כדי לשחק בליגה הטובה בעולם, מן הסתם שאתה צריך להיות בנוי בהתאם מבחינה פיזית, אבל לגודל של שאקיל אוניל אף אחד ב-NBA לא היה מוכן. לפני 27 שנים בדיוק, באחד ממשחקיו הגרועים בעונת הרוקי, שאק היה אחראי לאחד הרגעים האייקונים בתולדות הליגה כשהטביע ותלש את הטבעת מהלוח, ואנחנו כאן כדי להיזכר.
זה קרה בעונת 92/93, במשחק של המג'יק מול הנטס. בצורה לא כל כך אופיינית, שאק היה בעיצומו של ערב נוראי. הוא קלע 10 נקודות בלבד (3 מ-11 מהשדה), קטף חמישה ריבאונדים וחסם חמש פעמים. כדי להבין עד כמה זה היה ערב קשה עבור האיש הגדול, שימו לב מה קרה במשחק הבא מול הנטס באותה עונה: שאק קלע 24 נקודות, קטף 28 ריבאונדים וחסם 15 פעמים (!).
אנשים לא זוכרים, אבל באותו משחק, בצד של המג'יק, הכוכב היה בכלל ניק אנדרסון, שעלה מהספסל וקלע 50 נקודות ב-33 דקות בלבד (17 מ-25 מהשדה) - וכל זה עם מתיחה בירך האחורי. בצד של הנטס, הכוכב של הערב, ולא מהסיבות הנכונות, היה דריק קולמן. הוא אמנם לא זה שסדפג את הדאנק של שאק, אבל היה אחד הגורמים המרכזיים.
"אני תמיד הייתי איש גדול, מעולם לא הטביעו עלי לפני שהגעתי ל-NBA", שיחזר שאק. "אבל הייתה פעם אחת בניו ג'רזי, המקום בו גדלתי, מול כל האוהדים. שיחקתי נגד דריק קולמן, הוא היה שמאלי ו'חיה', קלאסי כדי שאנסה לחסום אותו. באחת ההתקפות, הוא כידרר פעמיים, עשה עלי הטעיה והטביע. לא באמת ידעתי שהוא הטביע עד שהסתכלתי למעלה והכדור פגע לי בפנים. כשהסתובבתי אליו הוא עשה לי תנועה של 'לא' עם האצבע. כשהסתכלתי על אמא ואבא שלי ביציע הם עשו פרצוף מאוכזב, חזרתי לספסל עם דמעה בעין".
כמה התקפות מאוחר יותר, הגיע רגע הנקמה. אנתוני בואי חדר לטבעת, מצא את שאק פנוי - והסנטר הענק הטביע בפנים של דוויין שינציוס, שמתנשא לגובה 2.18 מטרים, ותלש את הטבעת מהלוח. "הדבר המצחיק הוא שלא ניסיתי לשבור את הטבעת במקרה הזה, היו מקרים שכן אבל הפעם לא", נזכר שאק. "רק רציתי להגיע לטבעת מהר כי הוא היה גבוה. כשעליתי לשם זה פשוט קרה".
אגב, זה היה הסל השני ששאק שבר באותה עונה, כשגם פיניקס טעמה מנחת זרועו של הענק. היום, 27 שנה אחרי, כששאק כבר לא לוקח חלק פעיל על מגרשי הכדורסל, הלילה ההוא רק מזכיר לנו כמה אנחנו מתגעגעים לעוד דמות צבעונית כמוהו.