עשור שלם חיכו בלוס אנג'לס לרגע בו הם יחזרו לגמר ה-NBA ויוכלו לחלום שוב על טבעת, אבל אפילו אותם אוהדים שפנטזו על משחק החזרה, לא ציפו לכזו הצגה. הבוקר (חמישי), הלייקרס היו גדולים על מיאמי, ניצחו אותה בקלילות 98:116 ועלו ליתרון 0:1. לברון ג'יימס (25 נקודות, 13 ריבאונדים ו-9 אסיסטים) רחוק שלושה ניצחונות מאליפות רביעית בקריירה.
אי שם ברבע הראשון, מיאמי הובילה 10:23 אבל שם זה נגמר מבחינתה, ורק התחיל מבחינת הלייקרס. מאותו רגע: ריצת 25:55 (!) של לוס אנג'לס שהשוותה שיא מועדון עם 11 שלשות בחצי הראשון. ההפרש צמח לו ל-32 בחצי השני והחבורה של פרנק ווגל לא הביטה לאחור. אם זה לא הספיק לאריק ספולסטרה, שני הכוכבים שלו גוראן דראגיץ' ובאם אדבאיו נפצעו במהלך המשחק ובשלב זה לא ברור אם ישתתפו במשחק 2, שייערך ב-04:00 בין שישי לשבת. גם ג'ימי באטלר נפגע בקרסול, אך המשיך לשחק.
למען האמת, את הריצה הגדולה שלה, לוס אנג'לס עשתה בהילוך ראשון. השלשות צללו פנימה באין מפריע ומיאמי נראתה חסרת אונים. החצי השני כבר נראה היה יותר כמו משחק אימון, ופחות כמו גמר NBA. מעבר ליכולת הטובה משלוש (15 מ-38), ווגל יכול להיות מרוצה מהשליטה בריבאונדים: 36:54 לצהובים-סגולים. כמו כן, הלייקרס הגיעו הרבה פעמים לקו ורשמו אחוזים מרשימים במיוחד - 25 מ-27 (92.6%).
אנתוני דייויס הוביל את רשימת הקלעים עם 34 נקודות, בהופעת הבכורה שלו על הבמה הגדולה ביותר שיש לליגת הכדורסל הטובה בעולם להציע. דני גרין, אלוף ה-NBA עם טורונטו להזכירכם, הגיע חם ותפר שלוש שלשות בדרך ל-11 נקודות. קאלדוול פופ הוסיף 13 וקארוסו תרם 10. אצל המפסידים, באטלר סיים עם 23, טיילר הירו שוב קלע בספרות כפולות, הפעם 14, וקנדריק נאן עשה חיים בגארבג' טיים שעזרו לו להגיע ל-18.
מהלך המשחק:
פרנק ווגל נותן קרדיט לדווייט הווארד בחמישייה, כאשר לצדו יתייצבו לברון ג'יימס, קנטוויוס קאלדוול פופ, דני גרין ואנתוני דייויס. בצד השני, אין הפתעות - גוראן דראגיץ', דאנקן רובינסון, ג'ימי באטלר, ג'יי קראודר ובאם אדבאיו (הופעת בכורה בגמר לכל אחד משחקני החמישייה של מיאמי).
הפתיחה הייתה שייכת למיאמי וג'ימי באטלר, שרשמו ריצת 0:13 בדרך ליתרון 10:23 שהזעיק פסק זמן מצד ווגל. מי שעצר את הדימום היה קאלדוול פופ, עם שתי שלשות רצופות. אליו הצטרף אנתוני דייויס (11 נק' ברבע הראשון) והלייקרס הציגו ריצת 3:19 שהיממה את מיאמי. שתי עבירות נשרקו לחובת אדבאיו ולברון קלע 5 נק' בלבד אחרי 12 דקות של כדורסל, שהסתיימו עם שלשה של קארוסו, כאשר לוח התוצאות הראה 28:31 ללוס אנג'לס.
בזמן שרוקי אחד (דאנקן רובינסון) קלע 0 נק' כל הרבע הראשון, רוקי שני (טיילר הירו) בא לשחק. הגיבור של ההיט תפר שתי שלשות רצופות (כולל אחת נגד חוקי הפיזיקה עם הקרש מהפינה) שהחזירו לקבוצתו את היתרון, 43:41. הלייקרס המשיכו לצלוף מחוץ לקשת, והגיבו עם ריצת 0:13 שסידרה יתרון דו ספרתי משלהם. אחרי 4 דקות ללא נקודה של מיאמי, באטלר עצר את המומנטום הצהוב.
זוכרים את היתרון 13 של מיאמי ברבע הראשון? אז דאנק גדול של דייויס העניק יתרון 13 ללייקרס ברבע השני, בסיומו LA הובילה 48:65. הלייקרס השוו שיא מועדון, עם 11 (!) שלשות במחצית. דייויס עם 18, לברון בדרך לטריפל דאבל (9/6/7) והנתון הבא למעשה מספר את כל הסיפור: לוס אנג'לס סגרה את המחצית עם ריצת 23:53. הירו ואיגודלה עם מדד פלוס מינוס של מינוס 30 ומינוס 27 בהתאמה.
גוראן דראגיץ' נפצע בכף רגל שמאל, והירו תפס את מקומו בחמישייה בפתיחת החצי השני. את לוס אנג'לס זה לא כל כך עניין, היא המשיכה לצלוף מכל עבר, לשלוט בצבע, ולעלות לראשונה ליתרון 20+. דייויס הטביע בקלות, העלה את ההפרש ל-26, וצעק "זה גמור". אחרי שהסלובני נפצע, ובאטלר נפגע בקרסול בסוף החצי הראשון (נשאר על הפרקט), גם אדבאיו נראה סובל מכאבים. רבע הגנתי נפלא של הלייקרס, בו היא עצרה את ההיט על 19 נק' בלבד, הבטיח יתרון סופר נוח לקראת 12 הדקות האחרונות - 67:93. דייויס, בהופעת הבכורה שלו בגמר, כבר עם 30.
אחרי שההפרש עמד כבר על 32, מיאמי עלתה לרבע הרביעי כדי לשחק על הכבוד שלה, ושלשה של אנדרה איגודלה צימקה ל-20 "בלבד". קנדריק נאן נהנה מהגארבג' טיים, סיים עם 18 נק' (8 מ-11 מהשדה) ב-19 דקות, ואולי הרוויח דקות להמשך. ההיט קיזזו את ההפרש אבל בסופו של דבר הלייקרס ניצחו 98:116 ועלו ליתרון 0:1 בסדרת הגמר.