הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

טוב דב אחד ביד: החיבור בין כספי לממפיס

החיבור המהיר בין עמרי כספי לממפיס היה בעיקר עניין של נוחות לשני הצדדים: שחקן שימצא הרבה פנים מוכרות, וקבוצה שצריכה עזרה כדי שוב לרלוונטיות. אם המטרה היתה פלייאוף – לא בטוח שהיא תושג. ערן סורוקה מנתח את ההצטרפות של הישראלי לגריזליס

ערן סורוקה
ערן סורוקה  01.07.18 - 13:43

תגיות: עמרי כספי

1. קח את ההזדמנות וברח. מי שעמד ברמזור להולכי רגל נתקל ודאי במדבקות השחוקות, "אתה צריך הובלה, אני צריך פרנסה". במובן מסוים, זה גם מה שעומד מאחורי הסיכום שהושג הבוקר בין עמרי כספי לממפיס גריזליס: הגריזליס, קבוצה במשבר אמצע החיים, רצו וטרן שיעזור להם להיאבק על הפלייאוף בעונה הקרובה.

כספי, אחרי ההרפתקה בגולדן סטייט שהעלתה את מניותיו אבל גם הורידה אותן כשהקבוצה חתכה אותו, חיפש מקום נוח יחסית מבחינת רוטציה, צוות מקצועי וניהולי – ובעיקר, כמו שזה נראה, לעשות את זה מהר, לפני שדלתות נסגרות בכל מיני מקומות.

"לברון תוקע את כולם עם ההחלטה שלו", הודיע כספי לא מזמן באולפן "חמישיות", אבל בסופו של דבר, הישראלי קיבל החלטה בעצמו עוד לפני ג'יימס. ייתכן שיכול היה לחכות עוד קצת, עד שג'יימס היה חותם והיררכיית הליגה לעונה הקרובה היתה מתבררת, ואז לנסות שוב למצוא מקום במועמדת לאליפות. אבל גם ייתכן שהחוויה בווריורס לימדה אותו שעדיף ציפור אחת ביד – או במקרה הנוכחית, דב גריזלי – מאשר טבעת על האצבע, בלי שאתה באמת חלק ממנה בפלייאוף.

2. שוק דובי. החוזה של כספי, בהנחה שיצטרף על ה"וטרנ'ס מינימום" כפי שעשה בעונה שעברה בווריורס, עומד על 2.393 מיליון דולר לעונה הקרובה, וכמו במקרה של הווריורס, גם הפעם הקבוצה תשלם רק כמיליון וחצי והיתר יגיע מהליגה. לממפיס, הנעולה מתחת לתקרת השכר לאחר שנכנסה לקיץ עם 14 שחקנים תחת חוזה (אצל 3 מהם החוזה אינו מובטח), לא היו הרבה אופציות להתחזק. אבל היא לא לבד.

השוק לשחקנים חופשיים הקיץ, אחרי בזבוזי המיליארדים של 2016 והתיקון היחסי ב-2017, עומד להיות קשה וכואב. רובם המכריע של החוזים בעלי תשע הספרות, כך זה נראה, סוכמו עקרונית כבר בשעתיים הראשונות של פתיחת השוק, והיחידים שיכולים עוד לקבל חוזים כאלה הם לברון ג'יימס ודמרקוס קאזנס. שחקנים רבים שחלמו על חוזים של 15 מיליון דולר לשנה יסתפקו ב-10 או 11, רבים מאלה שבנו על 9-10 מיליון יסתפקו בחצי מכך, ואלה שיגלו שאין לאף קבוצה 5 מיליון בשבילם, יוכלו לנדוד לאירופה ולסין.

לקבוצות מעטות יש כסף פנוי מתחת לתקרת השכר. רובן לא אטרקטיביות, אינדיאנה כבר סגרה חלק ממנו עם החוזה לדאג מקדרמוט, ורק מג'יק ג'ונסון (ופחות ממנו, פילדלפיה) משאירים את כולם במתח. מהבחינה הזו, ייתכן שאם כספי לא היה לוקח את ההזדמנות הזו, היה מגיע איזה טרבור בוקר או מריו הזוניה ותופס את מקומו.

3. F-R-I-E-N-D-S - הידיעה תפסה את הבלוגרים המסקרים את הגריזליס קצת בהפתעה, אבל ממשרדי ההנהלה ועד הסגל, כספי יפגוש הרבה פרצופים מוכרים. כריס וואלאס, הג'נרל מנג'ר שמכיר את ישראל היטב, שם עין על כספי עוד לפני שנבחר בדראפט, וכמעט בכל צומת בה היה מועמד כספי לעבור או לעזוב, עלה שמה של ממפיס כאופציה.

המאמן ג'יי.בי ביקרסטאף היה עוזר מאמן של יוסטון כאשר כספי, באחת העונות היותר טובות שידע, שיחק שם. צ'נדלר פרסונס, שייאבק עם כספי על דקות משחק בעמדות הכנף, הוא אחד מחבריו הטובים ביותר בליגה ואף ביקר איתו בישראל.

פרסונס, אגב, הוא גם אחד האחראים למצב העגום של הגריזליס כיום. כשהוחתם באותו קיץ 2016 ארור על חוזה של 94 מיליון דולר ל-4 עונות, שחקן הכנף הוורסטילי נחשב להבטחה גדולה. מאז, פציעות הולכות ונשנות דירדרו את הקריירה שלו עד למצב בו הגריזליס ניסו לשדך אותו לבחירה מספר 4 בדראפט האחרון, אבל אף קבוצה לא הסכימה לקחת את 49 מיליון הדולרים שנותרו בחוזהו לשנתיים הקרובות.

4. טוחנות לאט. אין באמת תרגום טוב בעברית למוטו שליווה את הגריזליס במשך העשור האחרון, הטוב ביותר בתולדותיהם, בו הגיעו 7 עונות ברצף לפלייאוף כולל הופעה אחת בגמר המערב: Grit n' Grind. אפשר לקרוא לזה "שחיקה וגריסה", אם מתעקשים לנסות. הזהות הזו, של כדורסל הגנתי, חכם, שמבוסס הרבה על אנליטיקס (ג'ון הולינג'ר, מפתח שיטת ה-PER למדידת ערך שחקנים, הוא סגן נשיא במועדון), קשיחות וקבוצתיות, עבדה במשך שנים רבות והפכה את הגריזליס לסיוט עבור כל יריבה.

ואז, הגיעה עונת 2017/18. המאמן דייויד פיזדייל הסתכסך עם הכוכב מארק גאסול, ופוטר; הכוכב מייק קונלי ספג פציעה קשה בעקב וגמר את העונה בשלב מוקדם.

לאור ההתפתחויות הללו, ובהינתן מעט מאוד כוח אש מהספסל פרט לטייריק אבאנס, הגריזליס שמו שנורקל ועברו למצב טנקינג, שגרם לכך שאת העונה האחרונה העבירו עם 24 שחקנים במדים, וסיימו עם החמישייה הפותחת הבאה: קובי סימונס, בן מקלמור, דילון ברוקס, אייוון ראב ודיונטה דייויס. אם אתם מכירים כאן פחות שחקנים מאשר בקבוצת ליגת ווינר הקרובה לביתכם, אל תרגישו רע.

5. גריז, המחזמר. העונה הנוכחית תופסת את הגריזליס במצב שברירי למדי. קונלי בן ה-30 וגאסול בן ה-33 לא הופכים לצעירים יותר, והחלון שלהם לצורך מאבק על חזרה לפלייאוף כבר החל להיסגר. אחרי שנעזרו בשחקנים כמו זאק רנדולף וטוני אלן כדי להגיע לשם בשנים קודמות עד שנגמר להם הדלק, בעונה שעברה החלו שם גם לשלב רגליים צעירות. 

דילון ברוקס הקנדי היה הרמה נאה בתחילת הסיבוב השני בדראפט והכניס פרץ של אנרגיה. ג'ארן ג'קסון ג'וניור, בחירה 4 בדראפט, הוא לא רק שחקן הגנה מעולה, אלא גם יכול להרכיב עם גאסול צמד גבוהים אינטליגנטי עם קליעה מבחוץ – ג'קסון הוא 2.10 אבל זרק במישיגן סטייט כמעט 3 שלשות לערב. ג'בון קרטר, בחירה 32 בדראפט, הוגדר ב-ESPN כאחד הגארדים ההגנתיים הטובים שיצאו מהמכללות בעשור האחרון.

ובתוך כל העקרונות הללו, אמור להשתלב כספי. הוא אמור להרביץ ולהקריב בהגנה ולתת אנרגיות, כמו שתמיד עשה, וגם לעזור בריבאונד לקבוצה שדורגה אחרונה בריבאונד ההגנה ב-2017/18. אבל השאלה הגדולה יותר נוגעת לסגנון ההתקפי שלו. אמנם כשגאסול המוסר המדהים עומד על קו ה-3, החיתוכים לסל (כן, חזרנו אליהם) יהיו חיוניים כדי לצבור נקודות, בקבוצה שמתקשה להשיג כאלה פרט לשני הכוכבים, אבל גם הביטחון העצמי בקליעה מבחוץ חייב לחזור, כדי שההתקפה תתקתק טוב יותר.

בלי זרקורים גדולים שמכוונים אליו, כספי מצא לעצמו מקום נוח יחסית לחזור לתודעה, אבל אם המטרה היתה לשחק בפלייאוף בכל מחיר, ייתכן שהיו אופציות עדיפות. בכל מקרה, אם הישראלי ישתלב ברוטציה שני הצדדים ירוויחו, אבל רק אם גאסול וקונלי יישארו בריאים ומרוצים – אולי נראה את עמרי, לראשונה, מקבל דקות גם בסוף אפריל.