$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

"הכי קשוח בקליבלנד": מת'יו דלאבדובה פורח

על המשפט שבכותרת חתום לברון, והוא מתייחס דווקא למת'יו דלאבדובה. לא ספרו אותו בתחילת העונה, אבל הרכז האוסטרלי ניצל את האמון של בלאט ובזכות עבודה שחורה הפך להפתעה הגדולה ביותר של קליבלנד בפלייאוף. רק תשאלו את טאג' גיבסון. עמדה בפוסט

אור זיו
אור זיו  13.05.15 - 13:00

חידה: על מי אמר לברון ג'יימס שהוא "השחקן הכי קשוח בקבוצה"?

אם השמות הראשונים שקפצו לראשכם הם אלה של טימופיי מוזגוב, טריסטן תומפסון או קנדריק פרקינס, טעות בידכם. גם לא מדובר בקיירי ארווינג, שעולה ומשחק למרות פציעות בשתי הרגליים.

לא, את המשפט הזה אמר קינג ג'יימס על מת'יו דלאבדובה.

על פניו, "דלי" נראה כמו שחקן שנקלע במקרה לסגל של קבוצת NBA שמועמדת לאליפות. הוא לא מהיר במיוחד, הוא לא חזק או אתלטי, והכישורים שלו הם סטנדרטיים למדי. אבל על הנתונים הפיזיים הללו, הרכז האוסטרלי מפצה עם הרבה הקרבה ורצון. כל מאמן רוצה שחקן כמוהו בסגל שלו, כזה שעובד קשה, משחק הגנה, מבצע כל משימה שמטילים עליו בלי לפצות פה. גם אם זה אומר שצריך להכניס את הידיים לבוץ.

יכול להיות שהוא באמת נעל את הרגל של טאג' גיבסון, אבל מה שבטוח זה שהפורוורד של שיקגו איבד את העשתונות ובעט בדלאבדובה. ההרחקה לא איחרה לבוא, וטום ת'יבודו איבד את אחד הריבאונדרים הכי טובים שלו. אותו ריבאונדר היה חסר למאמן הבולס במיוחד כשעל השעון נותרו 22 שניות ולברון ג'יימס החטיא זריקה - אותו דלאבדובה זינק מעל כל שיקגו ובקצות האצבעות הסיט את הכדור לידיו הבטוחות של אימאן שאמפרט.

הפעולות הקטנות הללו לא נכנסות לסטטיסטיקה כמו 38 הנקודות של לברון או 10 הריבאונדים של תומפסון - אבל הן לא פחות חשובות. הן יכולות לעשות את ההבדל בין ניצחון להפסד, ודלאבדובה מספק את הפעולות הללו באופן עקבי בפלייאוף, במיוחד בסדרה הזו. הוא משחק כמו וטרן ממולח, ומוזר לחשוב שהוא בסך הכל בעונתו השנייה ב-NBA.

כשקיירי ארווינג רחוק מיכולת שיא, ישנם רגעים בהם נדמה שדייויד בלאט מתחבט ברצינות ברעיון להוריד את הרכז הפותח שלו לספסל לטובת דלאבדובה. האוסטרלי עד כדי כך אפקטיבי נגד הבולס. הרי הוא שומר יותר טוב מארווינג גם כשזה בריא לגמרי, וגם משחק יותר כמו רכז טבעי שמחפש את החברים - בדיוק מה שבלאט צריך לצד שחקנים כמו לברון שממגנטים את הכדור לידיים שלהם.

המספרים מוכיחים שנגד שיקגו, דלי לא פחות מועיל מקיירי. הוא מחלק יותר אסיסטים, מאבד פחות כדורים, קולע באחוזים טובים יותר ואת כל זה עושה עם הרבה פחות דקות משחק. גם מדד הפלוס/מינוס נטה לכיוונו בצורה מובהקת הלילה. וכשארווינג מדדה לאיטו בהגנה, האוסטרלי מסוגל לעשות עבודה הרבה יותר מוצלחת בשמירה על דריק רוז. לרגע אחד אני לא בא לטעון שדלאבדובה הוא שחקן יותר טוב מארווינג ושהוא צריך פתאום לפתוח בחמישייה. אבל נסו להיזכר בדיבורים סביב האוסטרלי בתחילת השנה - פרשנים התפלאו שהוא רואה מגרש, אחרים הפצירו בקאבס לחפש רכז מחליף אחר, כזה שיהיה אפשר "לסמוך עליו".

בזמן שהרוחות נישבו לרעתו של דלאבדובה, בלאט המשיך לתת בו אמון. למעשה, הוא היה באנקר ברוטציה של המאמן במשך כל העונה, גם אחרי שחזר מפציעה שהשביתה אותו במשך חודש, גם אחרי שהגיע אימאן שאמפרט, שמסוגל להוביל כדור אם צריך. האמון הזה של בלאט משתלם עשרות מונים בפלייאוף. מי שחשב שדלאבדובה לא מסוגל לתרום לקונטנדרית, נאלץ לאכול את הכובע האוסטרלי שלו.

"דלאבדובה מעניק לך 110 אחוזים בכל פעם. ואז הוא יוצא, וכשהוא חוזר למגרש, הוא ייתן לך עוד 110 אחוזים", אמר עליו לברון מוקדם יותר העונה. התרומה המפתיעה שלו להצלחה של קליבלנד עוד עשויה להתברר כמכרעת.