הפלייאוף זה המקום והזמן בו הבמה מתרחבת, השטיח נפרס, אור הזרקורים נדלק והכוכבים זוהרים. במילים אחרות, זה האות עבור שחקני הכדורסל הגדולים בעולם להעלות את הרמה ולהתחיל את ה'שואו'. לברון ג'יימס יודע כבר כמעט 15 שנה שכשנשמעת המילה 'פלייאוף', הפוקוס עליו. גם קוואי לנארד, יאניס, ושאר התותחים הכבדים מכירים את התחושה מקרוב, אבל כל זה לא עניין את ג'מאל מארי. עם הרבה חוצפה וביטחון עצמי, הגארד של דנבר הצליח לגנוב את ההצגה בפלייאוף 2020, ועל הדרך לעורר השראה מסביב לעולם. במשחק מספר 7 בדו-קרב המשוגע מול יוטה ודונובן מיצ'ל, מארי ירצה לכתוב פרק נוסף בסיפור המדהים שלו. סיפור על קנדי צעיר שמנצל את הבמה שלקח מ"העשירים", כדי להפוך למוביל חברתי שנותן תקווה ל"עניים".
- 03:30 שידור ישיר ב-SPORT 5: משחק מס' 7 בסדרה המטורפת בין דנבר ליוטה
רובין הוד. חץ אל תוך הלב של האוהדים (getty)
רגע לפני, ננסה לעכל ביחד את הממוצעים של מארי בשלושת המשחקים האחרונים בסדרה: 47.3 נק' למשחק, 8 ריבאונדים, 7 אסיסטים, 64% מהשדה, 63% מחוץ לקשת (22 מ-35) ו-89% מהקו. תוסיפו לזה חמישה איבודים בלבד, שהגיעו במשחק השישי. מארי, אגב, הפך לשחקן היחיד חוץ ממייקל ג'ורדן שמסיים שלושה משחקי פלייאוף רצופים עם לפחות 40 נק', 5 אסיסטים ו-5 ריבאונדים. הוא גם הפך לשחקן הרביעי בהיסטוריה שקולע 50+ נק' יותר מפעם אחת באותה סדרה (האחרים: מייקל ג'ורדן, אלן אייברסון ודונובן מיצ'ל)
במשחק האחרון, בו קלע 50, הוא צלף 9 שלשות מ-12 הזדמנויות. אם שחקן יעמוד לבדו על קשת השלוש באימון, ויצלוף 9 מ-12, סביר להניח שתתרשמו. אם הוא קלעי, עדיין תסכימו שרע זה לא. אבל לקלוע ככה בפלייאוף? במשחק 6? עם הגנה בפרצוף? מישהו כבר צריך לקחת אחריות על ההתפוצצות הזו של מארי לאורך כל הסדרה, וכדאי שזה יהיה אנחנו כי מארי הזהיר אותנו, ואנחנו פשוט לא התייחסנו.
"אני יודע שאני מסוגל להפוך לכדורסלן הטוב בעולם. לא אסתפק בלהיות ממוצע. הסיבה היחידה שאני משחק היא כדי להיות הכי טוב". על המשפט היומרני הזה מדצמבר 2018 חתום מארי, שהרים בעקבותיו לא מעט גבות. שבעה חודשים לאחר מכן, ביולי 2019, הקנדי חתם על חוזה מקסימום ששווה 170 מיליון דולר בחמש שנים. "החוזה הכי מוגזם בליגה", "חוזה שהוא הימור" ו-"אוברייטד" זה רק קמצוץ מהאש שספג ברשתות החברתיות. למרות יכולת טובה בפלייאוף הקודם, סימני השאלה נשארו באוויר והרעב של מארי רק התגבר. כשהגארד נשאל כמה אנשים לא האמינו בו בילדות, הוא ענה: "כולם". אבל האמת, זה בדיוק מה שחישל אותו, כי אף פעם לא עניין את מארי אילו מילים אומרים עליו, כל עוד הוא זה שאומר את המילה האחרונה.
לכל שחקן יש את "הקטע" שלו, את היתרון שמעניק לו עליונות על פני שחקנים אחרים. לאחד יש את האגרסיביות, לשני את המהירות, לשלישי את החוכמה, ולמארי? למארי יש את הביטחון. מספיק לראות כמה דקות שלו על הפרקט כדי לשים לב להערות תוך כדי משחק ("הם לא יכולים לשמור עליי"), לפרצופים ששייכים בדרך כלל לכדורסל עם החבר'ה בספורטק, לשפת גוף שמשדרת ביטחון עצמי וכמובן למהלכים המרהיבים. בשפת הרחוב קוראים לזה "סוואג", ואת זה, אין לאף שחקן בליגה כמו למארי. ירון טלפז סיפר לאחרונה סיפור שמסכם את האופי המיוחד של הקומבו-גארד בצורה הטובה ביותר:
ב-2015 מארי השתתף במחנה "כדורסל ללא גבולות" בניו יורק, אותו מחנה שנערך בישראל ב-2017 וזה שדני אבדיה נבחר בו ל-MVP ב-2019. אמנם הקנדי לא זכה בתואר ה-MVP, אלא דראגן בנדר, אך הוא בהחלט סיפק סיפור נהדר. בעוד שסקאוטים רבים צפו מהצד כדי להתרשם מהכישרונות הצעירים, מארי בן ה-17 לא הפסיק לצעוק לעברם "מי אומר שאני לא יכול לקלוע?", ופעם אחר פעם תפר שלשה.
את עונת 2015/16 מארי בילה במכללת קנטאקי תחת ג'ון קליפרי, שם שבר את שיא הנקודות לפרשמן (שחקן עונה ראשונה) במכללה, עם 20.0 נק' למשחק. כמו כן, לאף שחקן בהיסטוריה לא היה ממוצע נק' גבוה יותר תחת קליפרי בקנטאקי. לאחר עונה אחת בלבד, מארי נרשם לדראפט ונבחר שביעי ע"י דנבר. את הבחירה הזו, אגב, הנאגטס קיבלו מהניקס כחלק מהטרייד הגדול של כרמלו אנתוני ב-2011.
בן אדם נוסף שזיהה את הפוטנציאל בגיל צעיר, היה מאמן הקליפרס דוק ריברס: "זה מצחיק, כי בעונת הרוקי שלו הילד הזה לא היה מסוגל לשים את הכדור בטבעת (החטיא את 17 הזריקות הראשונות שלו בקריירת ה-NBA ליתר דיוק). אמרתי לג'נרל מנג'ר שלנו לורנס פרנק שמארי הולך להוביל את הליגה בנקודות יום אחד". לורנס הסתכל על ריברס המום, ושאל אותו למה הוא אומר את זה. המאמן ענה: "כי מארי חסר פחד. יש לו סיכוי כי הוא מאמין בעצמו שהוא הסקורר הכי טוב על הפרקט". את עונת הרוקי שלו ב-2016/17, אגב, מארי סיים עם 9.9 נקודות למשחק.
הביטחון העצמי עזר למארי להפוך בקלות למנהיג של דנבר נאגטס, לפחות בדקות הסיום. בעבר הצהיר: "כל מי שמכיר אותי, יודע שאני אקח את הזריקה האחרונה. תמיד האמנתי בזה, דמיינתי את זה, חלמתי על זה ועבדתי על זה. ואני הולך לקלוע את הזריקה האחרונה". בסדרה הנוכחית נגד יוטה, אלו המספרים של מארי בקלאץ' (משחקים בהם ההפרש היה קטן מ-5, חמש דקות לסיום): 15 דקות, 32 נקודות, 12 מ-17 מהשדה, 7 מ-8 מחוץ לקשת, 5 אסיסטים ו-0 איבודים. כשמארי אומר "דמיינתי את זה", הוא באמת מתכוון לדבריו. אבא של ג'מאל, רוג'ר מארי, לימד את בנו כבר מגיל צעיר לעשות מדיטציה לפני ואחרי כל אימון ומשחק. רוג'ר גדל כילד בג'מייקה על שחקן הקונג-פו האגדי ברוס לי, ואחד הדברים שהוא לקח ממנו, זה המדיטציה. ג'מאל הסביר מדוע הוא דובק בתרגיל המנטלי: "לפעמים אני חושב על האימון ועל דברים שיכולתי לעשות יותר טוב, ובפעמים אחרות אני מדמיין בראש דברים שיקרו במשחק. זה חשוב שיש לי את הזמן הזה לעצמי, זה חלק גדול ממי שאני כשחקן".
הגדולה של מארי, זו שקצת פחות מוכרת לעולם, היא היכולת שלו להנהיג גם מחוץ לפרקט. לאחר המשחק השישי קיבלנו רגע מצמרר, כשהגארד הקנדי החל לבכות תוך שהוא מתייחס לנעליים המיוחדות שלו, עליהן ציורים עם הפנים של ברנה טיילור וג'ורג' פלויד שנהרגו ע"י המשטרה האמריקנית. המילים של מארי הצליחו לגעת בהמון אנשים מסביב לעולם, כמו חץ אל תוך הלב: "יש לנעליים האלה משמעות אדירה עבורי. אני משתמש בהן בתור סמל שנותן לי ולשאר העולם את הכוח להמשיך להילחם. הנעליים האלה נותנות לי חיים. על אף שהאנשים האלה לא בחיים, הם נותנים לי חיים. הם נותנים לי את הכוח להמשיך להילחם בעולם, וזה מה שאני אמשיך לעשות".
למי שתהה, הראיון האחרון לא היה מקרי ובטח שלא מפתיע. ג'מאל מארי ידוע בתור מנהיג חברתי, שדואג לקהילה ורואה בכדורסל הרבה יותר מעוד משחק. מה שעומד מאחורי התפיסה של מארי, או יותר נכון מי שעומד מאחוריו, זה אבא שלו רוג'ר, כך טוען סוכנו מייק ג'ורג': "ג'מאל נאלץ לראות בתור ילד את הקשיים איתם אביו התמודד. אבא שלו החדיר בו את החשיבות בלהתגבר על מכשולים".
ב-2016 אירע מקרה טראגי בווטרלו, מקום הולדתו של מארי, כאשר פעוט נדרס למוות. האירוע נגע ללבו של ג'מאל, שהחליט בקיץ 2019 לבנות מגרש כדורסל באותו מקום על מנת להנציח את הפעוט ולתרום לאווירה החברתית של הילדים באזור. באותו קיץ מארי חזר למקורות בג'מייקה, כדי להקים מחנה כדורסל בו אימן מאות ילדים וילדות מקומיים. במהלך חודש מאי האחרון, בעיצומו של גל הקורונה הראשון בארצות הברית, המנהיג הקנדי הצעיר תרם לצוותי הרפואה בקולורדו כ-200 ארוחות ממסעדה ים תיכונית בשם "אשכרה". מארי פרסם וידיאו שמיועד לרופאים: "תודה על כך שאתם עובדים שעות ארוכות ודואגים לנו. תישארו חזקים, תישארו מאוחדים ואנחנו נתגבר על זה".
אחד הרגעים העוצמתיים בקריירה של מארי הגיע דווקא בשיחת 'זום', ביוני 2020, כמה שבועות לפני "הבועה". במהלך מסיבת עיתונאים, מארי נשאל על המצב באמריקה ושיתף סיפורים לא פשוטים בהם הוא ואביו חוו גזענות. לאחר חצי שעה סטנדרטית של שאלות ותשובות, הקנדי החליט להפוך את הקערה על פיה כששאל את העיתונאים: "אחד מכם אי פעם חווה גזענות בחיים?". וככה, בין רגע, מארי הפך להיות זה שמקשיב ואנשי התקשורת היו אלו שפתחו את הלב. בתום שיחה מרגשת ויוצאת דופן הרכז של דנבר הודה לכולם ויצא מהמפגש הוירטואלי.
גם אם ג'מאל מארי לא יהפוך לשחקן הטוב בעולם, כפי שהבטיח ב-2018, בפלייאוף 2020 הוא הוכיח שהוא מסוגל לשחק כמו הטוב בעולם. "פעם היא אולי תהיה כוכבת מרי לו", אמר צביקה פיק, אבל בסיפור שלנו, הגיבור כבר הפך לכוכב. רק אל תעירו אותו מהחלום. חלום בשם מארי לו.