$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

בידיים שלו: קוואי לאונרד שינה את הליגה פעם נוספת

הקליפרס הפכו מהאחות הקטנה לאלה שדור העתיד יגדל עליה, באלמר שינה סדרי עולם והלייקרס יצאו איכשהו מאוכזבים מקיץ בו שמו את ידם על אנתוני דייויס. קוואי הרעיד את ה-NBA וביחד עם פול ג'ורג' השלים מהלך שעשוי לשנות שוב את הליגה. ערן סורוקה מנתח

ערן סורוקה
ערן סורוקה  06.07.19 - 12:12

1. חוות אחיות. ניו יורק ניקס נחשבה בעיני רבים ליעד המועדף על קווין דוראנט, וכשפינו שם מקום תחת תקרת השכר עם עסקת קריסטפס פורזינגיס, הפנטזיה של אוהדי הניקס הייתה על דוראנט שמגיע יחד עם חברו הטוב קיירי אירווינג (ואולי גם זאיון וויליאמסון). כולם ידעו שפול ג'ורג' אוהד לייקרס ורוצה לשחק אצלם, וכך גם לגבי קוואי לאונרד. ככה זה כשאת הקבוצה הבכירה בעיר: דורות של ילדים ובני נוער גדלים על ההילה שלך, רוצים לשחק אצלך, והשם שלך מספיק גדול כדי למשוך שחקנים.

ברוקלין נטס ולוס אנג'לס קליפרס תמיד נחשבו לאחיות הקטנות, המקוללות והפחות מוערכות. הנטס הגיעו לשני גמרים רצופים בימי ניו ג'רזי העליזים (?) לפני עשור וחצי, אבל גם זה היה עם כדורסל אפרפר, ובעידן בו המזרח, אחרי מייקל ג'ורדן ולפני הבד-בויז החדשים, שיווע לקבוצה שפשוט תבוא ותיקח אותו. לקליפרס לא היה אפילו את זה: הם מעולם לא הגיעו אפילו לגמר אזורי. גם כשהיו קרובים, תמיד באו איזו פציעה או נאחס או ג'וש סמית' שמתחפש לסטף קרי או ראג'ה בל שנשאר חופשי בפינה, והשאירו אותם בחוץ.

ואז הגיע קיץ 2019. קווין דוראנט (שלא ישחק בעונה הקרובה, אבל חתם לארבע עונות) וקיירי אירווינג הולכים לברוקלין. קוואי לאונרד ופול ג'ורג', שני סופרסטארים בשיאם, הולכים ביחד לקליפרס. סדרי עולם משתנים מול עינינו בטווח של חמישה ימים, באופן שיכול להשפיע על הליגה לפחות בעשור הקרוב. הקוואי והפול ג'ורג' של דראפט 2030, שמשחקים היום בחצר ביתם, כבר עשויים לגדול כאוהדי קליפרס, לא לייקרס. וה-NBA עשויה לקבל בשנים הקרובות את גמר השווקים הגדולים ביותר שנמנע ממנה מאז 1973 – רק... לא בדרך שכולם דמיינו.

2. ווינדוז 2019. רק כמה שנים אחורה, היו לקליפרס שחקנים טובים מאוד, אבל גם את הבעלים הכי גרוע ב-NBA – כן, כולל ג'יימס דולאן. דונלד סטרלינג לא היה רק בעלים מחורבן שאף אחד לא רוצה לשחק אצלו, התברר שהוא גם גזען, ובמקרה נפלה לאדם סילבר לידיים הזדמנות לצעד שיבהיר לכולם שהוא הבוס. הקבוצה השנייה של לוס אנג'לס הוצאה מהידיים של סטרלינג ונמכרה בהרבה מאוד דולרים לסטיב באלמר.

החולם המשוגע שבא ממייקרוסופט זיהה כאן חלונות הזדמנויות, לא רק להרים את הקבוצה מהקרשים אלא גם לשנות את מאזן הכוחות ב-NBA: הוא הביא את ג'רי ווסט, הלוגו והאיש שבנה קבוצות אליפות בלייקרס, את לורנס פרנק שאחראי להרבה שנים טובות של הנטס, ואת דוק ריברס, המאמן שהדריך קבוצת אליפות בבוסטון. הצוות הניהולי תחתיו לא היסס לוותר על כל הנכסים הכי גדולים שלו, ואגר נכסים ומקום בטריידים, כדי לעשות את השוד המושלם.

מתחת לאף של כולם, כך מתברר הבוקר, נפגשו קוואי ופול בימים האחרונים בלוס אנג'לס, ותכננו הכל לפרטי פרטים. ג'ורג' הבין שהתאנדר לא הולכים לשום מקום בפורמט הנוכחי ולחץ על ההנהלה, וזו נתנה את ברכת הדרך. שני הכוכבים הגדולים ביותר שהלייקרס סירבה לעשות עבורם טרייד בשנים האחרונות למרות שגדלו כאוהדים שלה ורצו לשחק אצלה, חוברים זה לזה באותו אולם – רק נגדה. יחד עם פטריק בוורלי בקו האחורי, ההגנה שיציב באלמר בעונה הקרובה תהיה "פיירוול" מהסוג שמתכנתי הסייבר הכי מתוחכמים של מייקרוסופט יכולים רק לחלום עליו.

3. ריצ'פולס. לברון ג'יימס ואנתוני דייויס ישבו הלילה ביציעי האולם בווגאס כדי לצפון בזאיון וויליאמסון ואר.ג'יי בארט, במשחק שהופסק בגלל רעידת אדמה. בימים בהם רעידה אחרי רעידה מסיבית מזעזעות את אדמת קליפורניה, הבום הגדול עוד חיכה להם במרחק של כמה שעות. כן, תהיה קבוצה טובה מאוד גם בצהוב-סגול בשנה הבאה, אבל בהתחשב במעשים של ההנהלה, שוויתרה על הבאת איש כדורסל מוביל לאחר ההזדמנות שיצרה עזיבתו של מג'יק ג'ונסון, והשאירה את המועדון בידיים של פלינקה, ג'ני באס והזוג ראמביס, קוואי פשוט לא הגיע להם.

אם הבום הראשוני לא הספיק, הגיעה ההחתמה של דני גרין על חוזה של 30 מיליון דולר לשתי עונות ושל קנטאביוס קולדוול פופ על 16 לשנתיים. גרין, כפי שראינו בפלייאוף 2019, הוא שחקן מצוין ומשלים אידיאלי ליד לברון ודייויס – מספיק טוב כדי לכפר על פשלות הגנתיות ולקלוע שלשות חופשיות. אבל החוזה הכבד – הבנאדם ירוויח בעונה אחת את מה שקוון לוני ירוויח בשלוש הקרובות! – מנע מהלייקרס אפשרות לפזר את השכר הפנוי בצורה הגיונית יותר. האם אי אפשר היה להחתים אותו ב-10 או 12 מיליון? לא ברור. אבל יותר מצעד של פלינקה, מדובר בצעד של פאניקה.

אגב, עדיין צריכים שם גם רכז. בהמתנה הארוכה לקוואי, וכשידעו שקמבה וקיירי הולכים למקום אחר, הלייקרס פספסו שחקנים כמו דיאנג'לו ראסל, ריקי רוביו, מלקולם ברוגדון ובוורלי, ועכשיו גם איבדו הזדמנות לטרייד על שחקנים כמו טיג או דראגיץ' שיכלו לתת להם עוד מוביל כדור ברמה גבוהה. ואגב פספוסים: לא, לברון כבר לא יכול לגייס את מי שהוא רוצה, גם אם הבטיח לקוואי, כפי שדווח, שיוכל להביא "אנשים משלו" לצוות המקצועי ושהוא יתמקד במסירות במקום בעשיית נקודות. על פניו, זה טוב לליגה; בפועל, שחקנים עדיין מנהלים את הכל ורוקמים את המהלכים מאחורי הקלעים – פשוט השחקנים עצמם התחלפו.

4. האקסיות. הו טורונטו, אלה היו שבועות נפלאים של שכרון חושים, פלוס שידור חי של מטוס נוחת ומכונית נוסעת ואוהדים שמחכים מחוץ למלון. עכשיו המזרח שוב חוזר לכאוס. מי פייבוריטית שם לאליפות? פילי עם הורפורד וג'וש ריצ'רדסון אבל בלי באטלר ורדיק? מילווקי שאיבדה את ברוגדון ומירוטיץ'? בוסטון שהחליפה את קיירי בקמבה ואת אל הורפורד באנס קאנטר? אינדיאנה כשאולדיפו יחזור ויחבור לברוגדון, ג'רמי לאמב, טרנר וסאבוניס? הרפטורס בכלל מסוגלים להתאושש מהמכה הזו ולבנות קבוצה סביב סיאקם, ואן פליט ואננובי? ואולי אירווינג יחזור לימי קליבלנד ויסחוף את ברוקלין לצמרת מהיום הראשון?

הו אוקלהומה סיטי, זו היתה פנטזיה נהדרת. שנה אחרי שראסל ווסטברוק ארגן מסיבה בביתו ואירח בה את פול ג'ורג' שהצהיר על הישארותו בתאנדר, ראס נראה כמו "הקיץ של אביה" ושוב נשאר בלי כוכב לשחק איתו. כשנותרו לו רק שנתיים בחוזה, אולי זה תחילת הסוף גם שלו עצמו באוקלהומה סיטי. יש להם מיליארד בחירות דראפט עד שנת 2083 בערך, והיבול שהשיגו על פול ג'ורג' נראה לא פחות מרשים ממה שניו אורלינס השיגה על דייויס. אבל בסגל הנוכחי, למרות שדנילו גלינארי יכול לקבל המון אסיסטים מווסטברוק, לא בטוח שזו אפילו קבוצת פלייאוף. שוק קטן, מקום ששחקנים חופשיים לא ששים לרוץ אליו. אח, בסיאטל לפחות יש חוף ים וסצינת הייטק שוקקת.

5. קוואי. הליגה לא ראתה דבר כזה מאז לברון בקיץ 2010: גם בעידן של ווג' ושאמס ומיליארד כלי תקשורת ומקורבים, הכל עבר לכולם מתחת לרדאר. קנדריק פרקינס, שמכיר הרבה אנשים והודיע מראש שדוראנט הולך לברוקלין, חזה שקוואי יילך ללייקרס. העיתונאי הקנדי קריס קרטר, שחולק את אותו סוכן עם קוואי ונחשב בימים האחרונים למקורב אליו, הודיע רק אתמול שקוואי לא מתכוון לקבל את ההחלטה היום. ג'יילן רוז העריך ב-99% את הסיכוי שלאונרד יישאר בטורונטו ופרנק אייזולה מהאתלטיק השווה והעלה ל-99.9%. כריס ברוסארד מפוקס טען שהקליפרס כבר מחוץ למירוץ.

הבעיה העיקרית עם לאונרד היא שבניגוד לשחקנים אחרים, איש לא ידע איך לקרוא אותו. אולי עכשיו אנחנו מתחילים להבין. מה מניע אותו? הרצון לחבור לכוכבים אחרים? (כנראה שכן, אבל בתנאים שלו). להתקרב למשפחה שגרה בקליפורניה? (כנראה שכן). נאמנות והכרת תודה? רצון להיכנס לעסקי הבידור עם דרייק? (פחחחח). במשך ימים הוא השאיר את התקשורת בעלטה, הופך את Flightradar לאתר היחיד שבעזרתו אפשר לעקוב אחריו, והותיר אפס רמזים למה שהולך לקרות.

עכשיו, עם קבוצה אדירה סביבו – ומי שעשויה לפתוח את העונה כמועמדת מספר אחת לאליפות בסוכנויות ההימורים – לאונרד עומד לשנות את הליגה, שוב. את קוואי לקליפרס עוד ראינו כמשהו שעשוי לקרות; קוואי ופול ג'ורג' ביחד? איש לא ראה, איש לא שמע. "אם יש משהו אחד שאני מקווה שכולנו ניקח מסאגת הפרי אייג'נסי של קוואי, זה שמותר לעיתונאים שלא יודעים להגיד 'אנחנו לא יודעים'", סיכם דן ווייקי, כתב הלוס אנג'לס טיימס. אולי זה הלקח של כולנו.