שבע, כמעט תמיד ראיתי שברק בכר עולה במפעלים אירופאיים ובמשחקים גדולים עם קישור מעובה ואינטנסיבי, שאתמול בא לידי ביטוי כשבחר לשחק עם עלי מוחמד לצד צ'ירון שרי ונטע לביא ולספסל את מוחמד אבו פאני. פחות אהבתי את הליהוק של דין דוד בהרכב אמש, משום שאני חושב שברמות האלה צריך שחקנים עם יכולות אתלטיות ופיזיות יותר גבוהות, קרי ניקיטה רוקאביצה ופרנטזדי פיירו, זאת למרות הכושר הירוד שלו.
המשחק נפתח לא טוב עבור החיפאים, שספגו בדקה ה-7 שער שהוא תוצאה של תיאום לא טוב של רביעייה אחורית די חדשה, הרחקה לא טובה של קורנו, וגם בלבול של ברק בכר, מבחינת חוליית ההגנה. מאמן הירוקים החליף שלושה מערכים עד הדקה ה-8, כשהתחיל עם קו של ארבעה מגנים, עבר לשלושה בלמים ואז שינה בחזרה אחרי השער והבלבול הזה לא הוסיף להתחלה המהוססת של הגנת חיפה. עם זאת, החל מהדקה ה-20, חיפה התחילה לשחק את המשחק שלה. ראינו קבוצה מאומנת, שיודעת מה היא רוצה מעצמה, כשעל הכל ניצח שרי, ששוב הוכיח שברגעים קשים ונגד יריבות קשות, הוא האיש של מכבי חיפה. בכל פעם שנגע בכדור קרה משהו טוב, דוגמת הכדור הנפלא שנתן לדוד בגול שנפסל (שלא בצדק, איך אין VAR בשלבים האלה בליגת האלופות?). מכבי חיפה ירדה להפסקה בתחושה טובה וראתה שהשד היווני לא כל כך נורא.
השד היווני לא כזה נורא (אלן שיבר)
במחצית השנייה בכר, כמו שרק הוא יודע, הפתיע מאוד את היוונים. החילופים הנכונים והנבונים, כניסתם של השלישייה אבו פאני-פיירו-רוקאביצה והמעבר למערך של 3-5-2, גרמו לירוקים לשלוט במשחק ולייצר הזדמנויות. שוב ראינו את חוסר החדות של פיירו בשתי הזדמנויות נהדרות, אבל זה עדיין לא השלב לחרוץ גורלות. היום, שלא כמו במשחק נגד ב"ש, ראיתי שיש משהו בחלוץ הזה, והוא מביא אלמנטים שאין לשאר החלוצים בסגל של מכבי חיפה.
הירוקים הוכיחו שוב, ברמה המנטלית, עוצמה נגד יריבה גדולה. בשלב כזה, אחרי גול כל כך מאכזב בדקה קריטית, הם הצליחו לקום מנטלית, להשתפר ככל שהדקות עברו וכמעט להעלים את אולימפיאקוס מהמשחק. מדובר על קבוצה שיודעת מה היא רוצה מעצמה והשער המדהים הזה של דולב חזיזה, שללא ספק כבר עכשיו מועמד לשער העונה, רק הוכיח כמה חיפה חזקה ברמה המקצועית ועוד יותר ברמה המנטלית. זה גול שנותן המון תקוות (כזכור, אין יותר יתרון לשער חוץ) ובעצם הופך את המשחק בפיראוס למחצית שנייה.
לסיכום, אני חייב לסייג את ההתלהבות מהמשחק המצוין של הירוקים. ידוע לנו שקבוצות גדולות כמו אולימפיאקוס, אחרי שעולות ליתרון במשחק חוץ, מורידות רגל מהגז וצריך לזכור את זה, משום שבפיראוס המשחק יהיה שונה לחלוטין ואין ספק שנראה אותם לוחצים גבוה הרבה יותר, מכתיבים את הקצב הרבה יותר ומשחקים באופן אינטנסיבי הרבה יותר. עם זאת, חיפה יכולה לשאוב עידוד מהמשחק הזה. יש לה את האיכויות והכוח המנטלי בשביל להמשיך לחלום ולמרות שאולימפיאקוס קבוצה עדיפה, אפשר לחלום ואפשר לעשות את זה, גם בפיראוס לעיני הקהל היווני.
זה שהימם וזה שהפתיע. בכר וחזיזה (אלן שיבר)