אתם עדיין לא מאמינים? הווריירס באים כאלופים

ככה נוח לה. לבוא קטנה. סמול. סמול בול. בלי שסופרים אותה, אפילו בלי שמהמרים עליה. גולדן סטייט ווריירס - האנדרדוג הקלאסי. כך היא הייתה בעונה שעברה וכך היא תרצה להישאר גם העונה, עד כמה שניתן, כולל שחזור ההישג הקטן אותו ניכסה לעצמה – אלופת העולם.

אפילו רגע לפני סדרת הגמר מול קליבלנד לפני 4 חודשים, ולמרות שהקאבלירס הגיעו פצועים לפיינלס, ושיתרון הביתיות היה של הווריירס – עדיין סוכנויות ההימורים בלאס וגאס הלכו על הקבוצה של דייויד בלאט כפייבוריטית לזכות בתואר. קל וחומר גם לקראת עונת 2015/16: כשההרכב שמסביב ללברון אמור להיות בריא, עם התוספת המנוסה של מו וויליאמס, ריצ’רד ג'פרסון וסשה קאון; כשקווין דוראנט, אחד משלושת השחקנים הטובים בעולם, רעב כמו שלא היה מעולם; כשסן אנטוניו מתחזקת בלמרכוס אולדריג' ודייויד ווסט יחד עם השלישייה הגדולה של פופוביץ’; וכשהקליפרס מוסיפים את לאנס סטיבנסון, פול פירס וג'וש סמית' כשהם יודעים שזה עכשיו או אולי לא בגלגול הזה.

ולכן, גם העונה גולדן סטייט היא לא ממש באנקר. יחס ההימורים לזכייה של הקאבס עומד על 4:9, כאשר הבאות בתור הן גולדן סטייט ואוקלהומה סיטי, שלא נכנסה בכלל לפלייאוף שעבר, עם יחס של 1:5. עוד על פי סוכנויות ההימורים גם השנה מסומנת שיקגו עם פוטנציאל להגיע רחוק כשלה יחס זכייה של 1:12. בתרגום חופשי, אם תשימו דולר אחד שגולדן סטייט תשלים בק-טו-בק, וכך אכן יהיה, תקבלו 5. דרך אגב, אם תשקיעו את אותו הסכום על מינסוטה או פילדלפיה או אפילו על אורלנדו – תקבלו פי 200!

סרט המשך

את המנטרות שלא מחליפים סוסים בעלייה ושהרכב מנצח לא מחליפים, מכירים גם באזור המפרץ שבסן פרנסיסקו ועל כן השינויים שהווריירס עשו בפגרה הם בהחלט מינוריים. דייויד לי הוא השם הגדול, יחסית, ששוחרר מהקבוצה לטובת הסלטיקס מבוסטון. גם ג'סטין הולידיי מקצה הספסל כבר לא בסגל וכך גם הבוסני אוגניין קוזמיץ’. הצטרף ג'ייסון תומפסון הזכור לנו כמי שהעביר הרבה זמן פרקט עם עומרי כספי בסקרמנטו. יחד איתו באו כריס באב ואיאן קלארק, הגארדים הצעירים מבוסטון ומיוטה, ובגזרת הרוקיז שיאיישו את קצה הספסל הגיעו ג'ארל אדי מווירג'יניה טק וקבון לוני מ-UCLA.

סטיב קר בן ה-50 ימשיך להוביל את הקבוצה כמאמן ראשי, למרות שהודיע לפני מספר שבועות כי יצא לחופשת מחלה בעקבות כאבים בגבו, זאת לאחר שעבר בתקופה האחרונה סדרה של ניתוחים. מדובר בפריצת דיסק ולא ברור מתי ישוב לעמוד על הקווים במשחקי הקבוצה. לוק וולטון, אחד מעוזריו בעונת האליפות, ישמש כמחליפו הזמני.

מבחינת כדורסל - בשלות השחקנים, המחוייבות, והחיבור הם במצב אופטימלי. ה’ספלאש בראדרס’ - סטף קרי את קליי תומפסון - יחד עם דריימונד גרין, האריסון בארנס ואנדרו בוגוט, פותחים עונה רביעית יחד. אליהם מחוברים מו ספייטס והמבוגר האחראי אנדרה איגואדלה שיתחילו עונה שלישית רצופה בקבוצה.

הנבואה ניתנה

ועדיין ישנן לא מעט שאלות פתוחות לגבי היכולת שלהם לשחזר את הישג האליפות המדהים. כמה שחקנים בהרכב של הווריירס יוכלו לשמור על יציבות ומספרים דומים כפי שהשיגו אשתקד? האם הרעב ישאר אצל השחקנים גם לאחר הפיק המטורף של חודשים מאי ויולי? האם הקבוצות היריבות כבר למדו את הסמול בול של הווריירס ובמקום להתחרות מולם בסגנון דומה כפי שניסה בלאט בסדרת הגמר ולא צלח, ילכו מאמני היריבות דווקא על הסגנון ההפוך (הקליפרס עם ג'ורדן וגריפין, סן אנטוניו עם דאנקן, אולדריג' ו-ווסט, קליבלנד עם מוזגוב, לאב וקאון) שבו הסנטרים הגבוהים ושחקני הפוסט-אפ האמיתיים יהיו הדומיננטים, יטחנו פנימה ויאטו את המשחק לצלילי החליל שלהם?

ההישג של גולדן סטייט, של 67 ניצחונות בעונה על 15 הפסדים בלבד, זה לא משהו שחוזר כל עונה. לשם השוואה, המאזן השני בטיבו בעונה שעברה היה שייך לרוקטס ולקליפרס שהגיעו ל-56 ניצחונות ו-26 הפסדים. קליבלנד, יריבתה בגמר, הגיעה במזרח הקל יותר, ל-53 ניצחונות ו-29 הפסדים. האלופה מלפני שנתיים סן אנטוניו, סיימה עונה נהדרת של 62 ניצחונות ו-20 הפסדים במערב הפרוע והקשה כך, שאי אפשר שלא להעריך ולהתפעל ממה שעשו הווריירס לפני שנה.

כל זה בא להדגיש עוד קלישאה שאומרת שיותר קשה לשמור על המקום הראשון מאשר להגיע אליו. גולדן סטייט נמצאת בפסגה והברזל שלה חם, ולהכות עליו זה בדיוק מה שירצו סטיב קר והקהל המטורף באורקל ארינה לעשות. אפרופו שמו של האולם שמעבר לביי ברידג', האורקל הוא למעשה דבר האל, הנבואה, והארינה היא המקום הקדוש שבו האל היה עונה לשאלות מאמיניו. במרכז קליפורניה מאמינים. השאר, הרבה פחות.