שמור במועדפים: משחק מספר 4 נכנס לפנתיאון

חיכינו לקרב בסדרה בין מילווקי לפיניקס שיצדיק את המעמד, וקיבלנו הרבה מעבר. ה-חסימה של יאניס, הנשק של הכוכבים, הלחץ הלא מוכר במדבר ולאן נעלם פול? על לילה שנזכור הרבה שנים

יואב מודעי
יואב מודעי  15.07.21 - 12:03
תחילת כתבה

"גמר עונת 2026/27 ב-NBA, הכל מוכן למשחק מספר 1 בין דאלאס ולוקה דונצ'יץ' לאטלנטה וטריי יאנג, סרטון קצר שיכניס אתכם לעניינים ומתחילים". אם הדמיון שלכם הצליח לשלוח אתכם כמה שנים קדימה לאותו מפגש שכולנו רוצים לראות, נסו לקחת את עצמכם לאותו רגע ממש בו אתם מחכים בסבלנות שהכדור הראשון יעלה לאוויר ובינתיים אתם צופים בסרטון שעל המסך.

בסרטון "הייפ" הזה, יש להניח, יופיעו כל המהלכים הגדולים בהיסטוריה של הגמר: סל הניצחון של מג'יק ג'ונסון נגד בוסטון, הסל מחצי מרחק של מייקל ג'ורדן מול יוטה, השלשה של ריי אלן נגד סן אנטוניו, הבלוק של לברון ג'יימס והסל של קיירי ארווינג אצל גולדן סטייט ועוד ועוד מהלכים גדולים שייזכרו לעד. בהנחה שהמפיק יחליט לשחק קצת עם ציר הזמן, בין כל המהלכים הללו נמצא גם את החסימה של יאניס אנטטוקומפו ממשחק מספר 4 ב-14/7/2021 שעון וויסקונסין.

אם בשבוע הבא מילווקי תחגוג אליפות ראשונה מזה 50 שנה - נחזור לאותו בלוק של אנטטוקומפו ששלח מסר חד לפיניקס - כדי להגיע לטבעת, תצטרכו לעבור דרכי. דקה ו-14 שניות לסיום, כשפיניקס פיגרה 101:99 ודווין בוקר קיבל את ההחלטה הנכונה עם מסירה לדיאנדרה אייטון שהיה פנוי לגמרי בצבע, היה רק שחקן אחד בעולם הכדורסל שיכול היה למנוע שוויון. והוא היה שם בתזמון מושלם.    

בספורט מספיק מהלך אחד אייקוני שיהפוך משחק רגיל להיסטורי. כלומר, גם אם הסקור היה נמוך באופן קיצוני/שתי הקבוצות לא היו פוגעות/לא היה קורה משהו מעניין, עדיין היינו זוכרים את משחק מספר 4 בגמר 2021 הודות לרגע בו יאניס הצדיק את הכינוי שלו כפי שלא הצדיק מעולם (והוא בהחלט הצדיק בעבר). "מי שחשב לקרוא ליאניס 'גריק פריק' עשה עבודה טובה", אמר בובי פורטיס. רק שהוא אמר את זה אחרי משחק 3, והוא לא דמיין עד כמה הציטוט שלו יהיה רלוונטי גם היום.

בכל אופן, למשחק 4 היו עוד סיבות כדי שנזכור אותו כמיוחד, חוץ מההתעופפות של הסופרסטאר היווני. קודם כל ולפני הכל הקרב הזה היה קרב ראש בראש בין דווין בוקר לקריס מידלטון, כזה שלפחות על הנייר, אנחנו רואים פעם בדור. חזינו בצמד היריבים הרביעי בהיסטוריה שקולע 40+ כ"א באותו משחק גמר, אחרי ג'ון האבליצ'ק וג'רי ווסט ב-1969, מייקל ג'ורדן וצ'ארלס בארקלי ב-1993 ושאקיל אוניל ואלן אייברסון ב-2001.  

בוקר, ששבר את שיא הנקודות לשחקן בפלייאוף בכורה, קלע 42 נקודות ב-61%, מידלטון 40 ב-45.5%, ויש דבר אחד שמחבר בין שתי ההצגות ודבר אחד שמפריד. קו הדמיון נמצא באיזור קו העונשין, כי שני החבר'ה הללו קלעו את רוב הנקודות שלהם מחצי מרחק. כשתצפו בסרטון כאן למטה, מומלץ שנתון אחד ישב לכם בראש: אף *קבוצה* לא קלעה בממוצע בעונה הסדירה יותר מ-8 סלים מחצי מרחק במשחק. רוב הקבוצות עמדו על 4-5 קליעות כאלו לערב.

ואיפה השוני? בקלאץ'. ב-2:15 דקות האחרונות מידלטון קלע 10 נקודות (8 רצופות) לעומת 4 של כל פיניקס. בוקר, לשם השוואה, קלע 4 בכל הרבע האחרון. ההבדל בין שני הקלעים הוא שאחד אמור להיות זה שלוקח את העניינים לידיים במאני טיים, והשני קצת פחות. בוקר עדיין שחקן קלאץ' נהדר (95 נק' קלאץ' בעונה הסדירה), אבל הוא שני לכריס פול (120), שבמעמד הזה היה חייב לקחת פיקוד. בטח ובטח כשהראש של הכוכב הצעיר שלצדו היה עסוק בשאלה "איך לעזאזל אני עדיין על הפרקט במקום על הספסל עם שש עבירות?".  

על פול נדבר בהמשך, אז בינתיים נגיד כמה מילים על אותה החלטה הזויה לא לשרוק לבוקר עבירה שישית פחות מארבע דקות לסיום. 1. כמעט כל שחקן אחר בפיניקס או בעולם באותו רגע היה מקבל עבירה שישית. 2. צוות השיפוט צריך להגיד תודה שמילווקי ניצחה את המשחק הזה, אחרת התמונה של בוקר מתקל את ג'רו הולידיי באוויר הייתה בכל מקום במקום הבלוק של יאניס. 3. בדיעבד, רק בזכות המשפט השני בפסקה הזו, טוב שלא נשרקה עבירה. הוסיף אקשן, הדליק את האוהדים והפך את המשחק הזה לעוד יותר בלתי נשכח.   

ההצגה של מידלטון החזירה אותי לטור שכתבתי עליו לפני סדרת הגמר, בו טענתי כי הוא השחקן הכי חשוב במילווקי. התקן של כוכב הקבוצה כמובן שייך ליאניס, אבל מי שיכריע עד כמה רחוק הבאקס יגיעו העונה ובכלל, זה מידלטון. החבורה מוויסקונסין יכולה לנצח גם כשהוא גרוע, אבל היא לא יכולה להפסיד כשהוא מדהים.

בפלייאוף 2021 מילווקי עומדת על 0:5 כשמידלטון קולע 30 נקודות ומעלה, והוא האיש שחתום על כמה מהרגעים המכריעים ביותר של הירוקים בחודשיים האחרונים - סל הניצחון נגד מיאמי בליל הפתיחה, סל הניצחון נגד ברוקלין במשחק 7, 20 נק' ברבע הרביעי ו-38 בסה"כ בניצחון חוץ שקבע 1:2 על אטלנטה, 23 ברבע השלישי ו-32 בסה"כ בניצחון חוץ שקבע 2:4 על אטלנטה, וכמובן הסלים הגדולים בקלאץ' הלילה.

מידלטון ויאניס הפכו לצמד השחקנים השלישי בלבד שקלעו 40+ כ"א בסדרת גמר ב-50 שנה האחרונות, אחרי מג'יק ג'ונסון & קארים עבדול ג'באר ולברון ג'יימס & קיירי ארווינג, כאשר שני הזוגות האחרים, כידוע, זכו באליפות. בתחילת משחק 4 ראינו בפייסרב פורום את שני הגיבורים מהאליפות הירוקה ב-1971, קארים ואוסקר רוברטסון, ואחרי משחק 4 ניתן לומר שיאניס ומידלטון רחוקים שני ניצחונות בלבד כדי להפוך לאגדות ולהצטרף למעמד הזה של גדולי המועדון.

 

בואו נתעכב לכמה רגעים על מפלס הלחץ בפיניקס. אף אחד לא ציפה מפיניקס לסיים שני במערב ולהעפיל לפלייאוף, או להדיח את לברון ולוס אנג'לס לייקרס. בסיבובים הבאים הם הציגו את הכדורסל שלהם ולא הותירו סיכוי ממשי לדנבר או הקליפרס החבולות. אבל עכשיו, לראשונה העונה ובכלל בחייהם של חלק נכבד משחקני/אוהדיה הקבוצה, הלחץ עליהם.

עכשיו כולם מצפים מפיניקס להגיב, על מנת שלא תהפוך לקבוצה החמישית בהיסטוריה שמאבדת יתרון 0:2 בגמר, והעובדה שזה פלייאוף הבכורה של רוב שחקניה המשמעותיים, לא בדיוק משחקת לטובתה. במדבר יודעים שהם כבר נגעו באליפות הראשונה בתולדותיהם ושאף אחד לא מבטיח להם מנוי שנתי לשלב הזה של העונה, כך שמחכה להם מבחן אופי כמעט לא הוגן במשחק 5.

וזה מביא אותנו לבעל הבית בן ה-36, שנראה הלילה כמו אחרון הצעירים במעמד הגמר. בעוד שבוקר הלך בעקבות הסלוגן שלו "תהיה אגדי" וקלע שלל סלים לא הגיוניים שהשכיחו את משחקו הקודם בו נעצר על 10 נקודות ב-21%, פול היה חלש עם 10 נק', 7 אס' ו-5 איב' (אחד קריטי בסיום). בשלושת משחקיו האחרונים CP3 סופר 17 איבודים, לעומת 13 בשמונה משחקים נגד דנבר והקליפרס. רצוי לתת קרדיט להולידיי על ההגנה, אבל צריך לומר - כמעט כל האיבודים שלו הם איבודים לא מחויבים שבעיקר לא מתאימים ל"פוינט גאד". יכול להיות שהעייפות מדברת? 

את קרב האיבודים פיניקס הפסידה 17:5 ואת קרב הריבאונדים בהתקפה היא גם הפסידה 17:5. כשאלו המספרים, לא פלא שהיא הפכה לקבוצה הראשונה בהיסטוריה שקולעת ב-50% ומעלה, עוצרת את היריבה שלה על 42% ומטה ובכל זאת נכנעת במשחק גמר. וכך, במקום שהסאנס יעלו למשחק 5 כדי לטרוף את הפרקט ולחגוג אליפות היסטורית, כל העיניים יתמקדו בפול שמשחק על קריירה שלמה. עד הפרק הבא בין שבת לראשון בסדרה שהתחילה לתפוס תאוצה, אתם מוזמנים ליהנות מהמהלכים הגדולים בהיסטוריה של הגמר (עד 2017). ואם בורכתם בכישרון לערוך סרטונים, אתם מוזמנים להוסיף לכאן את החסימה של יאניס.