על פי כל הדיווחים, בדראפט 2019 של ה-NBA שייערך הלילה (בין חמישי לשישי), יש סיכוי סביר ומעלה שנקבל את הנבחר הישראלי השישי אי פעם: יובל זוסמן.
תחזיות הדראפט מנבאות שזוסמן, שהודיע לפני קצת יותר מחודשיים שהוא נכנס לדראפט השנה, התאמן בימים האחרונים עבור מספר קבוצות בליגה ואם ייבחר, זה יהיה לקראת סוף הסיבוב השני ככל הנראה. במידה ששמו של זוסמן אכן ישמע, הוא יצטרף לדורון שפר (1996), ליאור אליהו ויותם הלפרין (2006), עומרי כספי (2009) וטי ג'יי ליף (2017). כמובן שגם גל מקל שיחק בליגת הכדורסל הטובה בעולם, אך לא הגיע אליה דרך בחירה בדראפט.
אז מה בעצם אומרת בחירת סיבוב שני? מצד אחד, שלושת הישראלים שנבחרו שם, שפר, אליהו והלפרין, לא הצליחו בשעתם לקבל חוזה ב-NBA ולא רשמו הופעה בליגה. שחקנים שנבחרים בסיבוב הראשון מקבלים חוזה מובטח וכיוון שהקבוצות גם ככה משלמות להם, הם כמעט תמיד ינסו לתת להם הזדמנות, גם אם מיד מתגלה שמדובר בבאסט ואלא אם השחקן מקבל עונת פיתוח ולא מצליח להרים את הרמה, מה שמשאיר אותו מחוץ לליגה בסופו של דבר.
שחקני סיבוב שני לא מקבלים חוזה מובטח וצריכים להוכיח את עצמם, אבל שינוי המגמה בעניין די בולט בשנים האחרונות, לא מעט בזכות היכולת המשתפרת לפתח שחקנים כאלה בג'י ליג. למעשה, מתוך 30 הנבחרים בסיבוב השני של דראפט 2018, לא פחות מ-24, או 80 אחוזים אם תרצו, רשמו לכל הפחות הופעת NBA אחת בעונה החולפת. אם זוסמן ייבחר ויהיה חלק מקבוצה, כבר יש לו סיכוי די טוב לקבל את הצ'אנס שלו.
אם זוסמן ייבחר בסיבוב השני, השלב החשוב הבא, לפחות מחוץ לפרקט, יהיה בין סוף אוגוסט ל-5 בספטמבר. שם, קיים חלון של שבועיים בו הקבוצה שבחרה בו צריכה להגיש לו את ההצעה, אם היא מעוניינת בכך והוא צריך להחליט האם הוא נענה להצעה. אם שחקן שנבחר בסיבוב השני נענה להצעה וחותם עליה, ואז משוחרר על ידי אותה קבוצה, לקבוצה הזו (זו שבחרה בו והגישה לו את ההצעה) יש זכויות בלעדיות לאותה עונה להציע לו חוזה דו-כיווני, כזה שמאפשר לו לשהות עד 45 ימים עם קבוצת ה-NBA ואת כל שאר הזמן להעביר בליגת הפיתוח.
אם זוסמן ייבחר בסיבוב השני ולא יקבל את ההצעה עד ה-5 בספטמבר, הוא יהפוך לשחקן חופשי ויכול לחתום בכל קבוצה שתחשוק בשירותיו. אופציה נוספת היא שזוסמן לא ייבחר כלל, ואז ינסה להיכנס לליגה כשחקן חופשי, כפי שעשו לא מעט שחקנים טובים בעבר, כולל אחד מגיבורי הגמר החולף, פרד ואן פליט.