הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

הבחירות האמיתיות: איך לוקחים עוד 14 לאולסטאר?

בעונה דחוסה ומוזרה מצד אחד, אבל עם ליגה מפוצצת בכישרון מהצד השני, ייבחרו בשבוע הקרוב עוד 14 שחקנים על מנת להשלים את הסגלים לאירוע היוקרתי של ה-NBA - אולסטאר 2021. מי יכולים להתחיל לארוז לאטלנטה ומי יישארו מתוסכלים בחוץ? הבחירה של סורוקה

ערן סורוקה
ערן סורוקה  20.02.21 - 15:30

תגיות: NBA

זה לא רק נדמה לכם: ליגת ה-NBA באמת מוצפת ביותר כישרון מאי פעם. הצגות גדולות כל לילה, כל קבוצה יכולה לנצח כל קבוצה, כמעט אין קבוצות שמסריחות את הפרקט וגם לאלה שכן, בגדול, יש נסיבות מקלות העונה (היי, מינסוטה).

מכאן, שמלאכת בחירת השחקנים לאולסטאר הופכת לאכזרית ממש. ואם פעם עוד הועלה רעיון לפיו הסגלים יורחבו ל-15 שחקנים, אז העונה ממילא נראה שמבחינת פרוטוקולים של קורונה, עדיף לא להזמין יותר אנשים ממה שצריך. גם ככה חלק גדול מהשחקנים לא רצו את האולסטאר הזה, אבל אדם סילבר, ובעלים אחרים שאיבדו מיליארד דולרים במשבר הקורונה, צריכים את הכסף, ולכן ב-7 במארס ייפגשו באטלנטה הכוכבים הכי נוצצים בליגה.

אז אחרי שנקבעו החמישיות – הקפטנים לברון ג'יימס וקווין דוראנט יעשו כוחות ויצטרכו לבחור בין הגארדים סטף קארי, לוקה דונצ'יץ', קיירי אירווינג, בראדלי ביל, ושחקני הקו הקדמי ג'ואל אמביד וניקולה יוקיץ', קוואי לנארד ויאניס אנטטוקומפו – צריך לבחור את שאר הסגלים. הכיף הזה הוטל הלילה על מאמני הליגה, וכמו תמיד יהיו מאוכזבים. איך בוחרים רק 14?

מתחילים מהמאסט, ועושים בחירות קשות – למשל, מוותרים מראש על אנתוני דייויס, שממילא לא יהיה באולסטאר בגלל הפציעה בשוק, ולוקחים בחשבון שהוא יוכרז כשחקן אולסטאר בלילה שבין שלישי לרביעי, אבל שאדם סילבר יעמוד בפני הבחירה הקשה הבאה. כמו כן, האם יכול להיות שבמזרח יותר קשה לבחור מאשר במערב? נשאיר את השאלה הזו פתוחה בינתיים.

מערב
מאסטים

דמיאן לילארד, פורטלנד - אם התקיימו בחירות לאולסטאר ודמיאן לילארד לא נעלב מהן, האם באמת התקיימו בחירות לאולסטאר? כשהשחקן השני והשלישי בטיבו בקבוצה שלו מושבתים לפרק זמן ארוך, לילארד מעמיס הכל על הגב ולוקח את פורטלנד גבוה. כמעט 30 נקודות למשחק עם 7.7 אסיסטים, 38% לשלוש ו-93% מהעונשין, ועוד משהו שאי אפשר למדוד בסטטיסטיקה – הברכיים שרועדות ליריבות בכל פעם שהכדור אצלו ביד ברגעי ההכרעה. התקשורת והשחקנים בחרו אותו לחמישייה. אם הגענו למצב בו האוהדים מכניסים שחקן בינלאומי לחמישייה על חשבון שחקן אמריקאי, זו תעודת כבוד להיותה של הליגה הזו גלובלית באמת.

דונובן מיצ'ל ורודי גובר, יוטה - הנה משפט שלא חשבנו שנכתוב בתחילת העונה לגבי יוטה: הספק היחיד לגבי הג'אז הוא אם מגיעים להם רק שני נציגים באולסטאר, או שאולי כדאי לבחור גם במייק קונלי. מיצ'ל מראה העונה לשאקיל אוניל ולכל מי שפיקפק ביכולת שלו להיות סופרסטאר אמיתי, שהוא ממש שם. אלה לאו דווקא המספרים, הנחמדים לכשעצמם (24.6 נק', 4.4 ריב', 5.1 אס', 39% לשלוש), אלא הקילינג אינסטניקט שכבר נראה שייך לליגה של הגדולים. גובר לא ממש השתכלל כשחקן, אבל את מה שהוא עושה הוא עושה נהדר – טופ-4 בליגה בחסימות (2.7), ריבאונדים (13.4) ואחוזי שדה (64%).

פול ג'ורג', קליפרס - לפני הפציעה ממנה חזר לפנות בוקר, ג'ורג' נתן את אחת העונות הרגילות הטובות בחייו. 24.4 נקודות, 6.2 ריב', 5.5 אסיסטים, יותר מ-50% שדה וכמעט 48% בלתי אנושיים לשלוש – כל שלושת הנתונים האחרונים שיאי קריירה, הראו שאחרי אכזבת הפלייאוף, ג'ורג' הגיע לעונה הזו מפוקס ובטירוף. מה כל זה יהיה שווה בפלייאוף? כשיגיע הפלייאוף נדע. בינתיים הוא אולסטאר ואין על זה באמת דיון.

דווין בוקר וכריס פול, פניקס - באופן מפתיע, השלשות נכנסות לבוקר באחוז נמוך יותר מאשר הממוצע של הליגה. אבל היכולת של מי שתויג בהתחלה כצלף עילאי ותו לא לתרום לניצחונות של הסאנס גם במציאת שחקנים אחרים, תנועה ללא כדור ומאמץ בהגנה, יחד עם 24.3 נקודות ו-4.3 אסיסטים, שולחים אותו פנימה. ומי עזר לבוקר ללמוד איך לנצח? הפוינט גאד שגם אחרי גיל 35, ממשיך להיות הגנרל שכולנו רוצים שינווט את ההתקפה שלנו, בעיקר ברגעי ההכרעה. 17.1 נקודות, 8.6 אסיסטים, 4.7 ריבאונדים, קרוב ל-49% שדה ו-97% מהעונשין, מקום ראשון בליגה.

בחירות קשות
דייויס כנראה ייבחר למרות שמדובר באחת העונות החלשות שראינו ממנו, מה שלא באמת מפתיע – מדובר בשחקן שלאורך כל הקריירה היה פציע יחסית, והלייקרס עושים כל מאמץ לשמור עליו העונה בנייר פצפצים, גם תוך כדי משחקים וגם ביניהם. פגרה של 71 ימים שינתה את כל ההכנות לעונה, כבוד של פברואר זה נחמד אבל דייויס קיים בשביל לקבל כבוד ביולי. פציעות יחסכו מאיתנו עוד כמה דילמות – סי.ג'יי מקולום מפורטלנד וכריסטיאן ווד מיוסטון, למשל, לא יהיו שם.
 
המקום האחרון בסגל יילך לאחד מהשחקנים הבאים: זאיון וויליאמסון או ברנדון אינגרם מניו אורלינס, ג'א מוראנט מממפיס, דיארון פוקס מסקרמנטו, מייק קונלי מיוטה, דמאר דרוזן מסן אנטוניו ושיי גילג'ס אלכסנדר מאוקלהומה סיטי.

בעיניי הבחירה היא רק בין זאיון, פוקס ומוראנט. וויליאמסון צבר את הכי הרבה נקודות ב-50 משחקיו הראשונים בקריירה פרט למייקל ג'ורדן ושאקיל אוניל, ב-40 השנים האחרונות, אבל ההגנה שלו עדיין לא מספיק טובה והקבוצה שלו לא עומדת בציפיות; מוראנט הוא המנהיג הצעיר של קבוצה שמציגה חוסן מנטלי מרשים, אבל עדיין נמצאת באיזורי הפליי-אין ולא בפלייאוף; פוקס עשה עוד קפיצת מדרגה ביכולת הקליעה, אבל הקבוצה שלו הציגה לאורך חלקים נרחבים מהעונה את אחת ההגנות הגרועות בהיסטוריה.

הניחוש שלי? זאיון וויליאמסון. קשה ללכת נגד 25 נקודות, 7 ריב', 3 אס' וחטיפה למשחק עם 62% מהשדה. הפליקנס אולי לא מספיק טובים כקבוצה, אבל וויליאמסון משחק העונה כמו אולסטאר.

מזרח
מאסטים

ג'ייסון טייטום וג'יילן בראון, בוסטון - הסלטיקס מקרטעים העונה, אבל כדברי המנג'ר דני איינג' – יש שלושה אנשים שאי אפשר לבוא אליהם בטענות: טייטום, בראון והמאמן בראד סטיבנס. ארבעת השחקנים המוכשרים ביותר של הסלטיקס – טייטום, בראון, קמבה ווקר ומרקוס סמארט – זכו העונה לשתף פעולה בערך לחמש דקות; ווקר החמיץ את השבועות הראשונים, בסמוך לחזרתו טייטום חלה בקורונה, ועד שדברים התחילו להתחבר, סמארט הושבת כשנפצע נגד הלייקרס. בראון התחיל את העונה מדהים אבל קצת נרגע מאז, וכרגע לשניהם יש באיזור ה-26 נקודות לערב, והם רושמים יחד כ-12.5 ריבאונדים, 8.3 אסיסטים ו-2.5 חטיפות למשחק.

ג'יימס הארדן, ברוקלין - אפשר לשנוא את מה שהוא עשה ליוסטון, אפשר לטעון ובצדק שהוא הפגין חוסר מקצוענות וזלזול מכעיס בחבריו לקבוצה. אי אפשר להתעלם מהעובדה שהארדן מראה לכולנו בברוקלין שבתוך האיש שהחזיק בכדור 25 שניות בהתקפה, חיפש בנרות לסחוט עבירות וגרם לרבים מאיתנו לשנוא אותו, הסתתר סטיב נאש קטן. ממוצע הנקודות שלו צלל בעשר נקודות לעומת העונה הקודמת, אבל בברוקלין הוא מוסר יותר אסיסטים למשחק מאי פעם (11.8) וקולע בפעם הראשונה בקריירה ביותר מ-40% לשלוש וביותר מ-90% שדה. והנטס, עם כל הכיף לרדת על ההגנה שלהם, מחזיקים במאזן הטוב ביותר בליגה נגד קבוצות עם מאזן חיובי. They are for real.

ג'וליוס רנדל, ניקס - בחירות לאולסטאר הן שילוב של נראטיב, הצלחה קבוצתית וסטטיסטיקה. רנדל מסמן העונה וי על כל שלוש הקטגוריות. הניקס הם אחת ההפתעות הנעימות של העונה, כרגע נאבקים על מקום בפלייאוף, ורנדל הוא המנהיג של הקבוצה הזו עם 23.2 נקודות, 10.9 ריב', 5.5 אסיסטים, כמעט 2 שלשות לערב ביותר מ-40% וגם יותר מ-80% מהקו. הוא מדורג שלישי בליגה ב-Defensive Win shares, נתון שמכמת השפעה הגנתית, לאחר דייויס ולברון, ומשחק יותר דקות מכל שחקן אחר.

בחירות קשות
מי הנציג השני של פילדלפיה? לסיקסרס, מובילת המזרח, כנראה יהיה עוד אולסטאר. השאלה האם זה יהיה בן סימונס, שמבחינה סטטיסטית לא עשה קפיצת מדרגה אבל ממשיך להשתפר כשחקן הגנה, מסתובב קרוב לממוצע טריפל דאבל (15.2 נק', 8 אס', 8.3 ריב', לצד 1.7 חטיפות) ומדי פעם משתלט טוטאלית על משחקים בשני צדי המגרש כדי להראות לנו למה הוא מסוגל, או טוביאס האריס, שהחיבור המחודש לדוק ריברס מוציא ממנו את עונתו הטובה בקריירה עם 20.9 נקודות, 7.9 ריב' ו-51.9% שדה?

מי מייצג את אינדיאנה פייסרס? דומנטאס סאבוניס, עם 21.5 נקודות, 11.6 ריב' ו-5.7 אסיסטים בעונה טובה יותר מהעונה הקודמת בה נבחר לאולסטאר, כשהוא הופך לראשונה בקריירה גם לאיום אמיתי מעבר לקשת עם שלשה למשחק ב-36%? אולי מלקולם ברוגדון, עם 21.6 נקודות, 6.6 אסיסטים, 1.3 חטיפות, 4.8 ריבאונדים, קרוב ל-40% מהשלוש ומעל 90% מהעונשין? הפייסרס התקררו אחרי פתיחה טובה – גם בגלל שאף אחד לא ידע שקאריס לוורט סבל מגידול בכליות עד הטרייד – אבל האם זו סיבה להעניש אותם?

ואת הרפטורס? הקבוצה היחידה שנעקרה העונה מהבית התאוששה בצורה מרשימה מפתיחת עונה מגומגמת וכרגע נמצאת בתנופה, אבל המאמץ מתחלק בין כולם. על פניו, גם פסקל סיאקאם ששינה תפקוד, הפך לאחרונה לסנטר בפועל ורושם 20.8 נק', 7.7 ריב' ו-4.5 אס', וגם פרד ואן וליט שמצדיק בינתיים כל דולר מהחוזה החדש עם 20.3 נק', 6.7 אס' ו-1.7 חטיפות, יכולים לטעון שמגיע להם.

האם מילווקי צריכה עוד נציג? הבאקס, אחרי שתי עונות רגילות נהדרות שנגמרו בהתמוססות פלייאוף לפנתיאון, קרובים יותר לפליי-אין כרגע מאשר למאזן הטוב באיזור ועומדים על רצף 5 הפסדים. לקריס מידלטון יש יופי של מספרים (20.3 נק', 5.8 ריב', 5.8 אס' ו-51% שדה) אבל נראה שהפעם התחרות קשה יותר.

האם מיאמי צריכה נציג? אלופת המזרח סבלה העונה מקורונה, מפציעות ומהפגרה הקצרה, מה שגורם לכך שיש לה מאזן של 17-12 בנקודת הזמן הזו והיא לא מצליחה למצוא המשכיות או כימיה למרות סגל שנשאר ברובו בסאות' ביץ'. ג'ימי באטלר רושם 19.1 נק', 7.8 ריב' ו-7.7 אסיסטים ומתאושש מהנגיף, באם אדבאיו מרשים עם 19.8 נק', 9.3 ריב' ו-5.5 אסיסטים. לא בטוח שזה יספיק להם כדי להיכנס.

ואטלנטה? ושיקאגו? ושארלוט? טריי יאנג רושם העונה 26.5 נקודות, 9.3 אסיסטים ומוביל את הליגה בנקודות עונשין. אבל האם שחקן כמוהו, שמדורג באזור המקום ה-50 בליגה בסך הכל שלשות ושהקבוצה שלו מדשדשת עם מאזן 17-12, צריך להיות שם? ומה עם זאק לאווין, טופ-5 בליגה בנקודות אבל גם באיבודים, עם הגנה לא קיימת? ומה עם גורדון הייוורד שמשתקם מקדנציה רצופת פציעות ואכזבות בבוסטון, עם עונת שיא בקריירה של 22.3 נקודות בשארלוט, אחת ההפתעות הנעימות של הליגה?

הניחוש שלי: בן סימונס (פילי), דומנטאס סאבוניס (אינדיאנה), וטוויסט בזכות הנראטיב - גורדון הייוורד (שארלוט).