אחרי חודשים של המתנה, דחיות על גבי דחיות ואי וודאות גדולה - דראפט ה-NBA סוף סוף בפתח הדלת. והשנה, למרות המתכונת המעט שונה, הוא הולך להיות חגיגי במיוחד ולארח שני שחקנים ישראלים - דני אבדיה וים מדר. קצת יותר מיממה לפני, אספנו את כמה מהמוחות של ערוץ הספורט ושאלנו אותם את השאלות הקשות על הנציגים שלנו. נתחיל, ברשותכם, עם ים מדר.
האם ים מדר ייבחר בסיבוב השני?
ערן סורוקה: בסבירות של 80-90%, להערכתי, כן. על פניו, התנאים לטובתו. הדראפט הנוכחי נחשב על הנייר לחלש יחסית בהשוואה לאלה שיבואו אחריו, וגם לא מעט כשרונות אירופים שהיו בו ויתרו עליו בשבועות האחרונים; הוא הרשים את הסקאוטים בעונה שעברה ועלה על הכוונת של מומחי דראפט בינלאומיים; הכישורים שלו יכולים להפוך אותו לשחקן לגיטימי; וכמו במקרה של אבדיה, גם אצלו הקורונה איפשרה לו לצבור יתרון ולשחק במסגרת תחרותית כשכל מתחריו אכלו את עצמם בבית.
עמרי מנהיים: מאמין שכן.
אלון אמסלם: להערכתי, כן. ים קיבל יתרון משמעותי על אחרים בכל תקופת הקורונה. הוא היה מהבודדים שקיבלו הזדמנות להראות מה הם יודעים, ותפס אותה בשתי ידיים. גם בסדרה מול מכבי ת"א - שלהזכירכם, שודרה בארה"ב - וגם במבחנים שערך מול נציגי ה-NBA ב"קומביין" או במחנה בלאס וגאס. מה גם שעל הנייר, מדובר בדראפט חלש באופן יחסי.
יואב מודעי: כן. אם בניתם על לישון בחושך בין רביעי לחמישי, אחרי הבחירה של דני אבדיה - תחשבו מסלול מחדש, ואת שעות השינה שלכם, כי מחכה לכולנו לילה/בוקר ארוך. הערכה שלי? ייבחר בין מקומות 50-60 (הימור מדויק: קליפרס בבחירה ה-57). האם זה באמת אומר משהו? תכף ניגע בזה.
האם ים מדר עשה בשכל בכלל שהוא נרשם לדראפט?
ערן סורוקה: להירשם לדראפט, אחרי שאתה השחקן מספר 2 של נבחרת עתודה שזוכה באליפות אירופה, ומקבל דקות משחק רבות וטובות בליגה אירופית איכותית, זה מה שנקרא no-brainer. אין היום דרך אחרת להגיע ל-NBA, ולגיטימי שהחלום שלך יהיה להתחרות נגד השחקנים הטובים בעולם. להישאר בדראפט זה כבר עניין אחר, אבל כאן נכנסת לתמונה ההבנה של מה מעמדך ביחס לשחקנים אחרים בדראפט וכמה קבוצות באמת מעוניינות בך. לים יש סוכן מנוסה שמייצג שורה ארוכה ומכובדת של שחקני NBA והשיג להם 457 מיליון דולר בקיץ 2019. אם הוא הרגיש שזה צעד נכון, אפשר לסמוך עליו.
מדר. אפשר לסמוך על הסוכנים שלו שקיבלו את ההחלטה הנכונה (אלן שיבר)
עמרי מנהיים: כל המבינים ויודעי הדבר טוענים שהדראפט הבא יהיה עמוק וחזק יותר, אז ככל הנראה הוא לקח את ההחלטה הנכונה. ייתכן שבעונה הבאה הוא יהיה בשל יותר ברמה הפיזית, אבל עוד השנה - יש לא מעט קבוצות שיצרו איתו קשר וגילו בו עניין רב.
אלון אמסלם: אנחנו יודעים שמספר דו ספרתי של קבוצות כבר יצרו איתו קשר, כך שברור שההחלטה היא שקולה. אני גם חושב שאין זמן נכון להירשם לדראפט, זה הכל שאלה של איזו תחושה אתה מקבל מהקבוצות, ומדר קיבל תגובות טובות. בנוסף, על פניו, התנאים לטובתו: הוא מיוצג אצל הסוכנות הנכונה, יצר מספיק רעש בזמן שמתחריו ישבו בבית, והרשים את האנשים הנכונים. אבל בסופו של דבר, כמו כל שאר המועמדים, הוא כלי במשחק שחמט שלא בשליטתו.
יואב מודעי: חד משמעית כן. שמעתי כל מיני קולות שהסיבוב השני לא מבטיח לו חוזה, ושעדיף היה לו להשתפר כדי לנסות להיבחר בסיבוב הראשון בעתיד. לאור העובדה שהוא לא נהיה יותר צעיר עם השנים, אני לא חושב שהיה לו סיכוי להשתחל לסיבוב הראשון ב-2021 או 2022. אלא אם היה מתחיל לתת תפוקה משמעותית גם ביורוליג, מה שסביר להניח כלל לא היה קורה. מבין כל 30 הבחירות בסיבוב השני בדראפט 2019, רק שישה שחקנים היו מתחת לגיל 20. בהיבט הזה, למדר (בן 19) - יש יתרון, כי יש קבוצות בסיבוב השני שדווקא כן מחפשות את החבר׳ה הצעירים ולא תמיד הם נמצאים שם על המדף. בדראפט הנוכחי, אגב, על פי רוב המוקים, יש רק שלושה שחקנים מתחת לגיל 20 שצפויים להיבחר בסיבוב השני, וים מדר הוא אחד מהם. אז קחו את ה״טיקט״ שלו שהוא הגיל, תוסיפו אליו את הקורונה ששיחקה לטובתו (בניגוד למתחרים שלו במכללות שבעיקר לא שיחקו) וגם את העובדה שהדראפט הנוכחי לא נחשב כחזק במיוחד. אתם כבר מבינים שהוא עשה בשכל?
מה הסיכוי שלו לשחק ב-NBA כבר בעונה הבאה?
ערן סורוקה: תלוי בקבוצה. בעיניי, המקום האידיאלי עבורו זו דווקא קבוצת פלייאוף שלא חייבת אותו בעונה הקרובה - בוסטון, ברוקלין, טורונטו, מילווקי – ושתוכל לאפשר לו לסיים את העונה בהפועל תל אביב, תחת השגחה צמודה ומתוך הבנה הדדית שבקיץ הקרוב הוא מגיע לאמריקה. המבנה של העונה הקרובה ב-NBA ממילא הולך להיות כאוטי, סביב הג'י-ליג יש הרבה סימני שאלה, והחלפת קבוצה תוך כדי עונה היא לא אפשרות אידיאלית בעיניי. אם זו תהיה קבוצה צעירה יותר או כזו שנמצאת בשלבי בנייה מחדש, הסיכוי שלו להשתלב בה בעונה הקרובה עולה.
עמרי מנהיים: לא גבוה. ברמת הכישרון, מדר לגמרי שם - הרי ראינו כבר יותר מדי שחקני NBA הרבה פחות מוכשרים ממנו - אבל הוא עדיין בוסר וקשה לראות אותו בגיל 19-20 מקבל קרדיט משמעותי. טוב יהיה אם הוא ייבחר בלילה שבין רביעי לחמישי, ובעונה הקרובה ימשיך להשתפשף תחת עיניה הבוחנות של הקבוצה שבחרה בו, בין אם בהפועל תל אביב, קבוצה אחרת באירופה או קבוצה בליגת הפיתוח.
יוכל לשחק ב-NBA כבר העונה? (עודד קרני)
אלון אמסלם: יש שתי תשובות לשאלה הזו. לפי התשובה המתבקשת, מדר הוא בוסר. הוא צריך לשפר את הקליעה, להתחזק והשתפשף עוד עונה בהפועל ת"א, באירופה או בג'י-ליג. אבל האמת, הייתי רוצה לראות אותו מנסה לעשות את המעבר כבר השנה. הוא לא ישתפר באף מקום כמו שישתפר שם. בהפועל ת"א הוא כמו באדי בילדר שכבר הגיע למשקולת הכי גבוהה בחדר הכושר. וה-NBA, שכבר מזמן הפכה לליגה שמקדשת את הגוף והיכולת האישית, יכולה לתת לו מה שהאדומים לא. ועדיין, עם כמה שהוא מתאים מבחינת הכישרון, קשה לי להאמין שהמעבר יקרה כל כך מהר.
יואב מודעי: לא הייתי שם על זה את הכסף שלי. גם אם ייבחר בסיבוב השני, ההיסטוריה לימדה אותנו שזה לא מבטיח דקות משחק ב-NBA, בטח בעונה הראשונה. אבל, וזה אבל גדול, צריך לזכור שמדובר בליגה סופר דינמית עם אין-ספור טריידים שיכולים לטרוף את כל הקלפים. לדוגמא, הקליפרס חייבים רכז (בברלי הרכז היחיד בסגל שחתום לעונה הקרובה), ומרוב המשתנים שיש בליגה ייתכן שרק דרך הדראפט הם יוכלו לעבות את העמדה הזאת. יש פציעות/מעברים/עניינים כלכליים המשפיעים, וכאן בדיוק הסיכויים של ים מדר לשחק עולים. בקיצור - עם קצת-הרבה מזל, בסיטואציה הנכונה, אפשר לראות אותו על הפרקט הנוצץ של אמריקה כבר בחודשים הקרובים.
יש לו את היכולות להשתלב ב-NBA?
ערן סורוקה: חד משמעית, כן. ואני מתעלם במכוון מסרטוני ההיילייטס שקוראים לו "סטף קרי הישראלי". עם כל הכבוד, בואו, סטף הוא לא - אבל הילד רואה משחק, מבין כדורסל ברמה גבוהה, מגיע עם יסודות טובים מאוד בהגנה ויודע להשיג סלים במגוון דרכים בהתקפה. יש לו מוסר עבודה מצוין, תעוזה וחוצפה חיובית, ואת האינטנסיביות שעוזרת לשחקנים בגודל שלו להישאר ב-NBA לקריירות ארוכות ויפות. את הקליעה משלוש הוא חייב לשפר כדי לקבל שם דקות, אבל לפחות על פי נתוני הקומביין, נראה שהוא בדרך הנכונה.
עמרי מנהיים: השאלה כאן היא האם ועד כמה אנחנו נסחפים עם הפרובינציאליות. כי מדר הוא שחקן מוכשר, יש שיגידו חד פעמי, מבחינת הסגנון והיכולת בכדורסל הישראלי. בסופו של יום, אנחנו משווים אותו למה שראינו רק כאן, בארצנו הקטנה (מי אמר עודד קטש?), וזה מרשים למדי, אבל בארצות הברית ישוו אותו לגארדים אחרים מכל רחבי העולם, שהם לאו דווקא פחות טובים. ולמרות זאת, אחרי כל זה, אני עדיין מאמין שהכשרון של ים מדר הוא ייחודי בכל קנה מידה ויכול להיות כרטיס הכניסה שלו לליגה הטובה בעולם. אין ספק שהוא צריך לשפר את הקליעה ולהתחזק ברמה הפיזית, אבל היכולת הבסיסית, לצד מוסר העבודה יוצא הדופן, קיימת.
אלון אמסלם: הבסיס קיים. מדר רואה משחק נהדר, טכניקת הקליעה שלו טובה, וההגנה שלו היא משהו שלא רואים כל יום בכדורסל הישראלי. הוא רק צריך את הקבוצה הנכונה שתשים עליו את הז'טונים ותפתח את אלה. וכאן, נכנסות לתמונה תכונות אופי שיתנו לו יתרון על אחרים, תכונות שלעיתים אין לקולגות מאמריקה. בין אם זה מוסר העבודה הלא פחות ממדהים, שלפעמים "גורר" אותו לשלושה או ארבעה אימונים ביום, או ה"חוצפה הישראלית" - שאולי יוצרת סביבו מחלוקות מדי פעם, אך גם הופכת אותו לרכז הכי שווה NBA שהיה פה מאז ימי קטשפר.
יש לו את החוצפה הישראלית (אלן שיבר)
יואב מודעי: השאלה כאן מה זה באמת להשתלב. אם אנחנו מדברים על 5-10 דקות נאות מהספסל מדי ערב - אז התשובה היא כן, אולי כבר העונה. במשחקי העונה הסדירה אני לגמרי רואה אותו מוקפץ מהספסל, לוחץ על כל המגרש, עושה כאב ראש לקבוצה השנייה - אבל שם זה נגמר. לפחות לעונה הקרובה. ושוב, נשאלת כאן השאלה לאיזה פרוייקט הוא ייכנס. השוויתי כאן לא מזמן את מדר לטוני פארקר (המון קווי דמיון בגילאים המוקדמים), ופארקר קיבל קרדיט כבר בעונת הרוקי שלו. אם מדר ייבחר ע״י קבוצה שבאמת תראה בו פוטנציאל עתידי, אז הוא יקבל אפילו יותר מ-10 דקות לערב, גם אם יעשה הרבה שטויות על הפרקט, והוא יעשה. הכל תלוי בקבוצה שתבחר בו, ואני מקווה שהיא תהיה דווקא קבוצה בלי שאיפות בטווח הקצר (סטייל OKC ושארלוט).
מבחינתו, איפה הכי נכון לו להיות בשנה-שנתיים הקרובות?
ערן סורוקה: העונה, בהפועל תל אביב כבחירת סיבוב שני. בעולם חסר ודאות, כדאי שלפחות תדע שמישהו רוצה אותך ומחכה לך מעבר לים. בעונה הבאה, בהנחה שאיכשהו גם ליגת ההתפתחות תחזור לעצמה בעולם שמסוגל להתמודד עם הקורונה, אני רואה אותו עולה מהספסל בקבוצת פלייאוף ב-NBA כרכז שני או שלישי לפרקים, עם גיחות לקבלת ביטחון ודקות משחק בג'י-ליג בתקופות בהן פחות ילך לו.
עמרי מנהיים: אם הוא יקבל חוזה מובטח, אז כמובן שבארצות הברית, בקבוצת NBA או בקבוצת הפיתוח של המועדון. אם לא יקבל חוזה מובטח, עדיף לו להישאר בהפועל תל אביב. יש לו מעמד, הוא יקבל דקות, הוא מכיר את הליגה, הוא לא צריך להתאקלם או להסתגל מחדש לשום דבר, הוא אמור להיות אחד השחקנים המובילים של הקבוצה. אם אכן ייבחר בסיבוב השני, זה יאפשר לקבוצה שבחרה בו לעקוב ולראות את גרף השיפור.
אלון אמסלם: בהנחה שהוא ייבחר ולא יעבור לארה"ב בעונה הקרובה, כנראה שהפועל ת"א זה המקום הכי נוח עבורו. הדקות מובטחות, הוא לא צריך להסתגל לכלום, והבמה כולה שלו. אבל צריך להתייחס גם להפועל עצמה, שבינתיים לא נראית כמו המקום הכי שמח להיות בו, לפחות לא בתחילת העונה הנוכחית. וכדורסל, לא משנה כמה אתה טוב, הוא משחק קבוצתי - כך שאם הפועל לא טובה, מדר לא טוב. אני מקווה, כאמור, שהמעבר יושלם בהקדם - גם אם המשמעות היא לשבת על הספסל או לשחק בג'י-ליג.
יואב מודעי: לדעתי עונה בה הוא יוביל את הפועל תל אביב תעשה לו טוב באופן אישי. אין עוררין שב-NBA הוא יתאמן עם הטובים שבטובים, אבל לעניין המנטלי + הניסיון אין תחליף, ואת זה הוא יכול למצוא העונה רק בדרייב אין שבצפון תל אביב. הרבה תלוי באיך הוא יראה בקיץ הבא, אבל אם ימשיך לשחק באירופה גם ב-2021/22, הוא יוכל להגיע הרבה יותר מוכן למערכה מעבר לים. אני סומך על האנשים מאחורי הקלעים שיעזרו לו לקבל את ההחלטה הנכונה, שלדעתי תהיה עונה אחת בהפועל + עונה אחת בקבוצת יורוליג (כל עוד ב-NBA לא בונים עליו עדיין כשחקן רוטציה). אה, וה״G-League״ לא אופציה שצריכה להילקח בכלל בחשבון. דראגן בנדר העמיד שם 20.5 נק׳ וכמעט 9 ריבאונדים למשחק. איי רסט מיי קייס.
בנדר. אפילו הוא הצטיין בג'י ליג (אלן שיבר)
האם ים מדר מסוגל לתקוע יתד ב-NBA?
ערן סורוקה: שמעתי השוואות לטוני פארקר, אבל צריך לזכור שפארקר הוא שחקן היכל התהילה וה-MVP האירופי הראשון של סדרת גמר, כך שהרף גבוה. מה גם שהנסיבות בהן גדל הצרפתי נדירות וכמעט בלתי אפשריות לשחזור בליגה של היום. בעיניי, התקרה של ים היא משהו באיזור אייברי בראדלי – שחקן שתמיד נשאר על הגלגל, אהוב על מאמנים, מנג'רים ואנשי אנליטיקס, חבר לקבוצה למופת, נותן את הכל, שומר מצוין, לא מוריד את הראש, יודע לעשות נקודות למרות המגבלות הפיזיות. אני בספק אם הוא יכול להיות כוכב NBA, אבל רוב שחקני ה-NBA, בואו נזכור, אינם כוכבים. קבוצות טובות צריכות את הבראדלים והאלכס קארוסוים והפטריק בוורלים, וים יכול להשתלב בספירה הזו.
עמרי מנהיים: קודם שיגיע לשם. אם יגיע, אין ספק שכן, בזכות השילוב של הכשרון והרצון להשתפר כל הזמן. וגם בזכות העובדה שהוא, בסופו של דבר, ילד שמנסה להגשים חלום. ואיזה דרייב חזק יותר צריך אדם, אם לא זה.
אלון אמסלם: ים בהחלט יכול לעשות קריירה יפה ב-NBA, אם אכן יגיע לנחלה, אבל הוא יצטרך לדעת את מעמדו. הוא, ככל הנראה, לא יהיה סופרסטאר בליגה הטובה בעולם - אבל כשחקן משלים הוא יכול לתרום הגנתית, לקלוע נקודות מהספסל ומדי פעם לעשות איזה מהלך שגורם לך לעצור ולהגיד "וואו". מסוג השחקנים שמאמנים אוהבים, ואוהדים אוהבים עוד יותר. התשובה לשאלה תלויה כמובן בהרבה משתנים, אבל עם הדרייב הנכון, ויש לו את הדרייב הנכון, הוא יוכל להגשים את החלומות שלו. ומההיכרות הקצרה שלי איתו, החלומות שלו לא מסתיימים בלהגיע ל-NBA.
יואב מודעי: אני רוצה להאמין שכן, אבל עוד מוקדם לדעת. אם צריך לשים את האצבע על משהו אחד שיכול להכריע את השאלה הזאת - זה הקליעה משלוש. בליגה בה כמעט כל הגבוהים למדו לקלוע, לא יכול להיות מצב שהגארד לא קולע, ואם יש מצב כזה, הוא צריך להיות ממש ממש טוב בדברים אחרים. אבל ממש טוב. בעונה שעברה ים מדר קלע ב-27.4% מחוץ לקשת, ואת העונה הנוכחית הוא פתח עם 1 מ-7 מהטווח הזה. ובליגה של הגדולים, עם קשת רחוקה יותר, האחוזים לא יתיישרו בכל כך קלות.
לשם השוואה, בן סימונס קלע בעונה שעברה ב-28% משלוש, לוגנץ דורט ב-29% ויאניס אנטטקומפו ב-30%. שלושה מהקלעים הגרועים בליגה משלוש, קולעים באחוזים גבוהים יותר ממדר, וכל אחד מהם מצטיין באספקט אחר על הפרקט. אם מדר רוצה להיות שחקן NBA, הוא יהיה חייב את השלשה בארסנל, כדי ששחקנים יצאו אליו, הוא יוכל לעבור אותם בקלות, לא יעברו מתחת לחסימה איתו בכל פעם וכו׳ וכו׳. זה המפתח, ביחד עם הפיזיות, כי את שאר הדברים, ברמת הבסיס - ללא ספק יש לו.
בלי קליעה מחוץ לקשת, אין מה לדבר (אלן שיבר)