הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

סילבר ליינינג: ההזדמנות הגדולה של ה-NBA

טורניר סיום עונה מקוצר, פלייאוף קומפקטי, דראפט ופרי אייג'נסי גם יחד, ואולי בשורה חדשה לליגה גם בעתיד. משבר הקורונה יכול להפיל, אבל גם מסוגל להרים תקווה ענקית לענף, לשחקנים - וגם לאוהדים, עמוק בתוך הערפל בו כולנו נמצאים. סורוקה עדיין מאמין

ערן סורוקה
ערן סורוקה  19.03.20 - 11:45

תגיות: NBAאדם סילבר

תחילת כתבה

"ואין לי שום מושג מה יהיה מה יהיה
אך בליבי אני עוד רוצה מקווה
שלא הכל אבד שנחייה כאן לעד
באושר ובעושר"
(עלי מוהר ז"ל)

המונח האנגלי "סילבר ליינינג" מתייחס לכך שגם במצב עגום, אפשר למצוא לפעמים תקווה. למזלנו, אוהדי NBA, לקומישנר שלנו קוראים אדם סילבר. הוא ליברלי ודמוקרטי, הוא הבין מה קורה ונקט בצעד הנכון והמתבקש ביותר עוד לפני הנשיא של המדינה שלו. וגם עכשיו, כשהליגה שלו, שמגלגלת 8 מיליארד דולר בשנה, מגיעה לשוקת שבורה של מזומנים, אפשר להאמין בו.

בחודש הבא, על פי ידיעות שפורסמו בסוף השנה שעברה, היו אמורים בעלי קבוצות ה-NBA להתכנס ולהצביע על שורה של רפורמות מבניות לעונת 2021/22, העונה ה-75 של הליגה – כאשר מאוחר יותר הבין סילבר שאין לו רוב והחליט לדחות את העניין בינתיים. רק שלסיני שאכל עטלף או פנגולין היו תוכניות אחרות, ועכשיו הליגה מושבתת. העדכון האחרון של כתב ESPN, אדריאן וויינרובסקי, העיד כי בעלי הקבוצות מתחילים לחפש אולמות ותאריכים פנויים מאמצע יוני עד עמוק באוגוסט.

ומכאן התקווה שלנו תתחיל, ברשותכם: מהנחה, אולי הגיונית ואולי לא, ששלושה חודשים מעכשיו תימצא דרך להכיל לפחות את המגיפה המטורפת הזו, ולחדש את הליגה, עם קהל או בלי קהל, באולמות המקוריים או בשני אולמות בלאס וגאס. איכשהו.

יוני המשוגע
"לפעמים, מהמשבר הגרוע ביותר צצה הזדמנות" (אדם סילבר, The Jump, לפנות בוקר).

עונה לא סגורה הוא התרחיש הכי גרוע שיכול להיות לליגה. כל אוהד ספורט מווהאן ועד לוס אנג'לס מתחנן לאיזושהי תחושה של קלוז'ר, שמה שהתחיל חייב לבוא איכשהו אל סופו. יש ליגות שכבר נסגרו ויש ליגות שעוד ייסגרו בשבועות הקרובים, אבל אף אחד מהליגות האלה היא לא ה-NBA, מפעל של 12 חודשים בשנה. בהיעדר האפשרות להרחיב את לוח השנה ל-15 חודשים – יוליוס קיסר, עוד נסגור איתך את החשבון – כל החלטה שתתקבל תשפיע לא רק על העונה הנוכחית אלא גם, לפחות, על זו שאחריה. ואגב יוליוס – די ברור לכולם שביולי לא יתקיימו המשחקים האולימפיים טוקיו 2020, נכון? יופי, נמשיך.

בפני בעלי הקבוצות עומדת מציאות נכוחה וכואבת: אין שום סיכוי שהליגה תוכל לשמור על כמות ההכנסות שהיתה צפויה מלוח שנה רגיל. בהיעדר הכנסות כאלה, ובהתחשב בעובדה שהרוב המוחלט של קבוצות הליגה כבר נמצאות בפלוס ופלוס יפה, זו ההזדמנות להתפרע, לצאת מהקונבנציות ולנסות להעלות את סף הריגוש – בצורה שעשויה לכפר על הירידה ברייטינג ולהתאים לדור הטכנולוגי וקצר הקשב שהולך והופך לצרכן החשוב ביותר עם כל שנה שעוברת.

אז בואו נתחיל באמצע יוני. 18 ביוני, שלושה חודשים ממועד כתיבת שורות אלה – התאריך שבו היה אמור להיערך משחק 6 של סדרת הגמר. 15 מתוך 16 העולות לפלייאוף ידועות כבר עכשיו, ואפשר לנצל את זה כדי לפתוח את שארית עונת 2019/20, בטורניר "יוני המשוגע" על הכרטיס האחרון לפלייאוף.

תחשבו על אוהדי הקאבס המשתפרים שפתאום מרגישים תקווה, או תראו איזה טורניר נקבל במערב: כדי להבטיח מקום בפלייאוף הראשון בחייו, ג'א מוראנט יצטרך להילחם בסטף בסיבוב הראשון, בפופוביץ' או בקינגס בשני ובגמר אולי בזאיון וויליאמסון. שתי הפיינליסטיות האזוריות ייפגשו לגמר על מקומות 15-16 בפלייאוף, והמנצחת תזכה גם בדירוג הגבוה יותר וגם ב"גביע דייויד סטרן" הראשון. כל הקבוצות שיישארו מחוץ לפלייאוף ישתתפו בהגרלת הלוטרי, שתיערך כהצגה מקדימה לגמר.

יאניס נגד זאיון, לברון נגד קיירי
בסוף השבוע שאחרי, יתחיל הפלייאוף במתכונת מקוצרת: הטוב משלושה. למהדרין נוסיף יישור של הקבוצות לפי הרקורד ולא לפי האזורים; כדי להתגבר על הג'ט לג, הקבוצה עם הדירוג הנמוך יותר תארח את המשחק הראשון, ותתארח במשחק או שניים הבאים. ארבע סדרות יתחילו בשבת, 27 ביוני, ועוד ארבע בראשון, 28 ביוני. נכון לעכשיו שיבוץ כזה מסדר לנו בין היתר את לברון נגד קיירי שעשוי לחזור בסדרת אל.איי – ניו יורק הראשונה מזה 47 שנים, בוסטון נגד פילי, קוואי נגד לוקה, יוטה נגד הת'נדר והסמול בול של יוסטון נגד ג'ימי באטלר ומיאמי בדרבי דרומי לוהט – ואולי אפילו את יאניס נגד זאיון. לא רע, נכון? ותוך שבוע אנחנו נשארים רק עם 8 הגדולות.

בשלישי שאחרי, אחרי הברביקיו של 4 ביולי, מתחילות סדרות חצאי הגמר האזוריים, בשיטת הטוב מ-5. הפעם הולכים על שיטת 1-2-2. שוב, מקסימום שתי טיסות. מסיימים בסופ"ש של 18-19 ביולי. מנוחה קצרה וממשיכים. ב-22-23 ביולי מתחילים חצאי הגמר, שוב בשיטת 1-2-2, ושוב מסיימים בסופ"ש.

בתחילת אוגוסט מתחילה סדרת הגמר, הפעם בפורמט רגיל, והיא מסתיימת עד אמצע אוגוסט. נחנו? נהנינו? זמן למצעד אליפות? יופי. ב-20 באוגוסט נפגשים לאירוע חסר תקדים: דראפט שמיד בסיומו, עם הקראת השם האחרון, מתחיל הפרי אייג'נסי של 2020. הכל יהיה טרי, הכל יהיה טרפת. בסך הכל צמצמנו שלושה פלוס חודשים, לחודשיים של טירוף חושים, שיפצה על הדיכאון של האביב. ב-1 בספטמבר הילדים הולכים לבית ספר, וילדי הדראפט הולכים לליגת קיץ מקוצרת.

מתנה לכריסמס: עונת 2020/21
אז יש לנו אלופה, יש העברות, ברוכה הבאה עונת 2020/21. בפורמט הנוכחי יש 4 חודשי הפסקה בין עונה לעונה. זמן לגוף להחלים ולקבוצות להתגבש. אז גם הפעם נשמור על אותה פגרה. אחת ההצעות שמדוברת כבר לא בחדרי חדרים, היא לתת לעונת הפוטבול את הזרקור שלה ולהתחיל את עונת ה-NBA בחג המולד – ואם זה נשמע לכם מוכר מאיפשהו, אז היינו שם בנסיבות אחרות בעונת ההשבתה האחרונה, 2011/12.

דיברנו על הצעות מהפכניות? בואו נלך לעונה של 58 משחקים. כל קבוצה פוגשת כל יריבה פעמיים, בית חוץ וזהו, כל משחק הרבה יותר חשוב והפעם כולם יודעים על זה מראש. כולל פגרת אולסטאר, העונה הרגילה הולכת עד סוף אפריל, בסך הכל חריגה של שבועיים לעומת לוח השנה הרגיל. הפעם אפשר להסתפק בטורניר על שני כרטיסים למסיימות במקומות 7-10, ואחריו אותו פלייאוף בנוסח מקוצר סטייל עונת הקורונה. כל השחקנים שיעלו לחצאי הגמר האזוריים יקבלו שחרור מהסגל האולימפי, במידה והמשחקים ייערכו בטוקיו בקיץ 2021 – ולפגרה של קיץ 2021 נגיע בדיוק כמו שהיינו מגיעים אליו אלמלא סיפור העטלף, או הפנגולין: על התפר של יוני-יולי.

והנה, הצלחנו לדחוס בשנה ורבע כמעט את כל הפנטזיות של סילבר: עונה מקוצרת, טורנירי משחק אחד סטייל גביע ועל כרטיס לפלייאוף, דראפט ופרי אייג'נסי שמתחילים באותו יום, פלייאוף על פי רקורד ולא על פי אזורים. לבעלי הקבוצות יהיו כבר שתי עונות להחליט לפיהן איך הולכים לחגוג את העונה ה-75 של הליגה. אפילו מהמשבר הזה, אתם רואים, יכולה לצמוח הזדמנות.

וכן, יכול להיות שכלום מזה לא יקרה. אבל מה נשאר לנו באמצע המארץ' סאדנס, אוהדי ספורט שרובצים בעיניים כלות מול סרטי היילייטס, מלבד התקווה?