הלילה החולף ב-NBA טמן בחובו לא מעט סיפורים. ה"ביג 3" של הנטס סיפקו עוד מופע, לוקה דונצ'יץ' הוציא עצבים, וושינגטון המשיכה לקרוס ואמביד עשה עוד צעד במירוץ ה-MVP. אלא שבין סיפור לסיפור, היה אחד שנגע בלב הקהל הישראלי קצת יותר מהשאר - ג'ו אינגלס. הקלעי של יוטה ואקס מכבי ת"א המשיך לחרוט את שמו בהיסטוריה של המועדון, כששבר את שיא השלשות של ג'ון סטוקטון ועלה לפסגת הקלעים. בעקבותיו, ריכזנו את מיטב השחקנים שהגיעו לישראל כאלמוניים והשתדרגו במהלך שהותם בליגה הטובה בעולם, למקום אחד.
- הלילה, 22:30 ישיר ב-5LIVE - דנבר נגד יוטה
ג'ו אינגלס
מכבי ת"א של עונת 13/14 אמנם זכתה ביורוליג, אך לא הייתה משופעת בכוכבים. טייריס רייס היה תעלומה במשך כל העונה והתפוצץ רק לקראת סיומה, דווין סמית' מאז ומעולם היה עם נגיעות אפרוריות, ריקי היקמן סבל מעליות וירידות והרשימה עוד מתארכת. אלא שבתוך התמהיל הזה, היה שחקן אחד שהיה "אנטי-כוכב" אפילו יותר מהשאר. ג'ו אינגלס שמו.
אינגלס, שהגיע מברצלונה, בנה לעצמו שם של שחקן משלים ולראייה הוא "הסתפק" ב-6.4 נקודות למשחק - שהיו לנתון הגבוה ביותר שלו בקריירה האירופית. שיא די מפוקפק, יש לציין, אבל לא כזה שמנע ממנו לחתום בעונה שלאחר מכן ביוטה ג'אז. אמש, אקס מכבי ת"א, שמשלים עונה שביעית ביוטה, שבר את השיא של האגדה, ג'ון סטוקטון, והפך לשחקן עם הכי הרבה שלשות בהיסטוריה של המועדון. לאוסטרלי לקח 1011 פחות משחקים מלרכז העבר כדי להגיע למספר הזה.
בנו אודריך
כשהוא היה בן 20 בלבד - אחרי שזכה בשתי אליפויות עם לובליאנה, היה קפטן סלובניה הצעירה ונחשב לאחד משחקני העתיד של הכדורסל האירופי - בנו אודריך נכנס לנעליים גדולות במיוחד. נעליו של אריאל מקדונלד במכבי ת"א. אודריך אמנם זכה עם הצהובים בדאבל והגיע לגמר האדריאטית, אך נכשל ביורוליג תוך שהוא רושם 6.3 נקודות בלבד בחלק הראשון של העונה ומזנק ל-13.2 בחלק השני.
למכבי ת"א, כידוע, זה לא הספיק - והיא שלחה אותו בעונה שלאחר מכן להשאלה באוטודור סראטוב הרוסית. לגרג פופוביץ' וסן אנטוניו, לעומת זאת, זה דווקא הספיק כדי לבחור בו בדראפט 2004 במקום ה-28. וכך, אודריך החל את קריירת ה-NBA המפוארת שלו שנמשכה 13 עונות ועברה גם בסקרמנטו, מילווקי, אורלנדו, הניקס, ממפיס, מיאמי ודטרויט. בעונת השיא אודריך קלע 13.7 נקודות למשחק עבור הקינגס.
פי ג'יי טאקר
בניגוד לשניים הקודמים, אקס הפועל חולון הגיע לישראל אחרי שה"רומן" עם הליגה הטובה בעולם כבר החל. טאקר נבחר בדראפט 2006, אך לא הצליח להותיר חותם בעונת הבכורה שלו בטורונטו ולפתע מצא את עצמו מתגלגל לארץ. אלא שהחל משלב זה, התחיל סיפור האגדה שהסגולים לא ישכחו עוד הרבה מאוד זמן.
טאקר, שליגת העל הייתה מגרש המשחקים שלו, הוביל את חולון לעונת אליפות היסטורית - תוך שהוא מעמיד ממוצעים של 14.6 נקודות ושבעה ריבאונדים בעונה הסדירה, ו-18 נקודות לצד שמונה ריבאונדים במשחק הגמר של מכבי ת"א. אם תהיתם, הצרות המשיכו ליפול על טאקר, שקרע את רצועות הברך בעונה שלאחר מכן במדי דונייצק האוקראינית - אבל הוא לא ויתר לרגע, הרשים בליגת הקיץ ופילס את דרכו חזרה ל-NBA. בעונה הבאה, טאקר יסגור עשור בליגה הטובה בעולם - כאשר במהלך השנים הפך לשחקן חמישייה, הגיע לגמר המערב עם יוסטון ובשיאו רשם 9.4 נקודות למשחק.
טאקר. לא ויתר (Getty images)
ריצ'י דומאס
הוא החל את דרכו ככוכב במכללת אוקלהומה סטייט ואף נבחר בדראפט 1991, אך פרשיית סמים הובילה להשעייתו וסללה את דרכו להפועל חולון בימי מלחמת המפרץ. בזמן המלחמה, דומאס לא מיהר לעזוב את הארץ וכך נכנס לליבם של האוהדים הסגולים. 20.8 הנקודות שקלע ו-8 הריבאונדים שקטף הבטיחו לדומאס צ'אנס נוסף בפיניקס בעונה שלאחר מכן, איתה הוא הגיע לגמר ה-NBA והפסיד למייקל ג'ורדן והבולס, אבל אחרי שנתיים נוספות שמו שוב נקשר עם שימוש בסמים והוא החל לנדוד באירופה.
רוג'ר מייסון
כמו טאקר, כך גם אקס הפועל ירושלים היה בדרך הבטוחה להיעלם ממפת הכדורסל האמריקאי. הוא נבחר בדראפט 2002 במקום ה-30 על ידי שיקגו בולס הדועכת - אך השלים 20 משחקים בשנתיים, הועבר לטורונטו ראפטורס, נפצע ושוחרר. אחרי שהתייאש ובחר להתחיל קריירה אירופית באולימפיאקוס, מייסון מצא את עצמו נוחת בהפועל ירושלים. הוא עזר לקבוצה להעפיל לחצי גמר היול"ב, אך זו העדיפה להחתים את טימי באוורס, דאז כח עולה בכדורסל הישראלי, ומייסון נותר בחוץ.
את העונה שלאחר מכן, מייסון, כמו הרבה אמריקאים שמאבדים גובה, החל ביפן. אלא ששבועיים לאחר מכן, וושינגטון וויזארדס הרימה את הכפפה והחזירה אותו לליגה הטובה בעולם. בבירה מייסון רשם שנתיים לא רעות שגרמו לגרג פופוביץ' ללטוש עיניים לכיוונו, וכשאכן עבר לסן אנטוניו - מייסון התפוצץ ורשם עונת שיא ב-NBA של 11.8 נקודות ב-42% לשלוש. מייסון הספיק לעבור גם בניקס, לחזור לוושינגטון, ולסיים את הקריירה בניו אורלינס ובמיאמי. קצת לפני הפרישה הוא מונה לסגן נשיא ארגון השחקנים ב-NBA, עד שהגיע איזה אחד - לברון ג'יימס - והחליף אותו.
עוד שחקנים שראויים לציון: אייברי בראדלי, וויל ביינום, פרנק בריקובסקי, דונאלד רויאל ואלן אנדרסון.