קריס מידלטון כבר הוכיח שהוא אולסטאר, אפילו פעמיים, אבל אם נגיד את האמת, הקשר בינו לבין המילה "סטאר" הוא מקרי למדי. כל חובב כדורסל יכיר בו כאחד השחקנים היותר טובים בעולם, אולם אף אחד לא ימהר לקנות חולצה שלו. לא נהמר נגדו, אך נחשוב פעמיים לפני שנהמר עליו. נתלהב מההצגות שלו, אבל לא נתלהב ממנו, ובטח שלא נתרגש לראות את הפרצוף שלו על המסך בקידום למשחק גמר איזורי.
- 04:00 ישיר ב-5SPORT: משחק 1 של גמר ה-NBA בין פיניקס למילווקי>>
והסיבה לכך, נכון ל-6 ביולי 2021, היא כי מידלטון לא באמת כוכב, לפחות בעיני האוהד הניטרלי. ניתן לכוח של הרשתות החברתיות להוכיח עד כמה שחקנה של מילווקי לא פופולרי ביחד למעמדו: מספר העוקבים הממוצע באינסטגרם של שחקן אולסטאר ב-2019 ו-2020, העונות בהן מידלטון נבחר, עומד על כ-8.8 מיליון. למידלטון יש קצת יותר מ-290 אלף, השני הכי מעט ברשימה אחרי דומנטאס סאבוניס.
אז מה זה אומר לנו? שמידלטון לא בדיוק האולסטאר הכי נערץ ב-NBA, או שהוא לא יודע לנהל חשבון אינסטגרם, ושתי האופציות לא רלוונטיות לדיון כאן. הגארד/פורוורד בן ה-29 משחק כדורסל ישן, עם הרבה זריקות מחצי מרחק, הוא לא נוצץ, הוא לרגע לא מתיימר להיות כזה, וספק אם הקביעה הזו אי פעם תשתנה. השאלה הקריטית ביותר שצריכה להישאל היא לא האם מידלטון יזכה לאהדה של כוכב, היא האם מידלטון יזכה להערכה של כוכב.
עד לפני כחודש וחצי, עולם הכדורסל תמך פה אחד בטענה שמידלטון שחקן מצוין שסובל מבעיית היעלמות קשה בפלייאוף. הדבר הקשה על האוהדים והפרשנים להתייחס אליו בתור שחקן מהטופ של הטופ, והתעלומה שנקראת מידלטון רק הלכה והסתבכה. אך בפלייאוף 2021 הוא מתחיל לפתור אותה, ובסדרת הגמר נגד פיניקס הוא רוצה לפצח אותה.
הרבה לפני שמידלטון השיג את הכרטיס לגמר ה-NBA הראשון בקריירה שלו על אדמת אטלנטה, המקום הזה לא האיר לו פנים. כשמידלטון היה בן 12 אביו ג'יימס שלח אותו למחנה קיץ באטלנטה, שם שיחק ברמה הגבוהה ביותר לגילו. כל הילדים בקבוצה הטביעו, חוץ מקריס, והנסיעה חזרה הביתה לדרום קרוליינה הייתה הזמן והמקום שלו להתפרק ולתת לבכי שלו לפרוץ החוצה. "חשבתי שאני שחקן טוב אבל הבנתי שאני גרוע", אמר, וזאת בדיוק הסיבה שג'יימס מידלטון בחר דווקא את המקום הזה עבור בנו.
זאת הייתה המשוכה הראשונה מני רבות בקריירה של מידלטון, שעבד כילד יותר קשה מכולם. הוא היה נוסע חמש שעות וחצי לבירת ג'ורג'יה, לפעמים פעמיים בשבוע, רק כדי להיות טוב יותר משהיה אתמול. ככל שהזמן עבר הוא השתפר כקלעי ושומר ו-IQ הכדורסל שלו בלט, אבל סגנון המשחק שלו היה מיושן מדי עבור בתי הספר השונים, שלא התלהבו ממה שהם ראו.
הראשונים שכן שמו עין על הכישרון היו זוג מאמנים מאוניברסיטת טקסס A&M. קלטת הביצועים שלו הועברה למאמן האוניברסיטה, והדבר הראשון שהוא אמר בשיחת טלפון עם אביו של מידלטון היה: "אין לו שיערות ברגליים", וג'יימס ענה: "קריס יפרח מאוחר". אם האחרון צדק או לא - אתם כבר יודעים.
מידלטון אכן שיחק בטקסס A&M, הוא נבחר במקום ה-39 בדראפט 2012, עבר בליגת הפיתוח, דורג 60 ב-2K, עשה קפיצת מדרגה פסיכית, הפך לכוכב השני של מילווקי אחרי יאניס אנטטוקומפו, חתם על חוזה בשווי 178 מיליון דולר, רשם מאות משחקים בעונה הסדירה, עשרות בפלייאוף, קבע שיא קריירה של 51 נקודות, קלע שלל סלים מכריעים וכל זה מוביל אותנו בחזרה לאטלנטה, כמעט שני עשורים אחרי אותו מחנה קיץ.
מידלטון פגש את ההוקס לסדרת גמר המזרח השנייה בחייו. בראשונה, נגד טורונטו, הוא היה מזעזע עם 13.7 נקודות למשחק כולל שני משחקים של 3 מ-16 ו-2 מ-9 מהשדה, ותחילת הסדרה העונה עשתה רושם של דה ז'ה וו. בשני המשחקים הראשונים הוא קלע 30 נקודות במצטבר ב-30%, והבאקס איבדו את יתרון הביתיות. אלא שאז, כשהסדרה עברה לאטלנטה, הוא לקח פיקוד.
מידלטון הפגיז 20 נקודות ברבע המכריע של המשחק השלישי בדרך ל-38 נקודות, ובמשחק מספר 6 בהיעדרו של יאניס הוא קלע 23 נק' ברבע השלישי ו-32 סה"כ. שני המשחקים הסתיימו בניצחון, כך גם משחק 5 בו רשם 26 נק', 13 ריבאונדים ו-8 אסיסטים ללא ה"גריק פריק". במקרה הזה, כשחזר הביתה מאטלנטה בתור אלוף המזרח, הדמעות כנראה היו דמעות של אושר.
אז סיפור נחמד יש, הופעות גדולות יש וגם כרטיס לגמר בשעה טובה יש, אבל למידלטון עדיין חסר אלמנט אחד משמעותי כדי שכולם יראו בו ככוכב מן המניין, וזה יציבות. בניגוד ליאניס, שכמעט תמיד מספק את אותה סחורה מוכרת, ממידלטון אי אפשר לדעת מה נקבל. בערב נתון הוא יכול להתפוצץ עם 20+ ברבע (עשה זאת שלוש פעמים בקריירת הפלייאוף שלו, כל שאר שחקני מילווקי ב-25 שנה האחרונות לא עשו זאת פעם אחת), ולמחרת הוא יכול להיעצר על 11 נקודות. וזה קורה יותר מדי לשחקן בקליבר שלו.
בואו נסתכל על שלוש העונות האחרונות שלו. ב-2018/19, עונת האולסטאר הראשונה של מידלטון, היו לו 36 משחקים עם 15 נקודות ומטה, כולל שבעה בפלייאוף (מתוך 15 משחקים כן?), ובעונות 19/20 ו-20/21 הוא עמד/עומד על 18 משחקים כאלו בכל עונה.
חוסר היציבות הזו, ביחד עם העובדה שהוא האיש של מייק בודנהולזר במאני טיים, הופכות אותו לשחקן הכי חשוב במילווקי. הכוכב הגדול אנטטוקומפו כאמור יחגוג מול כל יריבה, ג'רו הולידיי גם כן יציב (בטח בהגנה) וזה הופך את מידלטון לנשק הכי מסוכן של הבאקס. כשהוא תופס יום - החבורה מוויסקונסין בדרך כלל מנצחת. הנה מספרים: ב-10 המשחקים בפלייאוף הנוכחי בהם מידלטון קלע 20+, המאזן של מילווקי עומד על 1:9 לעומת 4:3 כשהוא קלע פחות מ-20 נק', ובמשחקים בהם הוא קלע 26 ומעלה מילווקי עם מאזן 0:6.
עוד קצת יציבות לא תזיק (Getty)
למרות כמה הופעות בפלייאוף 2021 בהן מידלטון התקשה למצוא את הטבעת (קלע ב-30% מהשדה בארבעת המפגשים בברוקלין), מדובר ב'פוסט סיזן' הטוב בקריירה שלו, אחרי כמה מאכזבים במיוחד. לרוב אנחנו רואים שממוצעים של שחקנים יורדים בפלייאוף, כולל אלו של מידלטון בשנתיים האחרונות כאולסטאר, אבל לא עוד. בפלייאוף הנוכחי שחקנה של מילווקי קולע 23.4 נקודות למשחק לעומת 20.4 בעונה הסדירה, והוא כבר סופר שבעה דאבל דאבלים, בעוד שעד העונה היו לו שישה בכל קריירת הפלייאוף שלו.
הסל הכי מטורף של הפלייאוף עד כה שייך לקווין דוראנט במשחק 7 בלתי נשכח, אבל הסל המכריע הגיע מידיו של מידלטון באותו משחק בדיוק. לאחר ש-KD כפה הארכה, מידלטון הכריע 40 שניות לסיום עם סל גדול מחצי מרחק, שקצת נשכח בגלל הדרמה מסביב, ההדחה של הנטס והנקודות של ברוק לופז 0.3 שניות לסוף שהגדילו את הפער לארבע ומנעו ממילדטון להיות זה שרשום על הסל האחרון בסדרה.
אחרי 50 שנה של המתנה, אוהדי מילווקי רחוקים ברך אחת של אנטטוקומפו והתפוצצות נוספת של מידלטון כדי לשים את עצמם במצב מצוין על מנת לזכות באליפות. ומידלטון, בלי שום יחסי ציבור בדרך, רחוק אליפות אחת כדי להפוך את סימני השאלה לסימני קריאה ואת עצמו לאגדת הבאקס, כזו שתגרום לצלילי הכינור השני להישמע לכולנו הרבה יותר ברורים. 45 ימים לאחר שאמר את המילה הראשונה בפלייאוף 2021 עם סל ניצחון במשחק הפתיחה על מיאמי, קריס מידלטון שוב רוצה להסב את תשומת לבנו, והפעם לומר את המילה האחרונה.