הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

לרקוד עם זאבים

כבר 12 שנים שמינסוטה מחוץ לפלייאוף אך הפוטנציאל של הסגל הנוכחי רק חיכה למישהו שיחבר אותו לקבוצה מפחידה. ת'יבודו, שיצר בשיקאגו מסורת מנצחת, מסתמן כאיש הנכון

ערן סורוקה
ערן סורוקה  26.10.16 - 12:25

"זה היה ארוך יותר משחשבתי". קריס דאן. מי שרוב מנג'רי ה-NBA בחרו בשבוע שעבר כרוקי העונה המיועד, סיכם במשפט קצר את האימון הקבוצתי המקצועני הרשמי הראשון שלו תחת טום ת'יבודו.

המשפט הזה תימצת את המהות החדשה של מינסוטה טימברוולבס – זו שטורדת את שנתה של יתר הליגה, אבל גם מפחידה קצת את האוהדים שלהם. אין קבוצת תחתית עם פוטנציאל גדול יותר לנסוק, מאשר מינסוטה. בקיץ האחרון, לאחר עונה של 53:29 שהייתה ה-12 ברציפות מחוץ לפליייאוף, היתה אמורה להגיע החתיכה החסרה בפאזל – מאמן שיידע לקחת את גלוני הכישרון הגולמי שהתרוצץ על הפרקט בטארגט סנטר, ולעשות ממנו קבוצה.

ת'יבודו היה אחד המאמנים המבוקשים בליגה. בחמש עונותיו בשיקאגו הצליח ליצור לעצמו שם של ג'אנקי רציני, פריק של עבודה, מאסטר הגנתי, מאמן שהשחקנים מוציאים עבורו את הנשמה. עם חוזה של 40 מיליון דולר לחמש עונות – אחד הגבוהים בליגה – גלן טיילור, בעלי הוולבס, מצא סוף סוף את האיש שלו.

העונה הראשונה של הבולס בלעדיו נזקפה לזכותו לא פחות מאותן חמש עונות בהן הדריך את הקבוצה. מחליפו, פרד הויברג, נחשב לפייבוריט של ההנהלה ולמישהו שישחרר קצת את החבל המהודק על צווארם הקולקטיבי של השוורים. אבל במקום שהבולס של פרדי יוכלו לנשום, התברר שהחבל ששוחרר היה זה שהחזיק את כולם ביחד, והמועדון מלא הציפיות התרסק לבינוניות, ונשאר מחוץ לפלייאוף.

בעידן ת'יבודו, בין 2010/11 ל-2014/15, רק שלוש קבוצות ניצחו ביותר משחקים מאשר שיקאגו (255): זו שנהנתה מטים דאנקן, טוני פארקר, מאנו ג'ינובילי וקוואי לנארד, זו שבה כיכבו דוראנט ו-ווסטברוק, וזו ששימשה למשך ארבע עונות כביתו של לברון ג'יימס.

"בעונה הקודמת, קלענו 5.5 שלשות לערב וספגנו 9. זה כמו להתחיל את המשחק בפיגור של 10 נקודות"

את העונה האחרונה, ת'יבס העביר במה שרובנו היו מכנים "טיול אינטנסיבי", והוא הגדיר כ"שבתון". הוא ביקר ב-13 קבוצות שונות: משחקים, אימונים, שיחות עם אנשי צוות, התרשמויות. עם כל המוניטין החיובי שיצא לו, הוא מודע גם למה שהגדירו כחסרונותיו: סוחט את שחקניו עד כדי שחיקה ופציעות (מתוך 12 הנתונים הגבוהים ביותר בליגה של דקות לערב, באותן שנים, עבור שחקן מסוים בעונה – 5 מהם שייכים לשחקני שיקאגו, לואל דנג וג'ימי באטלר), משחק כדורסל מיושן ולא מאמין בקליעות משלוש. למשל, בנוגע לנקודה האחרונה – הבולס דורגו במקום ה-25 בלבד בליגה בחמש השנים תחתיו בהשלכת שלשות, למרות שבאחוזים הם דווקא דורגו במקום התשיעי.

ת'יבס ידע שבקבוצתו הבאה, תהיה אשר תהיה, גם הוא צריך להשתנות. לצד הגישה ההגנתית וההקרבה שידרוש משחקניו, הוא צירף לראשונה לצוות שלו מאמן קליעה, את פיטר פאטון, שלמד אצל האגדה צ'יפ אינגלנד. זה לא אומר שאת ההגנה הוא הזניח; יותר מחצי מזמן האימונים, על פי בריאן ווינדהורסט מ-ESPN, הוקדש להגנה, בעיקר לתיקון היסודות הבסיסיים ביותר של מיקום ותזמון.

האוהדים חוששים שהם עומדים לראות שחקנים נסחטים למשך יותר מ-35 דקות לערב, אבל ת'יבס הראה סימנים מעודדים גם כאן. החמישייה הפותחת כולה כבר קיבלה ערב מנוחה באחד ממשחקי ההכנה, ולמרות שהאימונים הבלתי-רשמיים ("אלה היו אימונים לכל דבר", הסביר ריקי רוביו, "הוא קשוח, אבל במובן חיובי") החלו כבר שבועיים-שלושה לפני פתיחת מחנה האימון המסודר, גם ימי חופש חולקו בנדיבות.

"קווין גארנט לימד אותי כל כך הרבה, בכל כך מעט זמן"

באותו סקר מנג'רים שהוזכר בפיסקה הראשונה, נשאלו 30 המנג'רים בליגה סביב איזה שחקן היו רוצים לבנות את הקבוצה שלהם, לו היו יכולים. התשובה היתה מהדהדת וחד משמעית: האיש שאחראי על הציטוט הנ"ל, קרל אנתוני טאונס.

בעוד גארנט הגדיר מחדש את הדרישות מהסמול פורוורד של שנות ה-2000, הביג-מן הנוכחי של מינסוטה מסתמן כאבטיפוס של הסנטר המודרני; מעין דמרקוס קאזינס בשליטה עצמית ובלי ברגים משוחררים, שאפשר לדמיין כשחקן הטוב בעולם בתחילת העשור הבא. בליגה בה רוב הסנטרים הבולטים מפחידים את הטבעת בכל זריקת עונשין, KAT סיים בשבוע שעבר משחק הכנה עם 17 מ-17 מהקו, וזאת יומיים אחרי שפורסם הסקר ההוא. ממסירה עד שלשה, אין דבר שטאונס לא מסוגל לעשות. הדרך בה המאמן ישתמש בו, עשויה להכריע עד כמה רחוק הוולבס יוכלו ללכת.

מה שמסבך את העניין תהיה דילמת הרכז. הבחירה של המנג'רים בדאן כרוקי העונה לא מבשרת טובות לרוביו: רוב הרכזים אצל ת'יבס היו דומיננטיים מאוד וחיפשו קודם כל את החדירה או הזריקה. אם מדובר בדריק רוז בימיו הטובים, ואם מדובר בתחליפי רוז, בעיקר שוורים אקספלוסיביים מעוטי  סנטימטרים ומועדים לפורענות, כמו ארון ברוקס ונייט רובינסון. דאן, גארד חזק מפרובידנס שבשני משחקי ליגת קיץ לקח 35 זריקות שדה ומסר 6 אסיסטים, מתאים יותר לתבנית הזו מאשר רוביו, הקוסם הספרדי שמשחקו הייחודי משלב ראיית משחק נדירה עם יכולת קליעה גרועה למדי, שגורמת להגנות לאלץ אותו לזרוק.

כשהוא בן 25, סביר יותר שרוביו ישנה מדים במהלך העונה, מאשר ישנה את סגנונו. אם מלאכת הניווט תצא מהידיים שלו לאלה של טאונס שיצלוף ויחלק אסיסטים מההיי-פוסט, א-לה ג'ואקים נואה בעונתו הגדולה בקריירה, הרי שלרוביו יהיה הרבה פחות שימוש. "כפי שת'יבודו עשה בכל שנה בשיקאגו, צפו גם הפעם להסתגלות מצידו, וכשזו תגיע, טאונס – לא הרכז הדומיננטי – עשוי להיות המפתח שמסדר את כל חמש העמדות על המגרש", כתב דיין מור, מהבלוג "קניוס הופוס" המסקר את הוולבס.


"לא נתנו לת'יבודו סיבה לכעוס או לרצות שנעבוד קשה יותר, מכיוון שאנחנו כבר עכשיו עובדים הכי קשה שאפשר" (אנדרו וויגינס)

לצד טאונס, יש חלקים רבים שעדיין זקוקים לפיתוח ולטיפוח. לאנדרו וויגינס יש ידיים ארוכות, אתלטיות מטורפת ודרייב שמזכיר לרבים את קובי בראיינט, אבל הוא לא קולע משלוש, ולא מספיק יציב בהגנה. אצל ת'יבס הוא יצטרך להפוך לשומר-על, וגם לשכלל את משחק ההתקפה שלו. זאק לאווין הבריק בעונה שעברה, בעיקר מאז ההצגה בתחרות ההטבעות, אבל אין לו עמדה ברורה או יכולת הגנתית. גורג'י ג'נג השקט, ההגנתי והיעיל, נמניה בייליצה בעל הקליעה מרחוק, שבאז מוחמד האניגמטי, ברנדון ראש שצבר הרבה דקות משחק בווריירס וקול אולדריץ' שעשה עבודה יפה כמחליפו של דיאנדרה ג'ורדן בקליפרס, אמורים לתת לוולבס גם עומק לשם שינוי.

מעל לכל, ת'יבודו יצטרך להנחיל במינסוטה תרבות מנצחת. לקחת שנים של לוזריות, מאמנים כושלים, בחירות דראפט חצי-אפויות במקומות גבוהים (ע"ע ווסלי ג'ונסון, דריק וויליאמס, או.ג'יי מאיו וג'וני פלין) ושחקנים שלא התפתחו כראוי או עזבו לפני שהספיקו להותיר חותם, ולהשאיר את כל אלה מאחור. לאחר העזיבה של קווין גארנט, הסופרסטאר האמיתי האחרון של מינסוטה, המאמן החדש יצטרך להקים סופר-קבוצה. אם יצליח, לשאר הליגה יש סיבה טובה לרעוד מהזאבים.