36 שנים, 16 עונות, 1090 משחקים בעונה הסדירה ו-123 משחקי פלייאוף הובילו לרגע אחד: הופעת הבכורה של כריס פול בגמר ה-NBA. אפילו אחרון הילדים שהתחיל לעקוב אחרי פול בשבועות האחרונים יכול היה לדמיין איך ייראה המשחק הראשון שלו על הבמה הגדולה, ובפועל קיבלנו בדיוק את מה שציפינו. השתלטות במחצית השנייה, ריקודים, אחוזים גבוהים, יחס אסיסטים/איבודים מדהים, מהלכים מרהיבים וכמובן ניצחון שקירב אותו עוד צעד בדרך לאליפות היסטורית.
בדקות הראשונות היה קצת מוזר לראות את הסמל המוזהב של הגמר על הגופייה השחורה של פול, אבל ברגע שהוא התחיל ללהטט הכל נראה טבעי. ברבע השלישי, שהוא כנראה מה שנזכור ממשחק מספר 1 של גמר 2021, פול קלע 16 נקודות ב-6 מ-7 מהשדה, חילק שני אסיסטים וכמובן לא איבד. לרגע אחד נראה שהשדים מהעבר חזרו, כשברוק לופז עשה עליו עבירה מסוכנת א-לה זאזא פאצ'וליה מול קוואי לנארד, אבל הוא קם כמו חדש, מה שאולי מבשר על הסוף של הדם הרע בינו לבין אלוהי המזל. ואם כבר הזכרנו את אלוהים, פול הפך הלילה לשחקן הראשון מאז מייקל ג'ורדן שרושם 30+ נקודות ו-8+ אסיסטים במשחק בכורה בגמר.
פול הוא הפייבוריט לזכייה בתואר ה-MVP של סדרת הגמר על פי סוכנויות ההימורים, ואפשר להבין למה. מעבר לניסיון שמשחק לטובתו, הוא אולי השחקן היחיד שבאמת יכול להגיד: זה עכשיו או לעולם. לפחות בינתיים הוא בהחלט משחק כמו כוכב שצמא להיפטר מהכוכבית של קריירה ללא אליפות, כי הוא עושה דברים שהוא לא עשה מעולם. בשני המשחקים האחרונים הוא קלע 73 נקודות - הכי הרבה שקלע בשני משחקים רצופים לאורך כל הקריירה. כשהוא בכזה "זון", קשה לראות מישהו עומד בינו לבין הטבעת.
איך עוצרים את פול בפיק אנד רול?
בהמשך למשפט האחרון - גם לאוהדי מילווקי קשה לראות מישהו עומד בין פול לבין הטבעת. כלומר, בין פול לבין הטבעת של הסל, כי לרוב המישהו הזה יהיה גבוה, ולרוב הגבוה הזה יהיה חסר אונים. וזה לא מחזה נעים במיוחד לצפייה אם אתה אוהד של הבאקס. 7 מתוך 12 סלי השדה של הרכז הגיעו אחרי חילוף בחסימה, ולעיתים הוא גם ידע לנצל את החילוף כדי למצוא את אייטון בצבע. בודנהולזר השאיר את ברוק לופז ובובי פורטיס מול הבן אדם הלא נכון, והמאסטרו העניש.
מבחינת מילווקי, מדובר במקרה קלאסי של "בחר את הרעל שלך". מצד אחד - הגנת חילופים שתוביל לשלל מצבים בהם פול או דווין בוקר יראו מולם סנטר אומלל, ומצד שני - הגנת ה"דרופ" בחסימה בה אין חילוף והגבוה לוקח כמה צעדים אחורה. האופציה השנייה, שהיא המועדפת על הבאקס, גרמה להם להיות הקבוצה השנייה שסופגת הכי הרבה סלים מחצי מרחק בעונה הסדירה. נגד שניים מקלעי המיד-ריינג' הטובים בענף, ההגנה הזו קצת יותר בעייתית. אז נשארנו, בינתיים, עם החילופים.
"קשה לשמור על פיניקס בפיק אנד רול", אמר מייק בודנהולזר בסיום, בידיעה שיש לו לא מעט שיעורי בית לקראת משחק 2. איזו התאמה הוא יעשה? הוא יכול לנסות להביא עזרה כפולה על פול ולראות איך פיניקס מגיבה לזה, או שהוא יכול להיצמד למה שניסה (ועבד לא רע) בשלבים מסוימים של משחק 1: אנטטוקומפו כסנטר. היתרון הוא שהבאקס יוכלו להחליף על כל חסימה, אבל החיסרון הוא שיאניס מרגיש פחות בנוח בעמדה הזו (בעיקר בהגנה) והם יאבדו את הכישרון ההתקפי + הדומיננטיות בצבע בהגנה של לופז. בקיצור, כאב ראש, שיהיה בהצלחה לבודנהולזר.
והרי החדשות
החדשות הטובות של פיניקס #1: שחקני המשנה באו לעבודה. הפציעה של דריו שאריץ' דיללה את עומק הספסל של מונטי וויליאמס, אבל קאם ג'ונסון וקמרון פיין היו שם עם 20 נקודות משותפות. שניהם ידעו משחקים טובים יותר, אך פיין עצר את המומנטום הירוק וג'ונסון קלע שתי שלשות חשובות, וביום בו הכוכבים של פיניקס מופיעים, שני החבר'ה הללו לא צריכים לעשות מעבר למה שעשו במשחק 1.
החדשות הטובות של פיניקס #2: רק תשעה איבודים. בדרך כלל ההגנה של מילווקי כופה המון איבודים, אבל בשני המשחקים מול פיניקס בעונה הסדירה (שהסתיימו בניצחון כתום) החבורה מאריזונה איבדה פחות מהממוצע שלה שעמד על 12.5. בפלייאוף הוא ירד ל-11.4, והלילה פיניקס רשמה תשעה איבודים בלבד. לבאקס היו 16 נקודות מאיבודים, מה שמוכיח לנו שכמעט כל איבוד הוביל למתפרצת ירוקה בצד השני. אם פיניקס תמשיך לשמור על הכדור ולצמצם את כמות הנקודות הקלות של מילווקי, היא תנצח את הסדרה הזאת. ואם היא תקלע 25 מ-26 מהקו בכל משחק, גם סביר להניח שהיא תנצח את הסדרה.
החדשות הרעות של מילווקי #1: השלשות שלה נכנסו, והיא עדיין הפסידה. עד סדרת הגמר הבאקס לא הזכירו את יכולת הקליעה הרגילה שלהם, כשעמדו על 11.6 שלשות למשחק ב-36%. הלילה הם צלפו 16 שלשות ב-44%, מול 11 שלשות של פיניקס ב-32% (בוקר וג'יי קראודר קלעו במצטבר 1 מ-13 מחוץ לקשת) ועדיין נראו רמה אחת לפחות מתחת למארחים שהציגו כדורסל קבוצתי בהרבה.
החדשות הרעות של מילווקי 2#: נקודות בצבע. עד הגמר, מילווקי קלעה 866 נקודות בצבע ואפשרה ליריבות שלה לקלוע 660. כמעט בכל משחק היא ניצחה את הקטגוריה הזו בהפרש דו ספרתי, אלא שמול פיניקס היא הרגישה איך זה לשחק מולה. אייטון היה זה ששלט מתחת לסלים, יאניס וג'רו הולידיי לא תקפו מספיק את הטבעת והסאנס ניצחו 42:44 את הקטגוריה הזו.
גם יום קליעה טוב לא הספיק לבאקס (Getty)
שלוש נקודות לסיום:
1. תודה לגנטיקה של יאניס אנטטוקומפו. "חשבתי שאהיה בחוץ שנה", אמר יאניס בסיום, וכל שנותר לנו לעשות הוא להודות לכך שזה לא המקרה. בשבילו כמובן, וגם בשבילנו, כי בלעדיו לא הייתה כאן סדרה. הוא אמנם לא היה בשיאו, כמו שהיה למשל בעונה הסדירה נגד פיניקס כשהפגיז 47, אבל החסימה שלו הראתה לנו שהוא בסדר, לא ברור איך. איתו לאוהדים הניטרליים ולאלו בוויסקונסין יש תקווה לקראת המשחקים הבאים.
2. הקהל. אחרי שנה אחת יותר מדי בבועה, היה כיף לחזור ולהיזכר מהי אווירת פלייאוף בגמר NBA, משהו שלא קיבלנו למעלה משנתיים. לשמוע 20,000 אנשים מרעידים את אריזונה תוך שהם סופרים שניות ליאניס על קו העונשין ולראות בן אדם מזוקן משתגע ביציע, הם הדברים הקטנים שהופכים את המעמד הזה למה שהוא.
3. ה'ביג 3' של פיניקס. זה לא פול וזה לא פול ובוקר. זה פול, בוקר ואייטון. הסנטר בן ה-22 מספק פלייאוף היסטורי ואם עדיין לא לקחתם אותו ברצינות, הגיע הזמן. הסאנס יכולים להגיד שיש להם ביג 3 אמיתי, ואייטון יכול להגיד שהוא השחקן הרביעי בהיסטוריה אחרי ווילט צ'מברליין, ביל ראסל וקארים עבדול ג'באר שרושם לפחות 20 נקודות, 80% מהשדה ו-15 ריבאונדים בגמר NBA. משחק 2 בין חמישי לשישי, נתראה.