הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

שוק המציאות: ההחתמות שישדרגו את עונת ה-NBA

הלייקרס עשויים למצוא את הפרטנר של דייויס אצל האלופה הקודמת, הקליפרס יכולים להביא לקוואי חיזוק עם טבעת טרייה וגולדן סטייט להשתדרג עם תואם בוגוט כדי להשלים את סטף וקליי. כך יכולות עשר קבוצות מעניינות להתחזק בפגרה. ערן סורוקה עושה סדר

ערן סורוקה
ערן סורוקה  30.10.20 - 17:27

תגיות: NBA

תחילת כתבה

המספר החשוב ביותר שאוהדי NBA צריכים להכיר, להבין ולעכל בימים אלה, עומד על מינוס 650 מיליון דולר. כן, מינוס. זה הפער, "הודות" למאורעות העונה הארוכה בתולדות הליגה, בין סך הכסף שהרוויחו בעונה האחרונה שחקנים שחתמו על חוזה בפגרת 2019 - שעמד על 1.1 מיליארד דולר - לבין כ-450 מיליון דולר פנויים בלבד שיקבלו בעונה הקרובה השחקנים החופשיים מפגרת 2020.

תקרת השכר הקבוצתית, שעלתה בכל אחת מהשנים האחרונות, צפויה להישאר זהה לעונה החולפת, פלוס מינוס, מה שאומר, לפחות על פי הנתון של בובי מארקס מ-ESPN, שהמון שחקנים שבקיץ 2019 עוד חלמו לפרסם במהלך 2020 גיפים של שטרות מעופפים באוויר, יצטרכו להסתפק לפחות בעונה הקרובה - וכל עוד לא תימצא דרך למגר את הקורונה ולהחזיר את הצופים לאולמות - במשכורות נמוכות יותר, ובחוזים קצרים יותר.

המשמעות היא שכללי המשחק משתנים: למעט מאוד קבוצות (בעיקר אטלנטה ודטרויט) יש כסף להביא את התותחים הגדולים שיוצאים לשוק, רק שאף אחד לא מבטיח שהם ירצו ללכת לשחק אצלן. לרוב הקבוצות שצפויות להתמודד על האליפות יש משרות פנויות אטרקטיביות, אבל אין הרבה כסף, או שהן מעדיפות לשמור אותו לקיץ הבא, ליאניס ולבציר נאה של כוכבים שייצאו לשוק. כך שכסף יהווה הרבה פחות שיקול עבור שחקנים חופשיים איכותיים מאשר הקבוצה הרלוונטית וההזדמנות שבצדה. ועם נקודת הפתיחה הזו, הנה עשר החתמות מעניינות שיכולות לקרות - ולעשות את העונה הבאה, שצפויה להיות אינטנסיבית במיוחד, עוד יותר מטורפת.

לוס אנג'לס לייקרס: סרג' איבקה (ביג מן, בן 31, גובה 2.13, העונה בטורונטו)
לסרג' איבקה יש כבר טבעת אליפות מהרפטורס והוא הרוויח 120 מיליון דולר במהלך הקריירה. ספק אם בשוק החופשי תימצא קבוצה שתשפוך עליו 20 מיליון דולר לעונה כרגע, ולכן יכול להיות שהוא יחפש דרך להישאר קרוב לגביע.

אחרי שהלייקרס גירשו בפלייאוף מהרוטציה את ג'אווייל מקגי וצמצמו את התפקיד של דווייט הווארד ל"מאבטח שמציק לניקולה יוקיץ'", שחקן הפנים המשמעותי ביותר שלהם פרט לדייויס היה מרקיף מוריס. איבקה הוא גרסה משוכללת של מרקיף - קולע שלשות באחוזים טובים (36% עונה סדירה, 39% בפלייאוף ו-51% מעבר לקשת בפלייאוף 2020), ריבאונדר טוב יותר, חוסם טוב יותר, ועם יותר גודל ומאסה. הציוות שלו ושל אנתוני דייויס, שני שחקני פנים שאפקטיביים מאוד הגנתית והתקפית גם על קשת השלוש ומסוגלים להתמודד עם גארדים חודרים, יכול לאפשר לפרנק ווגל עוד יותר גמישות ברוטציה בין שחקני הפנים בעונה הבאה. מבחינת שאר הליגה, שילוב כזה אומר בעיקר דבר אחד: יאבאל'ה.

לוס אנג'לס קליפרס: רג'ון רונדו (רכז, בן 34, גובה 1.85, העונה בלייקרס)
הרבה בלגן יצא החוצה בשבועות האחרונים מאז ההתפרקות הבלתי נתפסת של הקליפרס נגד דנבר, כולל הבקשה של קוואי לנארד, כביכול, שהסגל יחוזק ברכז אמיתי. פטריק בוורלי, רכז קאץ'-אנד-שוט ועלוקה הגנתית, הוא על פניו הרכז האידיאלי ליד שני שחקני כנף מובילי כדור כמו קוואי ופול ג'ורג'. אבל יכול להיות שמה שקוואי באמת רצה, זה רכז מנהיג שיכול לקחת אחריות ברגעי ההכרעה מעמדת הרכז ולקבל את ההחלטות הנכונות - וכזה אין לקליפרים.

נכון שרונדו על פניו מרוצה בצד השני של הלייקרס, ושאם לברון ירצה, פלייאוף רונדו ימשיך לעונה נוספת לצדו. אבל אם הקליפרס וטיירון לו ממש רוצים לעקוץ את היריבה שלהם הקיץ, הם יסתערו על השחקן המשמעותי ביותר לצד לברון ודייויס בפלייאוף 2020 - זה שאיפשר ללברון לנוח על המגרש בהתקפה, ועדיין הלייקרס לא איבדו יעילות. הטקסט הזה נכתב עוד לפני הדיווח בניו יורק טיימס השבוע, ומעניין שהקליפרס כבר חושבים בכיוון.

יוסטון רוקטס: מרקיף מוריס (ביג מן קולע, בן 31, גובה 2.03, העונה בלייקרס)
גם במקרה של מרקיף הברירה הטובה ביותר היא על פניו להמשיך בלייקרס, אבל אם יביאו לו שחקנים טובים יותר על המשבצת, גם הוא יחפש מקום אחר. לפני 9 שנים הרוקטס בחרו בדראפט את אחיו התאום, וכעת מוריס - שקלע 8 מ-9 לשלוש ופעמיים 16 נקודות בשני משחקי מפתח נגד יוסטון בפלייאוף 2020 - יוכל לסגור איזשהו מעגלון.

עוד לא ברור כרגע לאן הרוקטס הולכים. המנג'ר החדש רפאל סטון גדל אצל דריל מורי, אבל אם יש משהו שדי ברור מהפרידה משני פעילי הסמול בול הקיצוני, זה שהרוקטס לא יפסלו על הסף שחקנים מעל לגובה מסוים. מרקיף מביא איתו טבעת אליפות מאל.איי, קשיחות הגנתית וקליעה טובה לשלוש. הוא יכול לתת לרוקטס עוד קצת גודל במאבקים מתחת לסלים, מה שכל כך חסר להם לפני חודש וחצי נגד הלייקרס של אנתוני דייויס ומרקיף מוריס.

גולדן סטייט ווריורס: ארון ביינס (ביג מן ורסטילי, בן 33, גובה 2.08, העונה בפניקס)
כאשר סטף קארי, קליי תומפסון ודריימונד גרין התחילו את השושלת שלהם, היה לצדם סנטר מאוקיאניה, יליד אמצע שנות ה-80, שראשי התיבות של שמו הם AB. כאשר סטף, קליי ודריי ינסו להחיות את השושלת שלהם, הם יוכלו לעשות זאת עם סנטר מאוקיאניה, יליד אמצע שנות ה-80, שראשי התיבות של שמו הם AB. אבל אם אנדרו בוגוט התחיל את הקריירה כבחירה 1 בדראפט והפך בווריורס לרול פלייר נפלא שנותן חסימות ושם גוף בהגנה, הרי שארון ביינס דווקא לא נבחר בדראפט, הגיע ל-NBA רק בגיל 27 (אחרי שוויתר על הצעה לבוא לשחק אצל דייויד בלאט במכבי), וחווה רנסנס דווקא בעונה האחרונה שלו בסאנס, הטובה ביותר בקריירה שלו.

ביינס הוא גבוה אידיאלי עבור הווריורס. קולע מבחוץ (34-35% לשלוש בעונות האחרונות), מוסר לא רע, מסיבי, מובילי, ישים גוף במאבק לריבאונד, ובעיקר שחקן קבוצתי למופת שעבר אצל פופוביץ' בספרס ואצל גרסת המזרח שלו, בראד סטיבנס בסלטיקס. הוא אולי לא ג'ואל אמביד, אבל הווריורס צריכים בעמדה הזו סנטר שיספק להם 25-30 דקות לערב ויעזור להם לשחק כדורסל מנצח. בקיצור, הם צריכים ארון ביינס.

מילווקי באקס: בוגדן בוגדנוביץ' (מוביל כדור, בן 28, גובה 1.98, העונה בסקרמנטו)
כן, הקינגס אותתו לו באמצע העונה שהם רוצים להשאיר אותו, אבל תכל'ס לבזבז שחקן כמו בוגדן בוגדנוביץ' על סקרמנטו זה כמו להזמין נעליים מהודרות לקראת פגישת זום - לא חבל? בוגדן צריך לחפש לעצמו שדות ירוקים יותר, ולחסוך מהקינגס את המבוכה במסגרתה השחקן שבעונה הבאה צפוי להיות היקר ביותר בסגל שלהם, ושהושווה על ידי הבעלים לסטף קארי - באדי הילד - עלה אצלם מהספסל. ומה יותר ירוק מאשר ערבות וויסקונסין?

ההיעלמויות של אריק בלדסו בפלייאוף, בעיקר התקפית, הגיעו לשלב בו הן מפתיעות בערך כמו חילופי האשמות וחוסר קבלת החלטות בישיבות קבינט הקורונה. ג'ורג' היל הוא אחלה והוביל את הליגה באחוזי שלוש בעונה האחרונה, אבל עם כל הכבוד, בואו. הבאקס צריכים עוד שחקן שיידע לתקוף את הסל, לקבל החלטות ולתפור שלשות קלאץ' עם קרח בוורידים. ולקבוצה שיש לה אנטטוקומפו ואנטטוקומפו, לופז ולופז, הכי מתאים בוגדן ובוגדן. גם אם הפעם מדובר באותו בנאדם.

פילדלפיה 76': דנילו גלינארי (פורוורד צלף, בן 32, גובה 2.08, העונה באוק סיטי)
סבב הופעות האיחוד של דוק ריברס ממשיך: אחרי שחזר לעבוד עם טוביאס האריס, שפרח אצלו באחת מעמדות הפורוורד בקליפרס, הגיע הזמן להרים טלפון לדנילו, עוד שחקן ששגשג אצלו בקליפרס, ולפצוח בנאום שכנוע שימיס את לבו של האיש שעליו ויתר בטרייד רק כשנה וחצי קודם. דריל מורי רוצה שלשות? דריל מורי יקבל שלשות.

גאלו רשם תחת דוק את עונת השיא בקריירה שלו, עם 19.8 נקודות לערב, וזה לא היה מזמן - כולה לפני שנתיים (למרות ש-2020 מרגישה כמו עשור). גם האיטלקי לא נמצא בשלב בקריירה בו הוא מחפש מזומנים, אחרי שעשה 137 מיליון, וכנראה שהזדמנות לעזור לקבוצה טובה תעזור לו. ואחרי כל פארסת אל הורפורד בעונה שעברה, דמיינו לעצמכם עד כמה גלינארי שמחכה בכנף יכול לפתוח הזדמנויות עבור ג'ואל אמביד ובן סימונס, אם שניהם יישארו בפילי. הגנתית הוא פחות מרשים, אבל עם הכלים שיש לסיקסרס בצד הזה, אפשרי לחפות עליו.

אטלנטה הוקס: ג'ו האריס (שחקן כנף, בן 29, גובה 1.98, העונה בברוקלין)
ג'ו האריס עלה לגדולה דרך ליגת ההתפתחות, ובעונה החולפת התברר כאחד השחקנים החשובים ביותר במערך של ברוקלין - רק שמה לעשות, הוא מסיים חוזה, ועם החוזים של קיירי ודוראנט בנטס ותקרת השכר הפנויה של ההוקס, אל תפסלו אופציה שהוא עוד יקבל מאטלנטה חוזה של 45 מיליון דולר לשלוש עונות ויחליט ללכת בעקבות המזומנים.

האריס פילס לעצמו דרך מתפקיד של צלף, לשחקן רבגוני שיכול גם לשים כדור על הפרקט ואפילו מתמודד בכבוד בהגנה מול שחקנים אתלטיים וחזקים ממנו. אם ההוקס מחפשים שחקן בעמדות 2-3 שיכול לפרוח לצד טריי יאנג וקלינט קאפלה ולהאיץ קצת את תהליך ההתבגרות של הקבוצה, האריס הוא יופי של אופציה.

ברוקלין נטס: ניקולה באטום (שחקן כנף יוצר, בן 31, גובה 2.06, העונה בשארלוט)
מי מוותר על אופציית שחקן של 25 מיליון דולר לעונה בליגה של היום? לא הרבה שחקנים יעשו את זה. אבל אם אתה שחקן שנשכח בתהומות הנשייה, שנדחק לספסל לטובת שחקנים צעירים, שהגיע מ-15 נקודות למשחק רק לפני כמה עונות ל-3.6 בעונה שעברה, שצריך להתחנן להנהלה שלו לטרייד שכמעט בלתי אפשרי להתניע, ושבקיצור, תקוע בשארלוט - יש סיכוי שזה יקרה.

ניק באטום עשה כבר צפונה מ-140 מיליון דולר בקריירה שלו, ובעונה הקרובה הוא משחק גם על החוזה הבא. אם ייתקע בשארלוט הנבנית מחדש לעונה נוספת, החוזה הזה יכול להיות בחימקי או מילאנו. אם ייצא מחוזהו וייקח הורדה בשכר כדי לשחק לצד דוראנט וקיירי בברוקלין, כשחקן שיחפה על פשלות בהגנה, ויידע לתת את המסירה הנכונה ולקלוע את השלשה הפנויה בהתקפה, הוא מבטיח לעצמו לפחות עוד שנתיים ב-NBA. ובאטום יכול לעשות את כל אלה: שלוש פעמים הוא סיים בטופ-20 של הליגה באסיסטים, אחוז הקריירה שלו לשלוש נע סביב ה-36, ואחוז העונשין שלו מציב אותו כרגע ב-100 הראשונים בהיסטוריה של הליגה.

ניו אורלינס פליקנס: דאוויס ברטאנס (פורוורד צלף, בן 27, גובה 2.08, העונה בוושינגטון)
סטן ואן גאנדי הגיע לגמר פעם אחת בחייו. זה קרה כשהיה לו כדור הרס אנושי מתחת לסל, והוא הקיף אותו בקלעים ועושי משחק גבוהים, והכי חשוב - הוא עשה את זה הרבה לפני שזה היה מיינסטרים. ב-2009, סטן העפיל לגמר עם דווייט הווארד והרס לאוהדי ה-NBA את הסיכוי לראות סדרה בין לברון ג'יימס לקובי בראיינט. עכשיו בניו אורלינס, יש לו עוד כדור הרס אנושי מתחת לסל, רק כזה שמותאם למשחק המודרני - זאיון וויליאמסון. וכדי שהגנות לא יוכלו להביא שמירות כפולות ולצופף לו את הצבע, גם וויליאמסון צריך סביבו קלעים.

הפליקנס דורגו בעונה שעברה במקום החמישי בליגה בכמות השלשות למשחק, ובמקום השביעי המכובד באחוזים מהטווח, הרבה בזכות השיפור האדיר אצל השחקן המשתפר של העונה, ברנדון אינגרם, שקלע ב-39.1% מעבר לקשת. מצד שני, שחקני הפנים האחרים ברוטציה - דריק פייברס, ניקולו מלי וג'קסון הייז - אינם מומחים בשלשות. אז דמיינו לעצמכם כמה יהיה קשה יותר לשמור על הפליקנס ועל זאיון בפרט, כשהלטבי שעומד על 41.1% קריירה לשלוש - מקום תשיעי מבין השחקנים הפעילים בליגה - מחכה מעבר לקשת.

מינסוטה טימברוולבס: כריסטיאן ווד (ביג מן ורסטילי, בן 25, גובה 2.08, העונה בדטרויט)
השם האחרון ברשימה הוא גם אחד המסקרנים ביותר בפגרה. אחרי שהפיסטונס נפרדו מבלייק גריפין (שנפצע) ומאנדרה דראמונד (מבחירה), לא נשאר להם הרבה מה להציע מתחת לצבע - אבל לוואקום הזה נכנס כריסטיאן ווד, עם ממוצעי פוסט-אולסטאר של 24 נקודות, 10 ריב', 2 אסיסטים, חטיפה וחסימה בערב, ב-57% שדה, 39% לשלוש ו-75% עונשין. אלמלא הקורונה, הוא עוד היה מכריע לטובת מישהו את ליגת הפנטזי. ועכשיו ווד יוצא השוקה, ואחרי שנים של דשדוש וחיפוש הזדמנויות, הוא סוף סוף יכול לעשות קופה, בהתחשב בנסיבות כמובן.

הוולבס, בהנחה שבדראפט יחפשו מישהו לקו האחורי, יכולים ליצור ציוות התקפי מעניין בין ווד לקרל אנתוני טאונס: שני שחקני פנים שמסכנים את הטבעת מכל טווח. המנוע ההגנתי של ווד יכול לחפות על כמה דברים שקא"ט פחות מצטיין בהם, וגם מבחינת הגיל הוא מתאים לטיימליין של טאונס ודיאנג'לו ראסל. לא בטוח שהוולבס יגיעו לפלייאוף עם המערב המטורף שמחכה בעונה הבאה, אבל עם החיזוקים הנכונים, זו כבר יכולה להתחיל להיראות כמו קבוצה שיכולה לעשות צרות.