קח את זה איגי: ההופעה של איגודאלה בפלייאוף

כשסטף קרי נפצע, העולם התחלק לשניים: מי שחשש לגורלה של גולדן סטייט, ומי שציפה מגרין ותומפסון לקחת פיקוד. אבל דווקא אנדרה איגודאלה, הקלף של סטיב קר מהספסל, מספק פלייאוף נהדר וגורם לכך שגם בלי ה-MVP, הווריירס דורסים כל מה שעומד בדרכם

אור זיו
אור זיו  07.05.16 - 12:25
תחילת כתבה

זה היה אמור להיות סיפור הרבה יותר בעייתי מבחינת גולדן סטייט. סטף קרי נפצע בקרסול, ואז נעדר משני משחקים, ואז נפצע שוב, הפעם בברך. כל זה קרה דווקא כשהפלייאוף התחיל והציפיות מהקבוצה ששברה את שיא ה-NBA לניצחונות בעונה היה בשמיים. בלי ה-כוכב, האיש שהגדיר מחדש את חוקי המשחק, הווריירס נראו פגיעים. לפחות על הנייר.

  • הלילה ב-3:30, ישיר ב-5LIVE: פורטלנד-גולדן סטייט, משחק 3

עיניהם של האוהדים והפרשנים נישאו לעברם של דריימונד גרין וקליי תומפסון למלא את החסר. אבל בעוד השניים בהחלט חיפו על העדרו של ה-MVP, יש מישהו אחד בווריירס שאיכשהו תמיד נשכח. שחקן שהיה באולסטאר, זכה עם נבחרת ארה”ב בזהב אולימפי, שפעם היה כוכב בפני עצמו - אנדרה איגודאלה.  בדיוק כמו בשנה שעברה, איגי קם מהספסל, מתעלה בפלייאוף ומביא ערך מוסף ששוויו לא יסולא בפז. הרבה בזכותו, האלופה ממשיכה לדרוס את כל מה שעומד בדרכה גם כאשר התרומה היחידה של קרי היא בעידוד מהצד.

יש מי שמתבלבל מעט בסדר הכרונולוגי של הדברים. איגודאלה לא ויתר על המקום בחמישייה כדי להצטרף לווריירס. בעונה הראשונה שלו באוקלנד, הוא פתח בכל 63 המשחקים בהם שותף. אחרי הכל, מדובר בשחקן שמחזיק בכל הכלים כדי להתמודד עם מיטב הסמול פורוורדים בליגה, אחד שבשיאו הגיע ל-20 נקודות בממוצע למשחק. אלא שאחרי אותה עונת בכורה, סטיב קר החליף על הספסל את מארק ג’קסון והחליט שהוא רוצה שלצידו ישב איגודאלה.

רבים פקפקו בהחלטה האמיצה של המאמן הרוקי. הטילו ספק ביכולתו של שחקן בעל שם כמו איגודאלה לוותר על האגו ולהפוך לשחקן ספסל. תהו אם חמישייה שכוללת את האריסון בארנס ולא את איגי מסוגלת להצליח. היו בטוחים שמתישהו הסיפור הזה יתפוצץ לקר בפנים.

לא רק שזה לא התפוצץ לו בפנים, זה התברר כאחד המהלכים הגאוניים ביותר של המאמן בקריירה הקצרה שלו על הקווים - וכבר היו לא מעט כאלה. החלטה גאונית נוספת הייתה השימוש בחמישיית סמול-בול במהלך סדרת הגמר מול קליבלנד, כשגרין עבר לעמדת הסנטר ואיגודאלה שיחק בעמדה 4. למעשה, הציוות הזה הצליח כל כך, עד שהוא הפך לנשק הכי חזק של קר, כזה בו הקבוצה קולעת 44.4 נקודות יותר מהיריבה בכל 100 פוזשנים בממוצע - פשוט טירוף. לא סתם החמישייה הזו זכתה לכינוי "חמישיית הנפץ".

את מה שאיגודאלה מביא מהספסל קשה לכמת בנתונים יבשים כמו נקודות או ריבאונדים. הוא גורם מאזן, מישהו שאפשר לסמוך עליו בכל שלב. אם הווריירס זקוקים לסלים, הוא שם - כמו במשחק מספר 4 נגד יוסטון כשצלף 9 מ-11 מהשדה. אם קר צריך מישהו שיעשה הגנה, הוא שם - כמו כשנדבק ללברון ג’יימס בגמר דאשתקד. אם האלופה חייבת ניסיון ומנהיגות, הוא שם - כמו במשחק מספר 2 נגד פורטלנד, כשהוביל קאמבק מפיגור 17 נקודות.

"אני לא צריך להגיד שום דבר לאנדרה", חשף קר, "הוא אחד משחקני הכדורסל הכי חכמים שהייתי במחיצתם אי פעם. לא משנה מה צריך להיעשות, הוא מוצא דרך. הוא עושה הכל עבורנו".

מהסיבה הזו בדיוק, איגודאלה הפך לשחקן השני בלבד בהיסטוריה שנבחר בטופ 3 בהצבעה לשחקן השישי של העונה, מבלי לקלוע בספרות כפולות. הוא לא מכונת נקודות כמו ג’מאל קרופורד שזכה בתואר, אבל הוא שחקן כדורסל הרבה יותר טוב, ושלם. לא מפתיע, אם כך, שרבים ביקרו את העובדה שהפרס לא הוענק לו.

אבל איגודאלה לא באמת זקוק לפרס אישי כזה, וגם תואר MVP הגמר שהוענק לו אשתקד לא משמעותי כמו הזכיה באליפות. הוא הוכיח בשנתיים האחרונות שהוא שחקן קבוצתי אמיתי, כזה שמוכן להקריב מעצמו לטובת הקולקטיב. קשה למצוא שחקנים כאלה בימינו. וכל זמן שהוא ממשיך ברמה הנוכחית, קר יכול להרגיש שקט ובטוח כשסטף עדיין לובש חליפה בקצה הספסל.