המרתון נמשך. אחרי פגרת אולסטאר שונה מכל מה שהכרנו עד היום, ליגת ה-NBA תוציא לדרך הלילה (בין רביעי לחמישי) את החצי השני של העונה שלה, שגם כן מביא איתו צדדים חדשים, בטח בכל הקשור למתח. לראשונה, נקבל "פיינל פור" על שני הכרטיסים האחרונים לפלייאוף: שלושה משחקים בכל אזור, מקום 7 נגד מקום 8 על הכרטיס הראשון, והמפסידה במשחק הזה מול המנצחת בקרב בין מקום 9 ל-10 על הכרטיס השני.
לא רק המאבק על המקומות בפלייאוף יהיה צמוד, אלא גם המאבק על התארים האישיים, לפחות בחלק מהקטגוריות. רגע לפני שנחזור ללילות הלבנים ולהצגות של הכוכבים, נחלק את פרסי אמצע העונה ב-NBA ונבדוק האם דני אבדיה בין עשרת הרוקיז הטובים בליגה. נתחיל עם התותחים הכבדים.
MVP: ג'ואל אמביד
קודם כל, צריך לומר שהמרוץ הנוכחי ל-MVP הוא מהמרתקים שידעה הליגה, מהסיבה הפשוטה שיש בערך שמונה סופרסטארים שמתמודדים על התואר (רובם צריכים עוד ניצחונות כדי להשאיר לעצמם סיכוי של ממש) ואם אחד מהם יזכה בסיום העונה - אף אחד לא יופתע יותר מדי.
אבל נכון לנקודת הזמן הנוכחית, השחקן הכי טוב עד כה העונה הוא הסנטר של פילדלפיה ג'ואל אמביד. לפני שנגיע ליכולת של כוכב הסיקסרס, חייבים להתייחס לעונה האדירה של פילי (12:24) שנמצאת בפסגת המזרח. ההיסטוריה מספרת שכדי לזכות ב-MVP, רצוי שהקבוצה שלך תהיה טובה בכדורסל (המשפט הזה לא תקף על ראסל ווסטברוק מודל 2016/17), ולמזלו של אמביד, או בזכותו, פילדלפיה חזרה לאופנה ובגדול.
חוץ מהמקרה החריג של ווסטברוק שהפך לאוסקר רוברטסון לאחר עזיבתו של קווין דוראנט, מאז תחילת המאה כמעט כל MVP סיים ראשון. ב-21 העונות האחרונות, 16 פעמים התואר הלך לשחקן שהוביל את הקבוצה שלו למקום הראשון, בארבעה מקרים נוספים השחקן המצטיין סיים במקום השני "בלבד", ופעם אחת - במקום השישי (ווסטברוק).
ועכשיו לקייס של אמביד עצמו. בעולם בו כל ילד מעיף שלשות מהחצי (בכל זאת, קם באמצע הלילה לאולסטאר) וה'ביג-מנים' הולכים ונכחדים, חובבי הכדורסל חיכו לאיזה אמביד אחד שיחזיר עטרה ליושנה. אמביד (30.2 נק' למשחק) יכול להפוך לסנטר הראשון מאז מוזס מלון ב-1981/82 שקולע למעלה מ-30 נק' למשחק.
אמביד, שמציג את עונתו הטובה בקריירה, רשם כבר חמישה משחקים העונה עם לפחות 40 נקודות ו-10 ריבאונדים, זאת כששאר שחקני הליגה עשו זאת ארבע פעמים במצטבר. מעבר לכך, ה"קילר אינסטינקט" שלו גורם לפילי לשחק כדורסל מנצח. כשהוא על המגרש הסיקסרס קולעים 14 נק' יותר כל 100 פוזשנים, וסופגים 5.4 נק' פחות כל 100 פוזשנים. המוקש: להישאר בריא לאורך כל החצי השני של העונה.
שאר המועמדים המובילים, בקצרה:
ניקולה יוקיץ' - למה כן? מעמיד ממוצעים של 27.1 נק', 11 ריב' ו-8.6 אס' למשחק, כולן שיאי קריירה. למה לא? לפחות לפי הטבלה, דנבר (מקום שישי) לא השתפרה מהעונה שעברה.
ג'יימס הארדן - למה כן? מנפץ סטיגמות, שובר שיאים ומשחק כדורסל מושלם בברוקלין. קרוב מאוד לפילי. למה לא? קווין דוראנט, שסומן בעצמו כמועמד ל-MVP בתחילת העונה, חוזר בקרוב.
לברון ג'יימס - למה כן? כי זה לברון, אתם כבר יודעים מה הוא מביא לשולחן, ובלעדיו הלייקרס לא מגיעים לפליי-אין. למה לא? מאזן 5:4 מול קבוצות בטופ 4 במזרח ובמערב, נחלש מאז הפציעה של אנתוני דייויס.
סטף קרי: למה כן? מספק מספרים שמזכירים את העונה בה נבחר פה אחד ל-MVP, החזיר את הניצוץ בעיניים ואת גולדן סטייט לעניינים. למה לא? הווריירס במקום התשיעי במערב.
יאניס אנטטקומפו: למה כן? הגביר את הקצב לאחרונה, מילווקי ניצחה 6 מתוך 7 משחקיה האחרונים ובארבעה מהם קלע לפחות 36 נק'. למה לא? אם יסיים מאחורי פילי וברוקלין, יהיה לו קשה לזכות בתואר בפעם השלישית ברצף.
דמיאן לילארד: למה כן? דיים טיים בשיאו, מנצח משחקים במו ידיו לילה אחר לילה ודואג שפורטלנד תישאר רלוונטית גם בהיעדרו של סי ג'יי מקולום. למה לא? יצטרך לטפס לטופ 3 לפחות במערב, וכרגע הוא לא שם (חמישי).
לוקה דונצ'יץ': למה כן? פתח לא מספיק טוב, אבל בכל זאת סוחב בגיל 22 את דאלאס עם ממוצעים של כמעט טריפל דאבל (28.6, 8.4, 9.0). למה לא? לא נתן את הקפיצה המיוחלת מהעונה שעברה, לוקה בעצמו אמר שהוא לא צריך להיות בדיון.
תסמכו על התהליך (Getty)
השחקן השישי של העונה: ג'ורדן קלארקסון
ליוטה של העונה יש שלל נשקים, ואחד מהם מגיע בכלל מהספסל. רק כוכב הקבוצה דונובן מיצ'ל קולע יותר נקודות מקלארקסון (17.9) בממוצע למשחק, ונוכח שאר המתחרים על התואר - הרבה דברים צריכים לקרות כדי שהגארד בן ה-28 לא יזכה, אחרי לא מעט שנים בהם היה אחד הסקוררים הפחות מוערכים בליגה.
אחת הקפיצות המרשימות שקלארקסון עשה השנה מגיעה דווקא מקו העונשין. אחרי שקלע ב-78% בעונה שעברה, הוא הקפיץ את האחוזים שלו ל-96.7 (58 מ-60), וכפי שיכולתם לנחש - הוא מוביל את ה-NBA מהטווח הזה.
מועמדים נוספים: טרנס רוס, ת'דיאוס יאנג, כריס בושה.
מאמן העונה: קווין סניידר
בזמן שחצי ליגה מנסה להתחמש בכוכבים שירכיבו 'סופרטים', יוטה מוכיחה שאפשר להיות הקבוצה הטובה בעולם גם בלי זה, ועם שחקנים כמו קלארקסון שיקבלו תפקיד משמעותי בהצגה. מי שמנצח על התזמורת ג'אז הזו הוא סניידר בן ה-54.
אי אפשר להתעלם מהכדורסל היפהפה של יוטה, וגם מהמספרים: מאזן 9:27 וחמישה שבועות מטורפים. בין ה-9 בינואר ל-18 בפברואר הג'אז שיחקו 21 משחקים, וניצחו מתוכם 20. יוטה, אגב, זו הקבוצה היחידה בליגה שממוקמת בטופ 5 גם במדד ההתקפי וגם ההגנתי. רק בפלייאוף נגלה האם יוטה הנוכחית היא קבוצת עונה סדירה גדולה או גם מעבר, אבל עד אז התואר כבר אמור להיות בכיס של סניידר.
מועמדים נוספים: תום ת'יבידו (ניו יורק ניקס), מונטי וויליאמס (פיניקס), דוק ריברס (פילדלפיה).
סניידר וקלארקסון. יוטה היא סיפור העונה עד כה (Getty)
השחקן המשתפר של העונה: ג'וליוס רנדל
יש שלושה שחקנים עיקריים שיכולים לקטוף את התואר הזה, והם ג'רמי גרנט, כריסטיאן ווד והבחירה שלי - ג'וליוס רנדל. אז למה רנדל? לפני שמקבלים את ההחלטה, צריך לשאול שלוש שאלות: האם ציפינו לכזאת קפיצה, האם השחקן משפר גם את הקבוצה והאם הוא הראה יציבות לאורך זמן.
מבין השלושה גרנט הוא השחקן שעשה את השדרוג הכי גדול על הנייר, מ-12 נקודות למשחק ל-23.4, אבל ידענו שזו הסיבה שהוא בחר בדטרויט על אף שדנבר הציעה לו את אותו חוזה בדיוק. הוא רצה להיות אופציה ראשונה בקבוצה חלשה וזה מה שהוא עושה. הפיסטונס בתחתית המזרח עם מאזן 26:10, מה שהופך את הממוצעים של גרנט ל"Empty Stats" כמו שאוהבים לומר באנגלית.
ווד סומן בקיץ כאחד השחקנים החופשיים הטובים בשוק, והוא בניגוד לגרנט הוכיח שהמספרים שלו הופכים את יוסטון לקבוצה טובה בהרבה. ה-13.1 נק' וה-6.3 ריב' מהעונה שעברה הפכו ל-22 נק' ו-10.2 ריב', ועד הפציעה שלו הרוקטס עמדו על מאזן 10:11. מאז - 13 הפסדים רצופים. אם ישחק מספיק משחקים וישמור על יציבות שלפתע תציב את יוסטון בתמונת הפליי-אין, התואר הזה שלו.
ואז יש לנו את רנדל, שמסמן 'וי' על כל שלוש השאלות. לא רק שהוא לא פספס משחק אחד העונה, הוא השחקן שמקבל הכי הרבה דקות בליגה (36.7) חוץ מהארדן. בנוסף, אי אפשר להגיד שמישהו ציפה לכזאת קפיצה כי העונה האחרונה שלו הייתה פחות טובה מזו שלפניה. כלומר, לא נראתה עלייה מתמשכת על הגרף, ובכל זאת הגיעה ההתפוצצות שסידרה לו אולסטאר ראשון בקריירה.
23.2 נקודות בממוצע למשחק, 11.1 ריבאונדים, 5.5 אסיסטים ומקום חמישי עם הניקס (!) במזרח. רנדל כמובן מוביל את ניו יורק בכל אחת מהקטגוריות הללו, וכך קיבלנו את אחד הסיפורים היפים של העונה.
שחקן ההגנה של העונה: בן סימונס
מתישהו במהלך הקריירה שלו סימונס יזכה בתואר שחקן ההגנה, ונדמה שהעונה זה עשוי לקרות. מי שהכתיר את עצמו כשומר הטוב בליגה, בנה לעצמו קייס נהדר שאין כמעט לאף שחקן בליגה: סימונס יכול לשמור ברמה הכי גבוהה על כל שחקן מעמדה 1 עד 4, וגם על סנטרים בהרכבים מסוימים.
בעידן ה'פוזישן-לס בסקטבול' (כדורסל ללא עמדות), שכולל בתוכו המון חסימות וחילופים, סימונס הוא השחקן המושלם בחלק ההגנתי. "אין הרבה שחקנים שיכולים לעשות את מה שבן עושה בהגנה", אמר מאמנו דוק ריברס. המאזן הנהדר של פילדלפיה אמנם עוזר לסימונס, אבל הוא גם עוזר לרודי גובר ששנה אחר שנה נועל את הצבע של יוטה, וגם הפעם הוא יהיה בין המועמדים הסופיים לזכייה בתואר.
מועמדים נוספים: רודי גובר, יאניס אנטטקומפו, מיילס טרנר.
סימונס. השומר הטוב בליגה? (Getty)
רוקי העונה: לאמלו בול
תעלו את התואר הזה על מטוס ותשלחו אותו לצפון קרוליינה. בין כל הרוקיז, חביבים ככל שיהיו, יש רק שחקן אחד ששינה פרנצ'ייז והפך לפנים שלו, והוא לאמלו בול. אפשר להסתכל על המספרים (השחקן הראשון מזה 60 שנה שמוביל את מחזור הרוקיז בנקודות, ריבאונדים, אסיסטים וחטיפות לפני האולסטאר), אבל אפשר פשוט לראות אותו משחק כדורסל ולהתאהב בסגנון המשחק הייחודי. כזה שהופך את שארלוט (!) לקבוצה מהנה לצפייה.
בניגוד לאבדיה שפתח בחמישייה ואיבד את מקומו, לאמלו עלה מהספסל וכשהיה מספיק בשל - קיבל את המקום לצד גורדון הייוורד והחברים. ואלו המספרים של לאמלו כשחקן חמישייה: 15 משחקים, 20.7 נק' בממוצע למשחק, 6.2 ריב', 6.7 אס' ו-1.9 חטיפות. גם הבעלים מייקל ג'ורדן הודה בשבוע שעבר: "לאמלו עלה על הציפיות שלנו".
חמישיות הרוקיז של העונה עד כה, בניחוח סמול בול:
החמישייה הראשונה: לאמלו בול, עמנואל קוויקלי, טייריס הליברטון, אנתוני אדוורדס וג'יימס ווייזמן.
החמישייה השנייה: קול אנתוני, דזמונד ביין, ג'יישון טייט, סדיק ביי ופטריק וויליאמס.
בכנות, גם אם הייתה חמישייה שלישית, סביר להניח שאבדיה היה מוצא את עצמו בחוץ (למרות שהוא מוכשר ומוכח מהרוב הגדול). לפני העונה כששאלנו תשעה כתבי וושינגטון האם הישראלי ייכנס לאחת משתי החמישיות, רק הכתב צ'ייס יוז אמר שלא, לאור הטענה שהוא "יזרוק פחות משאר הרוקיז".
ובכן, יוז צדק. הסטטיסטיקה מספרת ש-18 רוקיז זורקים יותר מאבדיה, ואם האחרון חולם להיכנס לאחת החמישיות, הוא יצטרך להראות/לראות שינוי. שינוי שעשוי להתחיל כבר הלילה, עם המשחק בין ממפיס לוושינגטון (03:00, 5SPORT) שיוציא לדרך את החצי השני של העונה.
אבדיה. כרגע לא בין הרוקיז המובילים (Getty)