לפני קצת פחות מחודשיים, ב-19 בנובמבר, ציינו ב-NBA עשור וחצי לאחד הימים השחורים בתולדות הליגה. כבר היו שערוריות בעבר. האגרוף של קרמיט וושינגטון שכמעט הרג את רודי טומג'נוביץ', סקנדל ההימורים של השופט טים דונהיי, תקרית האקדחים של גילברט ארינאס וג'באריס קריטנטון. לא חסר.
אבל אף אחד מכל אלה לא היה מוכר והרסני עבור ה-NBA כמו ה"מאליס אין דה פאלאס", היום הבלתי נשכח ב-2004 בו כוס שהושלכה מהקהל שלחה את רון ארטסט, סטיבן ג'קסון וג'רמיין אוניל להסתערות משוגעת שנגמרה ב-11 מיליון דולר של קנסות ו-146 משחקים של השעייה בין כל המעורבים.
"אלה היו שתי הדקות הארוכות בתולדות הליגה", נכתב ב"יאהו ספורט" בכתבה שבחנה את האירוע, 15 שנים אחרי. "זה היה סוריאליסטי", אמר בן וואלאס. "זו הייתה בושה", הוסיף הפרשן באותו משחק, אגדת העבר ביל וולטון. כשאינדיאנה חזרה שנה אחר כך לאולם של דטרויט, היו שמועות על אנשים שינסו להתנקש בארטסט. עד כדי כך.
כשהעניינים נרגעו מעט והגיע זמן העונשים, ניצבה בפני הקומישינר המיתולוגי דייויד סטרן מטרה אחת: לוודא שמשהו כזה לא יקרה יותר, אף פעם. לשם כך, בין היתר, הוא נתן לארטסט את ההשעייה הארוכה בהיסטוריה של הליגה, 73 משחקים (ועוד 13 שאינדיאנה שיחקה בפלייאוף באותה עונה. 86 בסך הכל).
מי שהיה אחראי מטעם הליגה על איסוף כל חומרי הווידיאו מהאירוע החמור היה "הנשיא לענייני בידור" שלה באותה עת, אחד בשם אדם סילבר. העבודה היסודית שלו עזרה להביא לדין את כל השחקנים המתפרעים והלקח מההחלטות הקשות שקיבל סטרן, המורה הרוחני שלו, נשאר עם סילבר עד היום.
אלא שכיום, הקומישינר הנוכחי והנערץ על ידי רבים מוצא את עצמו בבעיה. יותר ויותר שחקנים נקלעים לתקריות עם האוהדים ובניגוד ל-2004, הפעם לא צריך איזה אדם סילבר שיאסוף קטעי וידיאו. הכל מצולם, מתועד ומופץ תוך שניות לכל רשת חברתית אפשרית.
לא בטוח שכמות התקריות בין שחקני ה-NBA לאוהדים בתקופה האחרונה גדולה יותר מאשר מה שהיה בעבר, אבל אין ספק שאנחנו שומעים ורואים את התקריות הללו הרבה יותר והמצב הקיים מייצר תחושה מטרידה, כאילו ההסתערות הבאה של שחקן על אוהד נמצאת ממש מעבר לפינה.
סילבר. ההסתערות הבאה מעבר לפינה? (Getty)
לקייל לאורי אולי יש מזג קצת חם (שמונה עבירות טכניות בעונה שעברה, שמונה כבר בחצי העונה הזו), אבל הוא לא ידוע כשחקן אלים או משהו כזה. ההיפך הוא הנכון. למרות זאת, בחצי השנה החולפת הוא היה מעורב בלא פחות משלוש (!) תקריות עם אוהדים.
הראשונה הייתה במשחק מספר 3 של סדרת הגמר האחרונה, בין טורונטו לגולדן סטייט. בתחילת הרבע האחרון, לאורי זינק לכדור אבוד והתעופף לתוך השורה הראשונה בעוצמה. הוא נחת בדיוק ליד המיליארדר מארק סטיבנס, שהחזיק באחוזים בקבוצת הבעלות על הווריירס. סטיבנס הגיב עם דחיפה וכמה קללות עסיסיות ולאורי התלונן לשופטים, לפני שאוהד/בעלים לווה אל מחוץ לאולם. הוא הורחק לשנה מכל פעילויות הקבוצה, כולל משחקים ועל פי הדיווחים, גם אולץ למכור את חלקו.
"אין שום מקום לדבר כזה במשחק היפה שלנו", כתב באינסטגרם לברון ג'יימס, שראה את האירוע בטלוויזיה. "כשאתה יושב לצד המגרש, אתה יודע בדיוק למה אתה נכנס ואם לא, זה כתוב בבירור על הכרטיס. חייבים לפעול בנושא".
באותו אירוע כאמור, לאורי הסתפק בהצבעה על סטיבנס ותלונות לשיפוט ואנשי האבטחה, אבל בתחילת דצמבר, כשטורונטו הפסידה בעיר הולדתו, פילדלפיה, הוא כבר החליט לטפל בעניינים בעצמו. בדרכו בחזרה לחדרי ההלבשה אחרי המשחק, לאורי נעצר בכניסה למנהרת השחקנים, הביט לעבר אחד מאוהדי הסיקסרס וצעק שוב ושוב: "בוא תפגוש אותי, בוא תפגוש אותי". כמה מחבריו לקבוצה ניסו להרגיע אותו והוא הוסיף: "אני גר ברחוב 20 וליהיי, בוא לפגוש אותי שם", קורא לאותו אוהד שלא הפסיק לקלל אותו להתייצב לעימות.
"הוא דיבר יותר מדי", הסביר הגארד העצבני לעיתונאים. "אני לא יודע מי זה. אני יודע שזו פילדלפיה, אני אוהב את זה. כשאני מגיע הביתה, אני כאן ואם יש להם בעיה, הם יודעים איפה למצוא אותי". בקושי שבועיים חלפו ובמשחק באינדיאנה לאורי התלונן על עבירה שנשרקה נגדו מתחת לסל ולפתע הסתובב לעבר הקהל בצורה מאיימת, לפני שרונדה הוליס ג'פרסון מיהר להחזיק אותו כדי שהמצב לא ידרדר.
הפעם, אפילו קשה לבוא לאוהד בטענות, כי לטענת כל הסובבים אותו הוא בסך הכל צעק: "תפסיק להתבכיין, קייל". גם צוות האבטחה של הפייסרס, ששוחח עם האוהד, לא מצא בעיה בדבריו והרשה לו לחזור לכיסא ואילו לאורי היה זה שסומן בתור הצד עם הפתיל הקצר. כמה פעמים אוהדים עוד ינסו להוציא אותו משלוותו והאם מתישהו לא יהיה שם איזה הוליס ג'פרסון שימנע ממנו לקחת את הדברים צעד קדימה?
רצף המקרים הזה של לאורי לא מבודד. אייזיאה תומאס ספג מהליגה השעייה משני משחקים אחרי שהתקרב בצורה מאיימת לאוהד של פילדלפיה שקילל אותו בזמן ששחקן וושינגטון עמד על קו העונשין. לסיקסרס יש מבצע לפיו אם שחקן אורח מחטיא פעמיים ברצף מהקו במחצית השנייה, כל האוהדים יכולים לקבל במתנה מעין מילקשייק קטן ואותו אוהד כנראה רצה את המשקה קצת יותר מדי וצעק לעבר תומאס שלוש פעמים "פאק יו, כלב".
אייזיאה, להגנתו, היה די רגוע כאשר הלך לתוך היציע ודיבר עם האוהד (אחרי שהורחק הוא אפילו נתן לילד קטן את מגן הזיעה שלו), אבל הליגה לא יכולה להרשות לעצמה תמונות של שחקן שמגיע עד השורה השביעית או השמינית של היציע ונלקח מהמקום על ידי איש אבטחה מגודל. הסרטון כמובן הופץ במהרה והאירוע עלה לתומאס ביוקר.
מרקוס סמארט, שצלל לעבר כדור כשבוסטון שיחקה בדנבר בסוף נובמבר, התלונן שאוהד צעק לעברו "בדיוק ככה. תישאר על הרצפה, רד על הברכיים". הגארד של הסלטיקס ענה "תקשיב, פשוט תראה את המשחק" וביקש מהאבטחה להעיף את האוהד מהאולם. במקרה הזה, האבטחה לא עשתה כלום וגם הליגה לא הגיבה וסמארט הביע תסכול מהעובדה שלטענתו, השחקנים "חשופים מדי".
המשפט שסמארט אמר ששמע מהאוהד דומה לזה שגרם לראסל ווסטברוק לקלל בצורה קשה את שיין קייסל בעונה שעברה, כאשר אוקלהומה סיטי שיחקה ביוטה. קייסל הורחק מהאולם של הג'אז לצמיתות, אבל לאחרונה הוא וזוגתו, שהייתה לצדו בעת האירוע, הגישו תביעה נגד ווסטברוק והליגה על סך 100 מיליון דולר. גם אם היא לא תתקבל (והיא לא), מדובר בעוד פרסום גרוע ועוד אירוע שעלול לגרום ליותר אוהדים להתגרות וליותר שחקנים להגיב.
בכל פעם שווידיאו חדש צץ, בכל פעם שמשחק נגמר עם שחקן מתלונן על אוהד כזה או אחר, סילבר והליגה עוצרים את נשימתם והשאלה שכולם שואלים את עצמם כרגע היא לא רק איך עוצרים את כדור השלג, אלא מתי הוא יתחיל למחוץ את מה שבדרכו.