כש"הריקוד האחרון" החליטה להקדים בעקבות הקורונה, קהל הכדורסל התרגש כל כך להיכנס לעומקי עונת 97/98 של הבולס, אבל הוא לא חשב שלא רק שהוא יקבל אליפות אחת, את האחרונה שבהן, אלא את מלוא השושלת של שיקגו. וכעת, אחרי עליית הפרקים האחרונים של הסדרה, אי אפשר שלא לשאול: מי המרוויחים והמפסידים?
מנצח: מייקל ג'ורדן
הפרקים הראשונים של הסדרה הביאו עימם לא מעט ביקורות על רמת האובייקטיביות, ודי בצדק יש לומר. ניכר היה שג'ורדן היה בעל זכות הווטו בכל הנוגע לתוכן, כצפוי, וקולות בעולם הסרטים כבר טענו ש"ככה לא עושים סדרה עיתונאית". אבל התפנית הגיעה בפרקים 6/7, שעסקו בעיקר בצד התחרותי של MJ.
במשך שנים מספרים לנו סיפורים על התעללות נפשית מצידו של ג'ורדן, לעיתים אפילו פיזית - והנה עומד האיש מאחורי השיגעון ומסביר. והאמת, כמו תמיד, הוא הצליח לשכנע לא מעט אנשים, בעיקר בנאום בסיום הפרק השישי, בו הוא מספר על המנטליות שלו על סף דמעות. מה גם שלראות, לפתע, צדדים אנושיים כל כך בג'ורדן, שהיה על אנושי במשך כל כך הרבה שנים, יצרו לו חיבור אפילו גדול יותר עם הקהל.
ג'ורדן, שהשושלת שלו בבולס הספיקה להישכח מעט עם עליית הדור הצעיר לשלטון, הוא המנצח הבלתי מעורער של הסדרה. אם הקולות בדו-קרב הבלתי פוסק בינו לבין לברון החלו להיערם אצל כוכב הלייקרס, אזי שכעת הסדר שב על כנו והזכיר לכולם: אם יש מישהו שגדול יותר מהספורט, זה הבחור הזה.
מפסיד: סקוטי פיפן
על פניו, נאמבר 2 של ג'ורדן היה אמור להיות בין המרוויחים. כבר בפרקים הראשונים טוענים העוסקים במלאכה עד כמה הוא היה משמעותי לקבוצה, כשאפילו ג'ורדן הודה ש"לא היה לוקח אליפויות בלעדיו" ורודמן הוסיף ש"הוא היה השחקן הטוב בעולם כשג'ורדן שיחק בייסבול". לא מספיק? אז גם בדיון המתבקש על יחסיו עם ג'רי קראוס, כולם לקחו את הצד של פיפן.
אבל, וכאן יש אבל גדול, בפרקים האחרונים פיפן היה צריך להסביר את עצמו לא מעט פעמים - ולא בכולן היו לו תשובות. זה התחיל מהמיגרנה בעונת 89/90, ששמה סוף לחלום האליפות הראשונה של MJ, והסתיים עם הסירוב לעלות למגרש ברגעי ההכרעה של עונת 94' - בדיוק העונה בה ג'ורדן לקח הפסקה ופיפן הפך למנהיג. והתגובה? זוכרים? "אם הייתה לי הזדמנות לעשות זאת שוב, כנראה שלא הייתי משנה דבר".
לפיפן היו 25 שנים לחשוב על הצטברות האגו שתקפה אותו באותו הרגע, ועדיין, הוא דבק בעמדתו. וזה, רבותיי, פגע אנושות בשמו הטוב של נאמבר 2 - הן בעיני השחקנים דאז, והן בעיני הצופים כיום.
מנצח: פיל ג'קסון
במקרה הזה, הבחירה הייתה די פשוטה. הסדרה מלמדת אותנו דבר שכנראה ידענו, אבל אין ספק שהיה צריך חידוד: לפני פיל ג'קסון, מייקל ג'ורדן נתפס כשחקן אינדיבידואל נהדר שהתקשה לנצל זאת כדי לסחוף את חבריו לאליפות. אחרי שבע שנים וחצי עם המאמן האגדי, היו לו שישה תארים. הסיבה? בזכות ג'קסון, ג'ורדן הבין שהוא לא יכול לבד - ועל הדרך הוא קיבל עזרה מ"התקפת המשולש". ג'קסון תמיד נתפס כגאון כדורסל, אבל כעת הדברים קיבלו הוכחות בשטח.
ג'קסון ופיפן. מנצח ומפסיד (Getty Images)
מפסיד: ג'רי קראוס
דבר אחד חייב להיאמר, לג'נרל מנג'ר של הבולס, שאין באפשרותו להגן על עצמו, בנה את השושלת הכי גדולה בהיסטוריה במו ידיו. גם אם הוא לא היה אדם אהוב, כי אם לא היה כריזמטי במיוחד וגם אם דרכו הייתה שנויה במחלוקת - עם עובדות קשה להתווכח. ועדיין, קראוס, כמו אז, היה השעיר לעזאזל של ג'ורדן, עד כדי כך שמשפחתו החלה לפרסם קטעים מתוך ספר הזכרונות שלו כדי להראות את הצד שלו בסיפור.
בעיני רבים היחס של ג'ורדן ופיפן לקראוס גבל בבריונות. "עשינו כל מה שאפשר כדי לגרום לו להיראות רע", נזכר ג'ורדן במהלך הסדרה, לאחר שהשפיל את טוני קוקוץ' באולימפיאדת 92'. בסופו של דבר, מהסדרה ניתן להסיק שקראוס הוא יותר מאדם חסר ביטחון שרצה לקבל קרדיט על מה שמגיע לו, ואף היה מוכן לשחרר את פיפן ולוותר על מאמן שהביא לו שש אליפויות לשם כך, אבל זו הייתה המציאות? כנראה שלעולם לא נדע.
מנצח: דני רודמן
מלבד היותו אחד הכלים המשמעותיים ביותר של הצוות המסייע, אם לא המשמעותי שבהם, רודמן הוא אדם צבעוני ומפתיע שאי אפשר שלא להתהפנט ממנו. הרי מי עוד מסוגל לעזוב הכל באמצע פלייאוף ולנסוע לנפוש בלאס וגאס? מי עוד יגרום לג'ורדן להגיע עד לחדרו כדי לגרור אותו חזרה לאימונים? ובמקביל, רודמן המשיך להיות מפלצת ריבאונדים וחלק חשוב בלוח השח-מט של ג'קסון. משמע, הוא לא סתם מנצח, אלא חבר מיידי בהיכל התהילה.
מנצח ומפסיד: אייזיאה תומאס
לכל היריבים של ג'ורדן בסדרה יש דבר אחד משותף: כולם מפסידים על הפרקט. מג'יק ג'ונסון, פטריק יואינג, קלייד דרקסלר, גארי פייטון, צ'ארלס בארקלי, קארל מלון, בי ג'יי ארמסטרונג - כולם, כולל כולם. אבל כוכב הפיסטונס דאז, הוא היחיד שניצח. תגידו מה שתגידו על תומאס, אבל הוא לא עשה לג'ורדן חיים קלים בהעברת השרביט והוכיח לא פעם, אלא פעמיים, שלפחות ב'דרים טים' הוא ראוי להיות.
ועדיין, תקרית אחת, אי שם בעונת 90/91, השאירה טעם חמוץ בפה בכל הנוגע לתומאס. שחקן שמפסיד ויורד מהפרקט לפי הזמן בלי ללחוץ ידיים, גם אם הוא לא האיש שהנהיג את המרד, "מרוויח" לעצמו לא מעט שונאים - כולל האיש שמנצח על המקהלה, מייקל ג'ורדן. וכשג'ורדן לא אוהב אותך, כפי שראינו, אף אחד לא אוהב אותך.
תומאס. רב עם האיש הלא נכון (getty Images)
מנצח: סטיס קר
מאמן הווריירס היום לא היה דמות משמעותית כל כך בסיפור אז, בטח לא יותר מטוני קוקוץ' לדוגמא, אבל הדמות שהוא היום הפכה אותו לחלק בלתי נפרד מהסדרה. ואחד שאין לא הרבה לתרום על מגרש הכדורסל, חייב להרוויח את לחמו בדרך אחרת - וזה בדיוק מה שעשה קר, כשנעמד על רגליו האחוריות וענה לג'ורדן כשזה היכה אותו. מלבד התקרית הזו, קר שמר על הדמות החיובית שדבוקה אליו כבר שנים והוכיח שלפעמים מספיק להיות במקום הנכון ובזמן הנכון.
מנצח: ESPN
במקור, למי שהספיק לשכוח, הסדרה בכלל הייתה אמורה להיות משודרת ביוני - בסמוך לגמר ה-NBA - אך בעקבות הקורונה היא הועברה לאפריל, וזה, למי שלא שם לב, הדבר הכי טוב שענקית הטלוויזיה יכלה לעשות לעצמה. הרייטינג פרץ שיאים חדשים, הסדרה הפכה לנצפית ביותר ב'נטפליקס' וכ-5.8 מיליון אנשים נהנו ממסע משובח בזמן - מה שהופך את "הריקוד האחרון" לסדרה התיעודית הנצפית ביותר של ESPN אי פעם.