קליבלנד חזרה אתמול (שישי) מהמתים והשיגה ניצחון מרשים 101:115 על גולדן סטייט וכפתה משחק 7 בגמר הפלייאוף של ה-NBA. לאחר שכולם (גם כותב שורות אלו) כבר הספידו אותם הצליחו חניכיו של טיירון לו להוכיח ששום דבר לא נגמר, גם כשהכל כבר היה נראה אבוד. והנה פרט טריוויה קטן שיוכיח עד כמה סדרת הגמר היא מוזרה: הניקוד במצטבר כרגע בין הקבוצות הוא 610:610. כל המשחקים בגמר עד כה נגמרו בהפרש דו ספרתי למנצחת - הסדרה הצמודה הכי לא צמודה בהיסטוריה.
- החל מ-2:30 בין ראשון לשני, ישיר ב-5SPORT: הווריירס נגד קליבלנד במשחק 7
אכן הקאבס הפגינו אופי מרשים, לאחר שבסוף משחק 4 כבר היו שבורים מנטאלית ונראו כאילו השלימו עם ההפסד, אך עם הרוח הגבית מההשעייה של דריימונד גרין, חזרו וניצחו שני משחקים. בואו נוריד רגע משהו מהשולחן. השיפוט במשחק אכן היה מחריד. בהתחלה לשני הצדדים, ואחר כך שיפוט ביתי מוגזם. אני אמנם חושב ששיפוט ביתי בפלייאוף הוא לגיטימי וזה מה שקורה בכל משחק (יהיה גם במשחק הבא), ועדיין השיפוט היה בסוף ביתי בצורה מוקצנת מדי.
אבל גולדן סטייט לא הפסידה בגלל השיפוט, אלא בגלל שתי סיבות אחרות:
הראשונה - קריסה מנטלית בהתחלה. ברבע הראשון הווריירס נראו כמו צבי הלכוד בפנסי רכב ונדמה היה שלא הבינו היכן הם נמצאים. קבוצה קולעת סל ראשון אחרי 6 דקות? במשחק 6 שבו חייבים לתת הכל? אז נכון שבהמשך הם הצליחו להתעשת על עצמם, אבל זה כבר היה מאוחר מדי. הסיבה השניה שבגללה גולדן סטייט הפסידה - קליבלנד פשוט הייתה יותר טובה. גם כקבוצה, וגם כיחידים.
הפכים. לברון וקרי (getty)
כל העונה אנחנו מדברים על העומק של גולדן סטייט. שזה טוב ומרשים, אבל במשחק 6 אי אפשר שלמשך דקות ארוכות השחקן הכי יעיל שלך על המגרש יהיה ליאנדרו ברבוסה. ככה לא לוקחים אליפות. יש מצב שסטף קרי סיפק במשחק 6 את הופעת 30 הנקודות הרעה בהיסטוריה. למשך דקות ארוכות הוא לא הגיע, וגם כשכן, על כל מהלך טוב הוא "החזיר" לקליבלנד בצד השני.
האריסון בארנס רוצה 20 מיליון לעונה בקיץ. טוען שהוא שחקן שצריך לקבל שכר מקסימום. שחקן מקסימום זה שחקן שצריך להתמודד עם לחץ של הובלת קבוצה. בארנס סיים את המשחק עם 0 נקודות וקרס טוטאלית כאופציה שלישית/רביעית בהתקפה. מה שמביא לדיון שבמידה וגולדן סטייט תזכה באליפות, מי ראוי לקחת את תואר ה-MVP? עד המשחק הקודם זה היה כנראה דריימונד גרין, אולם הוא גם נעדר ממשחק 5 וגם סיפק הופעה מאכזבת במשחק 6. גם אנדרה איגודאלה איכזב אם כי לו לפחות יש תירוץ: הוא נפצע בגב בתחילת המשחק. אז כן, אולי באמת מגיע ללברון להיות השחקן השני שזוכה בתואר למרות שקבוצתו מפסידה (והיא עוד לא הפסידה).
לברון מוביל כרגע את 2 הקבוצות בקטגוריות רבות וסיפק שני משחקים של 41 נקודות ברצף כשהוא עם הגב לקיר. בנוסף, הוא גם מספק נתוני הגנה מרשימים: בסדרה הזו הוא מוריד את אחוזי הקליעה מהשדה של השחקן עליו הוא שומר בכ-14%. במרחק של 6 פיט מהטבעת (בערך 2 מטר) הוא מוריד את האחוזים שלהם בכ-23%! אלו נתונים שהיו מרשימים גם לסנטר 2.16 בתור רים פרוטקטור. אז כמו שהוא אמר אחרי המשחק הקודם: הדבר היחיד שחשוב זה מה שקורה בין 4 קווים. תנו לו את ה-MVP.
שחקן מצוין, אבל שווה חוזה מקסימום? בארנס (getty)